11 חודשים ללא רבי יעקב - האיש שאיחד את הפלגים בעיר

כ"ז טבת, 11 חודשים ללא הגר"י אדלשטיין זצ"ל. חודשים של יתמות בוערת ולב מדמם. אלא שעם כל הצער הגדול על לכתו, הלב רוצה גם להגיד לו תודה: תודה על מעצמה תורנית שבנה לנו ברמת השרון, מעצמה שנבנתה יש מאין עם הרבנית מינה ע"ה.

מעצמה של מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר לבנים ובנות, כוללים ושיעורי הדף היומי. בחצרו של הגר"י אהבת התורה והגדלתה הייתה שזורה באותה יראת כבוד באהבת ישראל מיוחדת במינה לכל יהודי באשר הוא יהודי.

בין המשתתפים לפני כחמש שנים בחנוכת האגף החדש בבי"ס הרמב"ם, היה ח"כ גפני. בנאום שנשא הוא דיבר על מגילת אסתר ועל הבקשה של מרדכי שלמרות הסיכון אסתר תלך למלך אחשוורוש לבקש על עמה. נשאלת השאלה אמר ח"כ גפני, אם רווח והצלה גם כך היו עומדים לעם היהודי למה היה צריך להתעקש שאסתר תסכן את עצמה ותבוא לפני המלך בלי שנקראה? הוא גם ענה שהיה זה בגלל הדרך. מרדכי היהודי רצה שהדרך של אסתר המלכה תהיה הדרך שבה תבוא ההצלה. הדרך של אסתר המלכה דאז היא הדרך של הגר"י אדלשטיין, סיכם גפני.

תלמידיו הותיקים של הגר"י זצ"ל זוכרים את התלמיד עז הפנים, חוזר בתשובה בתחילת הדרך שניגש בחירות יתירה לכבוד הרב בסוף השיעור ושאל: "תגיד כבוד הרב, נגיד שאני באמת מצליח עם הקטע הזה של התשובה וחוזר בכל הכח, איך אני יכול יום אחד להיות גדול בתורה כמוך?" בעוד נשימתם של התלמידים נעתקה מהעזות, הרב זצ"ל ענה בלי להתבלבל "כשתהיה גדול באהבת ישראל כמוני ותאהב כל יהודי כאילו הוא אחיך, תוכל להיות גדול בתורה כמוני"... זו הייתה הדרך עליה דיבר ח"כ גפני.

בעוד ברחבי הארץ, החברה הישראלית שסועה ומפורדת ונראה שהמתח בין חילוניים לדתיים, בין ימין לשמאל, רק הולך וגובר, בחצר המופלאה של הגר"י זצ"ל מתאפשרים קשרים מיוחדים בין הקצוות, קשרים שאני בספק אם קיימים בכזו אחווה במקומות אחרים.

במוצאי יום כיפור האחרון, היום הקדוש ביותר לעם היהודי, המוני המתפללים יצאו מבית הכנסת גאולת ישראל. המראה של מתפללים שמגיעים רק פעם בשנה לבית הכנסת אינו נדיר בערים מעורבות. אך המראה של יו"ר סניף מרצ ברמת השרון מחכה בשער בית הכנסת כדי לאחל גמר חתימה טובה לחבריו אינו דבר של מה בכך. אחרי שוידא שלחץ ידיים לכל חבריו מהחצר האדלשטיינית התנצל ואמר שהוא חייב למהר להספיק לתפוס עוד מתפללים בבתי כנסת אחרים.

למרות שבימים שבשגרה אותו פעיל מר"צ אינו פוקד את בית הכנסת, לא פעם ולא פעמיים הגיע להשתתף בתפילה בביה"ס גולן כדי לתמוך בחבריו המתפללים שם. באחת השבתות האחרונות הגיע לשם עם פעילת מרצ נוספת וחבורה מקבוצת רמה"ש חופשית – הקבוצה שמטרתה לאפשר חופש בחירה אישי לכל תושב ללא קשר לאמונתו ו/או אורחות חייו כל עוד אינו כופה עצמו על סביבתו. הם הגיעו כדי לתמוך ולהיות יחד עם חבריהם למרות שגם עבורם בית כנסת אינו המקום הטבעי בימים שבשגרה. הם הגיעו וחלקם אף נשארו לקידוש בתום התפילה. זה היה נפלא לראות את אחד מותיקי מתפללים, פעיל מרכזי של מפלגת הליכוד משוחח איתם במאור פנים ללא קשר לדיעות אישיות שונות ואף מזמין אותם לבוא להצטרף למניין בכל עת שירצו. הייתה זו פרשת ויחי, הפרשה בה יעקב בירך את כל השבטים וציווה להם את האחדות.

אני מאמינה שיעקב אבינו הסתכל על אותו מניין וחייך בהנאה. לידו ישב וחייך יעקב נוסף הלוא הוא הגאון האדיר הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, אני מאמינה שהם קיימו את השיחה הבאה:

"זאת העיר שלי" חייך בהנאה לעברו של יעקב אבינו

"זה העם שלי" ענה יעקב אבינו

"אלה הבנים שלנו" הוסיפו שניהם יחד

אולי אם בעוד מקומות ילכו לאורו, נזכה להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה, אולי אם עוד ועוד יהודים ילכו לאור אהבת ישראל הנדירה הזו נזכה סוף סוף לבית השלישי במהרה בימינו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!