עשירים מוציאים 2,466 ש"ח בחודש על מזון. וכמה העניים?
בעשירון התחתון אוכלים יותר ג'אנק פוד • בעשירון העליון מוציאים פי 7 על ארוחות מחוץ לבית
- י"א תשרי התשע"ב
- 1 תגובות
יעקב נחומי
משק בית בעשירון העליון מוציא על מזון 70% יותר ממשק בית בעשירון התחתון - כך עולה מנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בעוד שההוצאה הממוצעת למזון בעשירון התחתון הסתכמה ב-1,451 שקל בחודש, היא הגיעה בעשירון העליון ל-2,466 שקל בחודש. ההוצאה למזון בעשירון הרביעי הייתה 1,571 שקל לחודש ובעשירון השביעי 1,813 שקל לחודש.
משק בית בעשירון העליון מונה בממוצע 2.4 נפש בהשוואה ל-4.4 נפש בממוצע בעשירון התחתון. על אף הפער במספר הנפשות בבית אב, ההוצאה לבית אב בעשירון העליון למזון גבוהה פי 1.7 מזו של העשירון התחתון.
הנתונים לא כוללים הוצאה על ירקות ופירות. גם בצריכת ירקות ופירות בולט פער גדול בין העשירונים. בעוד שבעשירון התחתון ההוצאה החודשית מסתכמת ב-337 שקלים, היא מגיעה בעשירון העליון ל-539 שקלים - פער של 60%.
מהנתונים עולה כי בצריכת מוצרי מזון זולים יחסית כגון לחם אחיד, פיתות, אורז וחלב וכן במוצרי מזון המוגדרים "ג'אנק פוד" ההוצאה בעשירונים התחתונים גבוהה מזו של העליונים וככל שהמוצרים יקרים יותר ההוצאה בעשירונים העליונים גבוהה יותר
יוצאת מהכלל היא ההוצאה לבשר שגבוהה יותר בעשירונים התחתונים: בעשירון התחתון - 195 שקל בחודש ובעליון - 131 שקל לחודש.
העשירונים התחתונים אוכלים בעיקר בבית. ההוצאה לארוחות מחוץ לבית (מסעדות בתי קפה): בעשירון התחתון - 102 שקל בחודש ובעליון - 749 שקל חודש - הבדל של פי 7.3.
העשירות העליון צורך יותר ירקות ואת הירקות היקרים יותר -177 שקל בחודש. בתחתון - 151 שקל בחודש וכך גם בפירות טריים: התחתון - 141 שקל בחודש ובעליון - 177 שקלים לחודש.
צריכת הפחמימות (סוכרים מסוגים שונים) של הישראלים מגיעה בממוצע ל-470 גרם לנפש ליום, פי 2.6 מהכמות המומלצת על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA). גם צריכת החלבונים בישראל גבוהה מהכמות המומלצת - 111 גרם לנפש ליום, פי 2.2 מהמומלץ. הישראלי גם צורך 146 גרם שומנים ליום - בתחום זה עדיין לא התקבלה המלצה של ה-FDA.
בצריכת מינרלים לנפש ליום קיימת שונות רבה אך ככל הנראה הצריכה נמוכה מהמומלץ. צריכת הסידן (לא כולל תוספת סידן שחברות המזון מוסיפות למוצרי החלב שלהן) בישראל היא 844 מ"ג לעומת 1,200 מ"ג - הכמות המומלצת על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית.
צריכת הויטמינים בישראל גבוהה בדרך כלל מהמומלץ. לדוגמה, הישראלי צורך 38.8 מ"ג ויטמין B לסוגיו השונים לנפש ליום בהשוואה לכמות המומלצת של 17.2 מ"ג. הישראלים צורכים 209 מ"ג ויטמין C לנפש ליום בהשוואה לכמות מומלצת של 82.5 מ"ג לנפש.
נתוני הלמ"ס שפורסמו באחרונה מפרטים את מידת התלות של ישראל במזון מיובא: ישראל מייבאת 86% מהדגים שאוכלוסייתה צורכת, ו-29% מהירקות והפירות. לעומת זאת, ישראל מייצרת 100% מבשר העוף וההודו הנצרכים על ידי הציבור ו- 6% בלבד ממוצרי החלב. "מדד התלות" של ישראל ביבוא סוכר וממתקים הוא 181%.
משק בית בעשירון העליון מונה בממוצע 2.4 נפש בהשוואה ל-4.4 נפש בממוצע בעשירון התחתון. על אף הפער במספר הנפשות בבית אב, ההוצאה לבית אב בעשירון העליון למזון גבוהה פי 1.7 מזו של העשירון התחתון.
הנתונים לא כוללים הוצאה על ירקות ופירות. גם בצריכת ירקות ופירות בולט פער גדול בין העשירונים. בעוד שבעשירון התחתון ההוצאה החודשית מסתכמת ב-337 שקלים, היא מגיעה בעשירון העליון ל-539 שקלים - פער של 60%.
מהנתונים עולה כי בצריכת מוצרי מזון זולים יחסית כגון לחם אחיד, פיתות, אורז וחלב וכן במוצרי מזון המוגדרים "ג'אנק פוד" ההוצאה בעשירונים התחתונים גבוהה מזו של העליונים וככל שהמוצרים יקרים יותר ההוצאה בעשירונים העליונים גבוהה יותר
יוצאת מהכלל היא ההוצאה לבשר שגבוהה יותר בעשירונים התחתונים: בעשירון התחתון - 195 שקל בחודש ובעליון - 131 שקל לחודש.
העשירונים התחתונים אוכלים בעיקר בבית. ההוצאה לארוחות מחוץ לבית (מסעדות בתי קפה): בעשירון התחתון - 102 שקל בחודש ובעליון - 749 שקל חודש - הבדל של פי 7.3.
העשירות העליון צורך יותר ירקות ואת הירקות היקרים יותר -177 שקל בחודש. בתחתון - 151 שקל בחודש וכך גם בפירות טריים: התחתון - 141 שקל בחודש ובעליון - 177 שקלים לחודש.
צריכת הפחמימות (סוכרים מסוגים שונים) של הישראלים מגיעה בממוצע ל-470 גרם לנפש ליום, פי 2.6 מהכמות המומלצת על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA). גם צריכת החלבונים בישראל גבוהה מהכמות המומלצת - 111 גרם לנפש ליום, פי 2.2 מהמומלץ. הישראלי גם צורך 146 גרם שומנים ליום - בתחום זה עדיין לא התקבלה המלצה של ה-FDA.
בצריכת מינרלים לנפש ליום קיימת שונות רבה אך ככל הנראה הצריכה נמוכה מהמומלץ. צריכת הסידן (לא כולל תוספת סידן שחברות המזון מוסיפות למוצרי החלב שלהן) בישראל היא 844 מ"ג לעומת 1,200 מ"ג - הכמות המומלצת על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית.
צריכת הויטמינים בישראל גבוהה בדרך כלל מהמומלץ. לדוגמה, הישראלי צורך 38.8 מ"ג ויטמין B לסוגיו השונים לנפש ליום בהשוואה לכמות המומלצת של 17.2 מ"ג. הישראלים צורכים 209 מ"ג ויטמין C לנפש ליום בהשוואה לכמות מומלצת של 82.5 מ"ג לנפש.
נתוני הלמ"ס שפורסמו באחרונה מפרטים את מידת התלות של ישראל במזון מיובא: ישראל מייבאת 86% מהדגים שאוכלוסייתה צורכת, ו-29% מהירקות והפירות. לעומת זאת, ישראל מייצרת 100% מבשר העוף וההודו הנצרכים על ידי הציבור ו- 6% בלבד ממוצרי החלב. "מדד התלות" של ישראל ביבוא סוכר וממתקים הוא 181%.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות