איווט נגד אטיאס • הקרב שמאחורי דו"ח טרכטנברג

"ביום כיפור", סיפר לי היום בכיר בממשלה, "נתנו אנשי הלשכה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעיין בדו"ח טרכטנברג זו הפעם הראשונה. אחרי שקרא, הבין שהחרדים לא יתמכו, ויהי מה. הוא אפילו לא ניסה לפנות אליהם והסתפק בקניית 'ישראל ביתנו' וברוב שהיא הצליחה להנפיק עבורו".

לסיפור הזה אין כמובן כל אישור בלשכת נתניהו: שם יאמרו שהוא חזר ועיין בדו"ח מהיום בו הופק.

• דו"ח טרכטנברג אושר: 21 נגד 8 • מי הרוויח ומי הפסיד?

נו, ברור. עיין, אבל לא עיין מספיק טוב, כדי להבין שאין מפלגה חרדית שתוכל לחיות בשלום עם דו"ח כזה.

"שבע שנים של ממשלת שינוי לא ינפיקו דו"ח כזה", אמר לי הבוקר אחד מחברי הכנסת החרדיים, ונשמע באמת מודאג. אז למה אתה לא אומר את זה בגלוי? בכלי התקשורת? – ניסיתי להבין. "אי אפשר, אנחנו חייבים לשחק את המשחק החברתי", אמר, "רק זה חסר לנו שהתקשורת תתפוס שהקטע ה'חרדי' הוא זה שמדאיג אותנו".

כאילו שהתקשורת לא יודעת. היא קראה את הדו"ח ומבינה יותר ממה שכולנו חושבים. בהזדמנות הראשונה היא גם תדע להשתמש בנתונים הללו.

עוד כמה הודעות יח"צ של לשכת שר הפנים על הערצתה של דפני ליף ועל כך שש"ס מפלגה סופר חברתית ותראו איך כל השדים נשלפים מהארון. אין כמעט עיתונאי חילוני שיסכים לשר ישי להתענג למעלה מיממה על היותו "הגבר", כפי שכינתה אותו ליף.

תזכרו שהזהרנו.

רק ליצמן מעז

אהבתי את הדרך הישירה שבה החליט סגן שר הבריאות 'לשים את הדברים על השולחן'. לא תאמינו, אבל היום, במהלך ישיבת הממשלה, כשנתניהו יושב בראש השולחן (באמצע, אבל זהו הראש...), הישיר מבט והרים את קולו. ברגע אחד שפך לחלל את כל מה שהאחרים חשבו בליבם זה ימים ארוכים, הסיר את הכפפות והפסיק את משחק המחבואים.

"זו שערורייה! אסור לעבור על כך לסדר היום", כמעט צעק.

נתניהו נדהם לרגע, כך גם שרי הממשלה, שישבו סביב השולחן.

ברקע עמדה דרישת הדו"ח "להגביר ולייעל את הפיקוח על התמיכות בכוללים", וליצמן החליט שלא לברור מילים. "זו עזות מצח שיש להילחם בה בכל דרך חוקית אפשרית", הבהיר בטון תקיף ונחרץ.

"האיש הזה לפעמים מעז את מה שכולנו ביחד לא מעיזים", אמר לי אחד מהשרים, אחד שלא חשוד באהבת נתניהו אבל עדיין לא מעז 'להתחצף' ככה...

כשמדובר בליצמן נתניהו מקבל זאת בהבנה. הוא מכיר את גילוי הלב, ומי כמוהו מבין כמה צודקים דבריו של הסגן שלו במשרד הבריאות. הדו"ח 'הגזים' בכל הנוגע לנושא החרדי, ואתה לא יכול לאפשר את זה כשהחרדים איתך בקואליציה. תארו לעצמכם שהיה כלול שם פרק בעניין הקשחת היחס לציבור הרוסי.

"ועדת הכספים תדע לטפל בדו"ח, שיגיע בקרוב לידיה", הביע ליצמן ספק משאלה ספק איום מרומז.

רק אז עבר אל הנושא הקשור לתחום תפקידו, נושא הבריאות: "איך ניתן להסביר שלא נרשמה כל התייחסות לעוול הנורא הקיים במדינה, בו קיים פער משמעותי בין תוחלת החיים של המרכז והפריפריה?" תמה, כשהוא מביט בפניו של ראש הממשלה.

"הסעיף היחיד בו ישנו התייחסות לעניין הבריאות הינו תחום הסיעוד, אך כאן נעשה עוול במקום תיקון העניין", קבע סגן השר הזועם, והביע מורת רוח מכך שחברי הוועדה לא טרחו לפגוש נציגות רשמית של משרד הבריאות, שטרחו, עמלו וגיבשו תוכנית אב אסטרטגית ומפורטת, להסדרת תחום הסיעוד בישראל והכללתו בסל הבריאות בצעד היסטורי ומתבקש.

ואז, כשהוא מביט בביבי, המשיך להצליף. "אתה יכול לשבח את דוח טרכטנברג רק כראש ממשלה, אך לא כשר בריאות. כמי שמחזיק בתיק הבריאות וכממונה על משרד הבריאות ומערכת הבריאות בישראל, אני קובע חד משמעי, אין בשורה לדוח הזה לבריאות ישראל". נאום ליצמן.

מכאן עבר אל תחום הדיור. "העיקר חסר מן הספר", קבע, שכן מחברי הדו"ח אינם מייחסים כל הצעת פתרון הנוגעת להעדפת אזורי הנגב והגליל וכן אין מענה לצורך הדחוף בהרחבת מענקי הדיור גם לדירות יד שנייה באזורי עדיפות.

למלוח חצי עוף

אבל לא הכול נאמר בגלוי במהלך אותה ישיבה, בה רב היה הנסתר על הגלוי.

ראשית, צריך לשים את הדברים על השולחן: מה שאושר היום היה רק "עיקרי המלצות דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי". על ראש הממשלה ושר האוצר (עד ל-20 לנובמבר 2011) להביא לאישור הממשלה הצעות החלטה מפורטות - כולל הצעות לשינויי חקיקה - ליישום הדו"ח ובכל אלו יש כמובן אפשרות משחק ותמרון.

אגב גם היועץ המשפטי לממשלה עדיין לא חיווה דעתו על הדו"ח, מתוך שיקול שכרגע אין על מה לחוות דעה. כשיובאו בפניו ההחלטות המפורטות יחווה על כל אחד מהם את דעתו. מה טעם לחוות דעה על משהו 'עקרוני' גרידא.

יחד עם זה קשה להתעלם מהתחושה לפיה 'ישראל ביתנו' היא זו שהרוויחה מהקפיצה שלה לעגלת אישור הדו"ח.

לדברי בכירים במפלגה, בשיחות בלתי פורמליות ושלא לציטוט בשמם, הם טוענים כי בידם מסמך חתום ומפורט שניתן להם מאת ראש הממשלה ואשר כולל הטבות לחיילים וכן מענקים על פי מימוש כושר השתכרות בסך 125% לשני בני הזוג. אם אכן יש בידם מסמך שכזה (אין לכך כל אישור רשמי) מצבנו אנו, הציבור החרדי, עצוב למדי. לכו תמצאו זוג צעיר שמשתכר בסך האחוזים הנ"ל.

אולם כאן נכנסת לתמונה העובדה הפשוטה לפיה בראש משרד הבינוי והשיכון עומד שר שאינו נציג מפלגת 'ישראל ביתנו', אריאל אטיאס מש"ס וחזקה עליו שלא יאפשר את מימוש היוזמה המתוארת לעיל. הוא גם פיקח דיו כדי לדעת איך לעשות זאת בחכמה.

מצד אחד, הוא וליברמן בהחלט ידידים טובים. אטיאס אפילו הולך לבנות לו הוסטלים לעולים חדשים, דבר שכרוך בהוצאה תקציבית לא קטנה. (אולי בשל כך השתתק איום חוק הגיור הצבאי?).

שוב, כל אלו הם מסוג הדברים שאיש לא יאשר אותם באופן רשמי, אך יש בהם היגיון רב. מה אכפת לליברמן מה יציג לבוחרים: גיור צבאי או הוסטלים לעולים? העיקר להציג הישגים, ואת זה הוא עושה ובגדול. אז למה חייבים לדרוך על החרדים ולערער את יציבות הקואליציה?

מצד שני, בקטע הזה של הקריטריונים הוא בהחלט דורך על גופתו של אטיאס, שעם כל הכבוד לשר החוץ, ויש כבוד, לא הוא שמנהל את משרד הבינוי והשיכון.

אגב, גורמים בקרבת רה"מ ניסו, באחת מהצעות הפשרה שלהם, להציע לשווק שני סוגים של פרוייקטים: האחד, לעולים חדשים, עם קריטריונים תואמים, השני למגזר החרדי.

נו, זה לא רציני, אומרים פקידים במשרד הבינוי והשיכון. זה בערך כמו לקחת עוף ולמלוח רק את מחציתו.

מה עבר לו בראש?

אפרופו ליברמן, קשה לדעת מה עבר בראשו כשהחליט לפרסם את הקריטריון אותו השיג – 125%.

מצד אחד, הוא לא פרסם הודעה רשמית. מצד שני, נתן הבוקר, רגע לפני ישיבת הממשלה, ראיון לערוץ ברוסית ובו בהחלט דיבר על הקריטריון הנ"ל.

ההקלטה, למזלו או שלא למזלו, לא פעלה כשורה והראיון הזה, כך נראה, לא יתפרסם לעולם. אבל בכירים ב'ישראל ביתנו' בהחלט מתבטאים אודות הקריטריון הנ"ל, שלא לציטוט בשמם, אך בקול ברור וחד.

עכשיו חוזר הכדור לידיו של שר הבינוי והשיכון, שיצטרך לתכנן את תגובתו:

מחד, למה לא להגיב? ממילא כל עוד הוא שר לא יעלה ולא יבוא קריטריון מהסוג הזה. יחתום נתניהו לליברמן על כמה ניירות שירצה.

מצד שני, אסור שהתקשורת החרדית תרקוד לו על הדם ועל כך שהנה ניטלו מידיהם המענקים המיוחלים.

מצד שלישי, אם יגיב, יפתח חזית נגד 'ישראל ביתנו' ולמה חסר הדבר לש"ס?

מצד רביעי, הוא יוכל לסמוך על האינטליגנציה של החרדי הממוצע, שיבין שגם אם אטיאס שותק, לא יקום ולא יהיה קריטריון שיוציא את הציבור החרדי ממעגל המענקים. לא על זה עמל והזיע שנתיים וחצי תוך עימותים עם פקידי האוצר וראשיו. עם כל הרצון שלו לעזור לעולה החדש מרוסיה ובכלל, לא הם שנתנו את קולם לש"ס.

מה שברור הוא שהרבה מים עוד יעברו במימי דו"ח טרכטנברג בחורף הקרוב. מים עזים, שיטפונות, סערות, ומי יודע, אולי גם הוריקן של בחירות.

הריח, כבר באוויר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!