בעלי שכר של עד 5,000 שקל יוכלו לקבל 20% הנחה בארנונה
הודעת משרד הפנים מעניקה תמריץ לעובדים שאיבדו עד היום את ההנחה בארנונה אם הגיעו לשכר המינימום
- מירב ארלוזורוב, TheMarker
- כ"ט טבת התשע"ח
צילום אילוסטרציה: פלאש 90
משרד הפנים הודיע אתמול (ב') על מדרגה חדשה בהנחה בארנונה - הנחות של 20% ליחיד המשתכר עד 5,000 שקל. עד כה ניתן היה לקבל הנחה לארנונה ליחיד רק עד שכר של 3,700 שקל, והדבר היה מותנה בקבלת קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי.
עם זאת, מתן הנחות בארנונה הוא עניין וולונטרי, ונתון לשיקול דעתן של הרשויות המקומיות. כל רשות יכולה לבחור אם לאמץ את מדרגות ההנחה שמאפשר משרד הפנים — כלומר, הרשות יכולה להחמיר במדיניות משרד הפנים ולא לתת את כל ההנחות, או להקל על תושביה ולתת הנחות מעבר להגדרות המשרד.
לדברי מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, פתיחת המדרגה החדשה היא חלק ממדיניות המלחמה בעוני של שר הפנים אריה דרעי. "מתן ההנחה יעודד את החלשים להמשיך לעבוד, מבלי לוותר על ההנחה".
כהן הוסיף כי המדרגה החדשה תסייע גם במלחמה בכלכלה השחורה, משום שצעד זה יגביר את השקיפות"
מענקי האיזון לרשויות המקומיות יעלו
בתוך כך, משרדי האוצר והפנים הגיעו לסיכום על תקציב משרד הפנים לשנת 2019. במסגרת התקציב, נקבע גידול משמעותי במענקי האיזון הניתנים לרשויות החלשות — מכ–2.8 מיליארד שקל לכ-3.15 מיליארד שקל. בפועל, גם המענקים שניתנו בשנה האחרונה הגיעו לסכום דומה, אבל רק לאחר השינויים שנעשו בתקציב במהלך השנה. בנוסף, האוצר הסכים להוסיף עוד 150 מיליון שקל למענקי האיזון באופן חד־פעמי, כלומר המענק יגיע ל–3.3 מיליארד שקל, ויוחרג מכל קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה.
הגנה מפני קיצוץ רוחבי ניתנה גם לקרן לצמצום פערים, שנחתמה במשותף על ידי דרעי ושר האוצר משה כחלון, ומעבירה כספים מתשלום ארנונה, שהמדינה היתה אמורה לשלם ושבוטל, לרשויות החלשות. בנוסף, קיבל משרד הפנים תקציב של כ–200 מיליון שקל לתוכניות הבראה וצמיחה (תוכניות המראה) של הרשויות המקומיות; כ–250 מיליון שקל לפיצוי לרשויות עבור ההפסדים הנגרמים להן מהסכמתן להגדיל במידה ניכרת את מספר התושבים שלהן כחלק מהסכמי הגג הנחתמים עם משרד האוצר; כ–150 מיליון שקל (עד לשנת 2024) עבור הפעלת הרפורמה לרישוי עסקים; וכן כ-100 מיליון שקל פיצוי לרשויות המקומיות הגובלות בנתב"ג — אחרי שמשרד האוצר שאב מנתב"ג דיווידנד מיוחד של 1.2 מיליארד שקל, תוך שהוא חוסם את האפשרות של שר הפנים להטיל ארנונה על נתב"ג.
כיום נתב"ג אינו משלם ארנונה, אף שהוא מנוהל על ידי רשות ממשלתית עם הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה, ואף שנתב"ג פוגע באיכות החיים של התושבים הסמוכים לו, וכן בערך הנכסים שלהם. מנגד, ספג משרד הפנים קיצוץ רוחבי של 7%, בסכום מצטבר של כ–100 מיליון שקל.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות