דו"ח טרכטנברג אושר: 21 נגד 8 • מי הרוויח ומי הפסיד?

לפני מספר שבועות, כשהייתה מחאת האוהלים בשיאה, ביקש שר הפנים אלי ישי להיפגש עם הקודקודים, ובראשם דפני ליף. האחרונים - סירבו בנימוס. מה כבר יכולה ש"ס להושיע, חשבו כנראה.

הבוקר, לגמרי במפתיע, התקיימה פגישה. "השר אלי ישי עזב את ישיבת הממשלה, ישב איתי והקשיב והסכים שהמחאה הזו צריכה להתקדם לתקציב חברתי חדש לשנת 2012", סיפרה ליף. לקח לה כמה חודשים להפנים שאם מישהו מהמפלגות מתעניין בה ובנושא החברתי, הרי זו ש"ס.

"הם לא דואגים לעניין החברתי, הם דואגים לישיבות", אמר לי אחד מהעיתונאים הוותיקים, שאף השחיל שאלה בנושא לשר ישי, בפתח ישיבת הממשלה. ישי, כמובן, הכחיש כל קשר לישיבות. "בכל ועדה נוגעים בנושאים דתיים, אבל זה שולי", השיב.

אז ברור לכולנו, העיתונאים החרדים, שאכן כן, לשר ישי בוער בעצמות גם הנושא החרדי שבדו"ח, הכולל פגיעה ממשית בעולם הישיבות. ש"ס, אחרי הכול ולפני הנושא החברתי, היא מפלגה חרדית, והיא אינה אמורה להסתיר זאת או להתבייש בכך.

אלא שמבחינה הטקטית מנסים רוב הנציגים החרדיים להסתיר את הדאגה הזו, ולהבליט את הצד החברתי שלה. כך עשה גם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שהרבה לדבר בוועדה 'שלו' על עניים, מספרים, מיסים ושאר מיני תופינים כלכליים, וכמעט ולא על הביקורות ועל מספר האברכים שילמדו או לא ילמדו בכולל תקני.

למה לתת לתקשורת החילונית גפרורים, על מגש של כסף, כשהם יודעים להשיג אותם בעצמם.

הגברת מכפר שמריהו מצאה תומך

"תקציב מדינה חברתי חדש לשנת 2012", שינן השר אלי ישי באוזני הגברת מכפר שמריהו את המשפט האהוב ביותר עליה בחודשים האחרונים.

הדו"ח, מבחינת שניהם ובהסכמה מלאה, אינו יכול להביא לשינוי משמעותי ולא לפתרון אמיתי לבעיות הכלכליות חברתיות שנוצרו בישראל.

"אנו מעריכים ותומכים בכל גוף שמצטרף לדרישה לפתרונות אמיתיים לבעיות שהוציאו את אזרחי ישראל לרחובות בקיץ האחרון. אין לנו עניין במשחקים פוליטיים משום סוג. יש לנו עניין בדבר אחד ויחיד: השגת פיתרון מקיף, ארוך-טווח ורציני למצוקות של אזרחי ישראל. על-כן אנחנו מברכים על הצטרפותו של כל גורם לדרישה לתקציב חברתי חדש ל-2012.

"הפגישה עם השר ישי היתה רצינית ועניינית ובה מצאנו אוזן קשבת, ואנו מקווים שגורמים נוספים בתוך הממשלה יבינו שגם עליהם ללכת בדרך זו", דברי ליף מיד לאחר הפגישה.

ימות המשיח. מי היה מאמין שאנשי המחאה ייפגשו חגיגית ורשמית עם נציגי ש"ס. מתברר, שכשאין אופציות אחרות, וכשאת שאר המפלגות קונים במחיר מבצע כזה או אחר, נשענים על כל מי שמוכן לשמש כקנה.

פשוט תשאיר פתק הצבעה שלילי...

אולי כדי לייצג את השכבות החלשות בדרך סמלית ומתאימה, בחר הבוקר אלי ישי שלא ללבוש את אחת מעניבותיו. "אני בדרך לבנות סוכה", אמר לי, בצחוק כמובן. בעצם, אולי לא בצחוק. יתכן שגם הוא נרתם למאמץ המשפחתי, ובפרט שביתו מלא יותר בבנות מאשר בבנים.

הוא לא אמר, אבל חשבתי שהרבה יותר מתאים להיפגש עם ראשי מחאה חברתית כשאינך ענוב ומחונט. לשר משולם נהרי, שהגיע קצת באיחור לישיבת הממשלה, הבהיר יו"ר ש"ס חד-משמעית ש"מצביעים נגד", ואם עליך לצאת "פשוט תשאיר פתק הצבעה שלילי".

אין ספק כי בשבוע הקודם נחל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשלון צורב. בלילה הקודם לישיבת הממשלה הודיעה לשכתו כי ההצבעה על דו"ח טרכטנברג תידחה, בבוקרו של יום נאלצו לזגזג והסבירו כי למרות הכול החליט נתניהו להעלות את הדו"ח להצבעה.

אלא שבערב, לאחר כמעט 10 שעות של דיון, התברר עד כמה צורבת היא המפלה: השרים, ברובם, סירבו להצביע בעד - וכותרות העיתונים היו חד-משמעיות.

ב'ידיעות אחרונות' בחרו בכותרת "הכישלון", כאשר מתחתיה מופיע גם הפירוט. "הביטחון המופרז בבוקר, ההתרוצצות העצבנית בין השרים בצהריים. הטלפון הבהול לליברמן בקייב. והתבוסה בערב, כשש"ס וישראל-ביתנו הראו מי בעל הבית. כך הובך נתניהו בקרב על דו"ח טרכטנברג", ב'הארץ' בחרו ב"מפלה לנתניהו", ורק ב'ישראל היום' - 'עיתון הבית' של נתניהו, הסתפקו בטון 'עדין': "רה"מ לא הצליח לגייס רוב לאישור מסקנות ועדת טרכטנברג...נתניהו משוכנע: יהיה רוב".

טוב, במבט לאחור הם צדקו. נתניהו היה משוכנע שיהיה רוב, ואכן היה לו רוב.

גם בלי האצבעות של שרי ש"ס.

הדו"ח לא יעבור בחקיקה בכנסת

השר לתשתיות לאומיות, עוזי לנדאו, ניסה כבר בבוקר להכין את התקשורת לשינוי המסתמן בגישת הסיעה. "אנחנו עדיין נמצאים במשא ומתן שלא הושלם", הבהיר, והדגיש כי הדבר נכון ללפני מחצית השעה. קרי, בינתיים יתכן שכבר הסתיים המו"מ.

"חלקים בדו"ח עולים בקנה אחד עם דרישות 'ישראל ביתנו', אך יש עדיין דרישות שלא מומשו כמו בתחום הדיור הציבורי, הדאגה לחיילי צה"ל ועוד". ולא, לא משנה למפלגה מה תהא דעת ש"ס או העצמאות, היא דואגת לבוחריה בלבד.

גם שר המדע, דניאל הרשקוביץ מהבית היהודי, הגן בלהט על הדו"ח, שנכתב, לדבריו, "על ידי קבוצת מומחים בלתי תלויה". אז נכון, "הדו"ח לא מושלם", אבל הוא "יותר רציני ממה שאפשר היה לצפות מדו"ח שנכתב תוך 52 ימים". מבחינתו, תחילה צריך לאשר את עיקרי הדו"ח, אחר-כך אפשר יהיה לפרטו להחלטות ממשלה וחוקים.

"אפשר לחכות למשהו יותר מושלם, אבל המצוקות קיימות וחבל לבזבז זמן. גם ככה מדובר בתהליך ארוך של דיונים בקבינט החברתי-כלכלי, בחקיקה שתיקח מספר חודשים, פשוט חבל על הזמן".

ורק השר ישי נשמע נחרץ לגמרי.

"ש"ס תצביע נגד הדו"ח", הבהיר - ודרש שינויים בתחום הדיור הציבורי, מחיר למשתכן ועוד. "יש כמה סדקים בדו"ח שלא מתייחס לשכבות החלשות אלא בנגיעה קלה", אמר. (שאר הדרישות שמורות בבטנו ונאמרות רק למי שהן צריכות להיאמר, בפגישות בהן מניחים פלאפונים ושאר מיני מכשירי הקלטה בחוץ).

"לצערי נראה שהחוק יעבור היום", אמר כשהוא משתדל להיות ריאלי, אבל הבטיח כי הוא לא יעבור בחקיקה בכנסת.

דקות אחדות לאחר מכן העניק לי אחד מבכירי ש"ס פרשנות פוליטית מרחיקת לכת ולפיה ב'ישראל ביתנו' מעוניינים בבחירות וכי יש גם גורמים בליכוד שהיו רוצים לעשות זאת מסיבותיהם שלהם. לדבריו, זה מה שהביא את המפלגות השונות לתעוזה לצאת במהלך ישיבת הממשלה הקודמת נגד ראש הממשלה.

שק המתנות של נתניהו

איך כתב יוסי ורטר ב"הארץ"? "כישלונו של נתניהו אמש אינו רק טכני. יש בו גם מהות. והמהות הזו חייבת להדליק נורה אדומה ענקית בלשכת ראש הממשלה: ערב פתיחת מושב החורף של הכנסת, התחוור לראש הממשלה ששותפיו לקואליציה אינם סופרים אותו".

ויש הרבה צדק בדבריו.

גם בן כספית מ'מעריב', שלאחרונה קצת חדל מהאובססיה שלו בכל הקשור לנתניהו, אולי בשל הוראות מלמעלה (ואולי לא), לא התאפק וכינה את ההתנהלות הממשלתית בשבוע הקודם כ"מצחיקה ומגוחכת". הוא לגלג על הכישורים הפוליטיים של נתניהו, טען שאין בלשכתו מישהו "בעל ערך" אלא חבורת "חנוונים מפוחדים" שנאחזו "פאניקה". וכל זאת, "בהתאם לאריזה המאופקת החדשה ש'מעריב' אורז בה את עצמו", כפי שמביא את הדברים כתב "העין השביעית", שאף ליקט את התגובות השונות בכל כלי התקשורת.

אלא שכמו שהדברים נראים כרגע כל מי שמיהר ללגלג על כישוריו הפוליטיים של נתניהו ראוי לו שיערוך חשיבה מחדש.

לאחר שערך שיעורי בית יסודיים הגיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבוקר (א') אל ישיבת הממשלה מוכן לגמרי.

כמו פוליטיקאי, הוא בודד את המתנגדים, ניסה פה, ניסה גם שם. בסופו של דבר נראה היה לו כי החומה של 'ישראל ביתנו' הוא הרכה ביותר לפיצוח. מצויד במתנות המתאימות, הרעיף על ראשי הצעירים והחיילים שלל הטבות ושידרג את הדו"ח. כך, למשל, בשלושת החודשים האחרונים לשירות הצבאי יזכו החיילים הסדירים בכ-8,500 שקלים...

גם בנושא הדיור יש מתנות יפות, וכפי שהדברים נראים כרגע תנאי הסף לקבלת הטבות הם 25% משרה של שני בני הזוג, בנייה של 4,000 יחידות דיור בדיור סוציאלי על פני כארבע שנים, ובנייה של אלף יחידות דיור בשנה למשך שלוש שנים בדיור מוניציפאלי.

הרווחים מהצד של ש"ס וברק

באוצר נאלצו לבלוע את הגלולה המרה. האלטרנטיבה הרי גרועה יותר. אולי חלילה פריצת מסגרת התקציב או פתיחת התקציב מחדש.

כמו בפוליטיקה, מטבע הדברים מי שלא תרמו למאמץ הלאומי להעביר את הדו"ח יפסידו, קרי: העצמאות וש"ס. ברור לכול שאילו היו הן הראשונות לקפוץ על עגלת המתנות, היה תקציב הביטחון, למשל, יכול להרוויח. אולי גם דרישותיו של שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, בנושאי הדיור הציבורי.

כעת, כשנתניהו כועס על שתי הסיעות הללו, קשה להניח שהוא ייצא מגדרו להיטיב עמן. אבל השתיים האחרונות לקחו זאת בחשבון והעדיפו כנראה את הרווחים הצדדיים: ש"ס את המיתוג שלה כמפלגה חברתית, הדואגת לשכבות החלשות (והנה כבר הגיע הפרס בדמות הפגישה עם ליף), וברק את קול הצעקה על כך שתקציב הביטחון בצרות. תסמכו עליו שכבר בפיגוע הראשון (חלילה, שלא יקרה) הוא יעלה לשידור וישמיע באוזני כולנו את ה"הנה, אמרתי לכם, בביטחון אסור לגעת". אגב, בישיבת הממשלה משתתף גם הרמטכ"ל בני גנץ, שהשמיע באוזני השרים את האחריות המוטלת לפתחם בבואם לאשר קיצוץ בתקציב הביטחון.

"על מנת להטיב אם אזרחי ישראל צריך לעשות שינוי תקציבי. מדובר בשינוי אחראי אשר אני ערב לו באופן אישי. כפי ששמרתי עד כה על ביטחון האזרחים אעשה זאת גם עכשיו ובהמשך", הבהיר נתניהו.

גם שר האוצר, יובל שטייניץ, התייחס לקיצוץ באמרו כי שר הביטחון, אהוד ברק, היה זה שהצהיר עם הקמת הוועדה שהמערכת בראשותו תתרום למאמץ. "אז נאה דורש נאה מקיים", אמר שטייניץ. "אני בטוח שיש מאיפה לקצץ בתקציב הביטחון", סיכם.

כעת תורו של גפני

אז זה לקח שבוע, אבל בסופו של דבר נתניהו גבר על המתנגדים לדו"ח. הממשלה אישרה את עיקרי המלצות דו"ח 'ועדת טרכטנברג' לגיבוש סדר יום כלכלי-חברתי חדש.

21 שרים תמכו במתווה הדו"ח שנתניהו שידרג עם 'ישראל ביתנו'. לעומתם שמונה התנגדו: ארבעת שרי ש"ס, שניים משרי עצמאות - אהוד ברק ומתן וילנאי, השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, והשר יוסי פלד.

כעת, אחרי האישור בממשלה, יהיה זה יו"ר ועדת הכספים שיצטרך להניח את אצבעו על הסכר המאיים על עולם הישיבות, בדמות הדו"ח שהפיק פרופ' טרכטנברג. וש"ס, שתישא בגאון את כתר המפלגה החברתית ביותר, תיאלץ להתחנן על נפשה בבקשה להישגים חברתיים, לאחר שליברמן הקדים אותה.

ומקסימום? ילכו לבחירות.

האיום הזה, כך מתברר, כבר אינו מנלך איימם על חברי הממשלה, שממילא מריחים באפם את ריח הבחירות, ובחשאי אף נערכים לו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!