שברולט סוניק: עיצוב לוהט, מכונית פושרת

לאמריקאים יש מכוניות ספורט ו"מכוניות שרירים". הסוג האחרון אינו אלא משפחתיות משופרות עם מנוע מוגדל ועיצוב קצת מקושקש. אם היו מייצרים מכונית שרירים קומפקטית, התוצאה ודאי היתה דומה לשברולט סוניק.

המכונית הקטנה מחליפה את האוויאו (ולא לחינם החליפו את שמה בישראל) ומתאפיינת בעיקר, בעיצוב ספורטיבי ואפילו אגרסיבי. לעומת האוויאו, שהיתה בעיקר מכונית זולה לציי רכב, בשברולט מכוונים את הסוניק גם ללקוח הפרטי ומציעים איבזור מכובד וממדים שהופכים אותה לכמעט משפחתית.

ואכן, מדובר במכונית מרווחת למדי עם תא נוסעים בעל עיצוב מקורי ששואב את השראתו מעולם האופנועים. העיצוב מחפה על איכות חומרים נמוכה ופלסטיק נוקשה ולא נעים.

בגרסה שאותה בחנו, מצוידת הסוניק במנוע בנפח 1.6 ליטרים המספק 116 כ"ס ובתיבת הילוכים אוטומטית. התיבה מוכרת משברולט קרוז, ואכן מתנהגת באופן דומה - פעמים רבות ההילוך לא מתאים לתנאי הנהיגה והמכונית נמצאת בסל"ד גבוה מדי או דווקא בסל"ד נמוך, ללא כוח מספק.

אם כן, כדאי להאט, וליהנות מנוחות נסיעה טובה עם שיכוך מהמורות מוצלח. הסוניק מבודדת את הנהג ממהמורות הכביש, ומאפשרת לבצע נסיעות ארוכות בנינוחות, בלי להתעייף יתר על המידה.

כאשר מגיעים לעיקולים, מגלים כי התנהגות הכביש פושרת: הסוניק נוטה על צדה בפניות בצורה מוגזמת, ההגה חסר כל תחושה והבלמים אינם מבריקים.

אבל, בסופו של דבר, זו שאלה של מחיר. ב-UMI, יבואנית שברולט, נראה שהחמיצו את מהפכת המחירים הנמוכים של המכוניות הקטנות. הסוניק, שעולה 105 אלף שקל, לא מציעה הרבה יותר ממתחרות כמו רנו קליאו וסיטרואן C3 הנמכרות ב-15 אלף שקל פחות.

מכוניות ידניות קטנות נמכרות אף ב-85 אלף שקל ולמטה מכך. במחיר כזה, הסוניק נעדרת את אחד היתרונות הגדולים של שברולט בעבר - תמורה לכסף.

יתרונותיה הגדולים הם העיצוב, לחובבי הז'אנר, נוחות הנסיעה והממדים. אבל תיבת ההילוכים הבעייתית והתנהגות הכביש הפושרת הופכים את החבילה לאטרקטיבית פחות.

הסוניק מעניינת יותר דווקא בגרסת הסדאן השמרנית, שיכולה, בזכות תא מטען רב-נפח, להוות תחליף אמיתי למשפחתית, ואולי גם בעתיד בגרסות ידניות ומוזלות, שיוכלו לתת תמורה טובה יותר לכסף (ולהשאיר מאחור את תיבת ההילוכים המעצבנת).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!