הוסר הנזר / הרב יהודה חזן מקורבם של גדולי ישראל

העולם היהודי כולו התעטף באבל כבד, למרות גילו המופלג ואריכות הימים לה זכה רבנו הקדוש והטהור שריד לדור דעה זקן חכמי ישראל רבי יהושע מאמאן זצוק"ל, דבר פטירתו הכה גלים וגרם לשברון לב במחוזותינו. הסתלקותו הותירה חלל עצום עם הניתוק הגדול לדורות קודמים, דורות של צדיקים, אנשי האמת, הרחוקים מכל בדיל של תאוות כבוד ודומה לה וספונים עמוק בתוככי הוויות אביי ורבא.

בכל עת כאשר נכנסנו לרבינו, ניצבה אל מול עינינו דמות מופת שקוע בתלמודו על כורסא קטנה בחשק נעורים כנער צעיר בשיא כוחו, ובידו אוחז הוא גמרא גדולה אשר שנים רבות של עמל ניכר מבין דפיה הדהויים, ומתנועע בהתלהבות ללא שנתמך גבו על המשענת כלל - על אף גילו המופלג, והוד קדומים נסוך על פניו בניגון ערב ובמתיקות מיוחדת מתק שפתיים דולקות.

זכיתי לשהות במחיצתו רבות, היה זה כמין מים קרים לנפש עייפה, רחוק מעין הסערה, התרבויות הנכנסות למחננו, ועולם השקר השורר ברחובותנו, מורחק מכל מותרות, שקוע בשרעפי קודש בעבודת ה' שאין דומה לה.

היה זה כאשר הבאתי אל רבינו זצוק"ל ספר תורה לזכות שיכתוב בה את האות האחרונה, רבינו היה קם ממקומו "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה" מכין עצמו בדיבור ומחשבה לפני שיושיט ידיו אל הספר הקדוש. ובסיום למרות גילו המופלג קם הוא לכבודו של הספר תורה מנשקו ומלווהו עד ליציאתו.

ברכותיו, לימוד הזוהר, ותפילותיו היו לשם דבר, בכל עת כאשר היינו רואים את רבינו זצ"ל עומד ומתפלל בבית כנסת החסידי - רשב"ם הסמוך לביתו, צמרמורת אחזה במתפללים, לראותו מקבל עול מלכות שמים בדבקות רבה, ואת ידו מניף הוא על צווארו כמוסר עצמו על קידוש ה'. כך בכל מצוה ומצוה, היה זה ספר מוסר מהלך לראות ולהביט בהנהגותיו של גאון ישראל זצ"ל.

בכל עת כאשר היו נכנסים למעונו או כשהיה פוגש יהודי הזקוק לצדקה, מיד היה רבינו משלשל אל ידו מספר מטבעות כשתחילה יקדים הוא "לשם יחוד קודשא בריך הוא". זכורני, כאשר נכנס גבאי צדקה אל בית הכנסת קם אליו רבינו בשמחה ואמר לו "חיכינו לכבודו, כבודו מזכה אותנו כל הזמן לתת צדקה".


הרב מאמאן זצ"ל מברך את ראש הממשלה

לפני מספר שנים, כאשר התלוויתי לרבינו זיע"א לניחום אבלים אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו שישב שבעה על פטירת אביו. בדרכו ברכב מלמל רבינו פרקי משניות לאורך כל הנסיעה וכל רגע העיף מבט בידו ואמר "כל הכבוד הזה של ראש ממשלה זה הבל ורעות רוח, התורה הקדושה היא הכבוד האמיתי אין יותר גדול מלימוד תורה". וגם שם כשהגיע רבינו פנה לראש הממשלה שיפעל למען בני התורה ונגד גיוס בני הישיבות ואמר לו בתחינה "השם ינחם אתכם בשבעה דנחמתא בעוד התורה שאתה שומר עליה בארץ ישראל וחיזוק עם ישראל בארץ ישראל הם אלה שיאריכו ימיך בטוב ושנותיך בנעימים עד מאה ועשרים שנה והמצוות האלה שאתה עושה הם נחת רוח רבה לנשמת מור אביך". הפטיר הגר"י בפני ראש הממשלה.

בכל עת עמד לנגד עיני רבינו אהבת האדם וריבוי השלום בין אדם לחבירו ולאשתו. באחד הפעמים סיפר לי רבינו זצ"ל על תחילת בואו לשכון בארץ הקודש מה שמעיד על הנהגתו אשר מעוררת התפעלות רבה.

שח הרב זצ"ל: "כשבאתי הנה בשנת תשכ"ח נפגשתי עם הרב הראשי לישראל הג"ר יצחק ניסים וביקש ממני לשמש כאב בית דין לעניני גיטין בעיר חיפה, שאלתי "כמה גיטין עושים פה"? אמרו לי "כל יום כשבעה גיטין", אמרתי "ח"ו, בנפשנו נביא לחמנו"?! במרוקו, הייתי דיין עשרים ושתים שנה ואף גט אחד לא יצא ב"ה מתחת ידי, משום שכשבאו אליי בעבור גט לא עזבתי את בית הדין עד שזכינו לעשות שלום בניהם, ולכן סרבתי להצעת הרב ניסים, ולא הסכמתי להתמנות כדיין שם".

תפילתו הייתה מעומק הלב כמונה מרגליות ממש בהשתפכות הנפש, כמלאך ה' צבאות כעבד המשתפך לפני קונו, כך גם ידוע בדקדוקו בברכות כברכת אשר יצר וכן בכל ברכה וברכה - היה אומרה בכוונה גדולה וחיתוך התיבות נמשכה מספר דקות, מחזה אשר נוטע בלב כל רואיו חיזוק רב בעבודת ה' וכיצד היא עבודה שבלב, זו תפילה.

חסרונו הגדול יורגש כי בחסרונו איבד הדור את הקשר לדורות עברו, לשפיות לעבדות ה' ולדבקות באמת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!