המפלגות החרדיות נערכות: האם מאבק גיוס בנות יחזור? • התקנות וההשגות

על רקע מקרים חוזרים ונשנים בתקופה האחרונה, שבהם צה"ל ביקש לגייס בנות חרדיות ודתיות, וזאת בעקבות העדר תקנות עדכני, סוגיית גיוס בנות תעלה היום (שלישי) לסדר היום בוועדה המשותפת של חוץ וביטחון וחוקה לדיון בתקנות שקבע שר הביטחון אביגדור ליברמן המגדירות את הקריטריונים למתן פטור לבנות מטעמי הכרה דתית. "בחדרי חרדים" עם התקנות וההשגות החרדיות.

סיעת 'יהדות התורה' התכנסה אתמול (שני) לישיבה ארוכה ובה עלו על השולחן נקודות רבות שמבחינה חרדית ודתית - צריכות להשתלב בתקנות שיונחו היום על שולחן הועדה בכנסת, וזאת כדי להסדיר את נושא הפטור לבנות המצהירות על אורח חיים דתי וחרדי.

מי שמאתגר את חברי הכנסת החרדים, הם תלמידי הגר"ש אוירבאך שהעלו גם את הסוגיה הזו על סדר יומם. אתמול התקיימו 'עצרות מחאה' בבני ברק, ירושלים ובית שמש לקראת הדיון שיתקיים היום. קודם לכן, עיתון 'הפלס' פרסם מכתב מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב, שבו נכתב כי "הנה באה אלינו שמועה קשה שהולכים להוציא אל הפועל חוק חדש בענין גיוס בנות, ועומדת ועדת חוץ ובטחון להתכנס ותיכף אחר כך יחול החוק".

המציאות כיום היא: לשם קבלת הפטור נדרשת המיועדת לגיוס להצהיר בפני דיין או בבית הדין הרבני או בפני שופט, על מספר תנאים, שמבהירים כי היא דתייה וכי הדת מונעת ממנה לשרת בצבא. קודם לכן, הבנות נאלצו לבקש פטור מועדת פטור, אולם בשל התערבות בג"ץ, החוק תוקן.

במידה ולאחר שניתן פטור עולה חשש שהמיועדת לגיוס לא תואמת במציאות את הצהרתה, צה"ל רשאי להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור. כאן מגיעות התקנות שיעלו היום לדיון שמתייחסות להרכב הועדה שטרם נקבע בחוק ולתקנות נוספות סביבה.

יצוין, כי על פי נתונים שהוצגו בעבר בדיון בכנסת, עולה כי בשנים האחרונות נרשם גידול ענק במספר הבנות המקבלות פטור על רקע דתי ונכון לשנה האחרונה, על פי נתוני צה"ל 35% מהבנות בישראל מקבלות פטור על רקע דתי, כאשר הדבר היחיד שעל פיו מחליטים על דתיות הוא הצהרת דת מינימלית (שלרוב אף אינה מצריכה התייצבות בלשכת הגיוס), כמו"כ, על פי נתונים שהוצגו בכנסת בעבר, כ50% מהבנות שמצהירות על עצמן כדתיות אינן כאלו, ועל כן בכל השנים האחרונות הצבא מחפש דרכים בכדי למנוע מקרים שקריים.

ההשגות המרכזיות על התקנות שיעלו היום לדיון, וכפי ששורטט על ידי מרכז ליב"ה, טוענות כי הרכב הוועדה המוצע אינו מאוזן, כך לדוגמא יהיה בו רוב לנציגים שאינם מוכשרים להבחין מיהי דתייה ומיהי לא.

עוד נטען כי אין הגיון בדרישת התקנות בכך ששני נציגי משרד הביטחון יהיו בעלי עבר באכ"א. כמו"כ ההשגות מתייחסות לפרקי הזמן שינתנו לתגובת המיועדת לגיוס, בעקבות בקשת הועדה לבטל את הפטור מהשירות הצבאי.

ובאופן מפורט, אלו ההשגות שהציג מרכז ליב"ה, שחלקן יעלו היום כדרישה לשינוי בתקנות המוצעות, על ידי הח"כים החרדים בדיון בוועדה:

הרכב הועדה המוצע בתקנות: (שר הביטחון הוא הממנה את חברי הועדה בהתאם לחוק): שופט, (כראש הוועדה), שני נציגי ציבור ששירתו בתחום ניהול כח האדם בצבא הגנה לישראל בדרגה של רב סרן לפחות, נציג ציבור על פי המלצת הרבנים הראשיים ונציג ציבור שכיהן כרב צבאי.

הטענה היא, שהרכב הועדה לא משקף את הצורך ההכרחי לבירור הגון שאכן הבת איננה עומדת בתנאי התצהיר עליו חתמה ויש הכרח לשנות את ההרכב כך שיהיה הגון יותר.

ההשגות הן:

1. כיון שתפקיד הועדה לבדוק אם אכן הבת לא עומדת בתנאים שמטעמם היא קיבלה פטור ומחמת שכדי לקבל את פטור חתמה הבת בפני דיין בבי"ד רבני המצוי בענייני הלכה ומסורת שבפניו היא מצהירה שטעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון ושהיא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו ושהיא אינה נוסעת בשבת, לכאורה, היא הנותנת שגם את הבדיקה האם המצהירה עומדת בתנאים עליהם הצהירה, תהיה מסורה בידי דיין ואנשי הלכה, לכן הרכב הועדה שקובע שאנשי הלכה יהיו מיעוט בוועדה - הוא מופרך מיסודו ועלול ליצור טעויות קשות.

2. זאת ועוד, לפי התקנות המוצעות יכהנו בוועדה "שני נציגי ציבור, בין שהם עובדי ציבור ובין שאינם, ששירתו בתחום ניהול כח האדם בצבא הגנה לישראל בדרגה של רב סרן לפחות", לא מובן כלל למה נציגי הציבור יהיו דווקא מאכ"א? מה מוסיף להם העבר באכ"א להכרת הדת של הבת הדתית? ההיגיון מחייב שבמקום אחד מאנשי אכ"א יכהן בוועדה רב צבאי נוסף על פי המלצת הרבנים הראשיים.

3. בנוסף, בנוסח הצעת החוק המקורית שהוגשה על ידי הממשלה ב-2010 הוצע שבענייני הלכה ומסורת, נציג הרבנות הראשית יהווה הסמכות המקצועית. הכרחי שמרכיב זה יישמר גם בתקנות המוצעות היום.

4. כמו כן נקבע בתקנות כי "שלושה מחברי הוועדה, ובהם יושב הראש – יהיו מניין חוקי להפעלת כל סמכות של הועדה, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון בהתאם לנוהל שתקבע הוועדה", כיוון שעיקרה של הוועדה הוא לקבוע האם הצהרת הבת בדבר אורחות חייה הדתיים הינה אמת או לא, הרי הכרחי שהמרכיב המרכזי בדיון הוא ההתנהלות הדתית של המצהירה, על כן יש לקבוע שלא תתכנס הועדה ללא סמכות הלכתית ראוייה, היינו לפי נציגי הרבנות המכהנים בה.

5. על פי המוצע "נציג ציבור לפי המלצת הרבנים הראשיים; לא המליצו הרבנים הראשים כאמור, בתוך 60 ימים, ימנה נציג ציבור הכשיר להתמנות רב עיר לפי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007, לכאורה, נציג הרבנות צריך להיקבע אך ורק על ידי הרבנות ללא הגבלת זמן. אין זה דבר מקובל כלל וכלל שכאשר רשות ממלכתית ממונה לשלוח נציג מטעמה, השר הממונה, בעזרת התקנות יגביל את צעדיה ויהיה רשאי לפעול באופן חד צדדי בתחומה.

6. על פי ההצעה אם "נחלקו הדעות בוועדה, תכריע דעת הרוב; היו הדעות שקולות תכריע דעת יושב ראש הוועדה", לכאורה, אם היו הדעות שקולות ראוי לקבוע כמו שהוצע על ידי הממשלה בהצעת החוק המקורית ש"היו הדעות שקולות תדחה הבקשה לביטול הפטור מטעמי דת".

7. לוחות הזמנים שנקבעו למתן תשובתה של הבת במסגרת התקנות חריגים לרעה מהמקובל, דבר שיוצר עננה כבדה בדבר החשש להיותו של חוק זה חוק מוטה הבא ליתן יחס מפלה לרעה כלפי מגזר מסויים לעומת שאר האזרחים.

8. ביכולתה של הועדה להאריך את פרק הזמן למתן החלטה - לכן ראוי לקבוע בתקנות שהועדה תעשה ככל הניתן לתת לבת פרק זמן סביר למתן תשובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!