החופשות בחו"ל נעשו זולות יותר - אך בתי המלון נפגעים

כל ישראלי שהזמין חופשה בחו"ל בחודשים האחרונים בוודאי חייך לעצמו כשראה את הסכום לאחר ההמרה בין המחיר הדולרי שהוצג בפניו לשקלים. שער הדולר הנמוך הפך את עלות הטיסה לחו"ל שמוצגת ללקוח הישראלי בדולרים לאטרקטיבית יותר, ומי שטס לארה"ב, שבה גם עלות בית המלון ושאר השירותים נמדדת בדולרים, בכלל נהנה מחופשה זולה משציפה לה.

מצד אחד, שער הדולר ירד, אך מצד שני, עולה תמיד חשש מצד הלקוחות שהספקים — חברות התעופה או הסיטונאים — יעלו את המחירים בהתאם כדי ששיעור הרווח שלהם בשקלים לא ייפגע. זיו רוזן, מנכ"ל גוליבר, בדק את הנושא רק לפני כשבועיים ואמר: "סכום העסקה הממוצעת בדולר לא השתנה. גם אני חשבתי שהמחירים יעלו, אבל נראה שבגלל התחרות הספקים לא עשו זאת, ובסופו של דבר הלקוח הישראלי משלם פחות. רואים חד־משמעית שהדולר הנמוך בתקופה הזאת של השנה נותן לאנשים מוטיבציה לטוס יותר".

על רוזן עצמו, כמנהל סוכנות נסיעות, שער הדולר הנמוך משפיע מכיוון אחר: "כחברה שמשלמת בשקלים לעובדים, אבל הלקוחות משלמים לה בדולרים — זה אתגר. הרווחיות נשחקת. מה שמפצה אותנו זה שהמחירים נמוכים, וזה מהווה טריגר לצרכן להזמין יותר, כך שיש יותר הזמנות ויותר נוסעים, אבל הרווחיות נמוכה יותר".

בועז וקסמן, מנכ"ל אופיר טורס, טוען גם הוא: "התחרות בין חברות התעופה אינה מאפשרת להן לשנות את התמחור, אף שיש להן התחייבויות גדולות מאוד בדולרים, כמו דלק. המצב שלנו כסוכנים בעייתי, כי מה שנשאר כרווח הופחת בסדרי גודל של 13% לעומת שער הדולר שהיה ב–2017 (3.8 שקלים), שזה השער שכל התקציבים של סוכני הנסיעות בנו עליו".

בדומה לסוכני הנסיעות, גם בתי המלון חווים את הפגיעה ברווחיות כתוצאה משער הדולר הנמוך. בהתאחדות המלונות מודעים לבעיה זה כמה חודשים, ובימים אלה חברו להתאחדות התעשיינים בעניין כדי לנסות לפעול מול הממשלה בנושא. אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות, אמר: "הם נפגעים כיצואנים, ואנחנו כיצואני שירותים. ככל ששער הדולר יישחק, התעשיות היצרניות, כמו המלונאים, ימשיכו להיפגע — וחייבים לטפל בזה. ירידת שער הדולר גרמה לנו למכה קשה. מחצית מההכנסות של בתי המלון הן דולריות וכל ההוצאות שלנו שקליות, אז המחזורים שלנו נפגעו ב–5% בממוצע, שזה המון. זה גורם לנו נזק בחוסן שלנו וברווחיות שלנו, ומצד שני בתחרות שאנחנו יכולים להציע מול חו"ל. אין פתרונות קסם לעניין הזה, אבל חשוב שבנק ישראל ומשרד האוצר יידרשו לכך".

גם אורי קרונקופ, סמנכ"ל שיווק ומכירות ברשת המלונות אטלס, מעיד על המצב הבעייתי שאליו נקלעו בתי המלון עקב ירידת שער הדולר: "בימים חורפיים אלה, שבהם התפוסות ברוב המלונות בישראל הן ממוצעות ומטה, ואנחנו עובדים בשוק תחרותי מאוד, כמעט בלתי־אפשרי להעלות מחירים. אם יכולה להיות עליית מחיר כדי לפצות על הדולר זה רק בחודשי שיא. לכן, אנחנו מנסים לקבל פיצוי על הדולר הנמוך באותם ימים שבהם התפוסות טובות מאוד, אבל מעבר לכך קשה לחפש פיצוי, כי יש תחרות בשוק.

"במרבית השנה יש תחרות בין בתי המלון באותו האזור, וגם בין האזורים השונים, וכמובן גם נושא דירות הנופש משפיע על התחרות. אנחנו לא נמצאים בחלל ריק שמאפשר לנו לקבוע איזה מחיר שאנחנו רוצים. אנחנו עכשיו נדרשים לתת תמחור לקבוצה שרוצה להגיע ב–2019, ואנחנו צריכים לחשוב מה עושים עם המחיר. יש ניסיון לסגור על מחיר שקלי עם מארגני תיירות ישראלים, או לתת להם מחיר מינימום לדולר אם הוא יירד פחות ממנו, ואז תהיה התחשבנות עתידית — אבל זה יקשה על מארגני התיירות למכור את ישראל בעולם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!