החלטתם ללמוד כלכלה? אל תבנו על שכר גבוה כבר בהתחלה

אם אתם צעירים העומדים בפני לימודי כלכלה, או סטודנטים שזה עתה סיימו את התואר הראשון בכלכלה, יש לנו שתי בשורות עבורכם: האחת היא ששוק העבודה רוצה אתכם והיצע המשרות גדול. השנייה מעודדת מעט פחות - בשנתיים הראשונות לעבודה, אל תבנו על משכורת מנופחת.

אלה הממצאים העיקריים העולים מסקר חדש שערך בית הספר לניהול וכלכלה של האקדמית תל אביב יפו בשיתוף מכון המחקר פאנלס, בקרב 222 בוגרי תואר ראשון בכלכלה בני 25-35.

הסקר, שמטרתו להציג תמונת מצב עדכנית של בוגרי כלכלה בשוק העבודה בישראל, בחן ארבע סוגיות עיקריות: כמה מרוויחים בוגרי כלכלה בשנתיים שלאחר סיום התואר ולאחריהן, כמה זמן לוקח להם למצוא עבודה, באילו מגזרים הם משתלבים ועד כמה הם שבעי רצון מהתואר.

4% משתכרים 15 אלף שקל בחודש - ויותר

כמה מרוויחים בוגרי תואר ראשון בכלכלה בשנים הראשונות שלאחר הלימודים? לפי הסקר, 51% מהם מרוויחים עד 8,000 שקל בחודש, בעוד השאר מרוויחים 8,000 שקל ויותר. משיחה עם ארבעה בוגרי כלכלה טריים עולה כי מרביתם משתכרים סביב 8,000 שקל בחודש, אף שהעלאה עתידית בשכר בהחלט נמצאת על הפרק.

הם יכולים להתנחם בכך שלפי הסקר, כעבור שלוש שנות עבודה מצבם צפוי להשתפר דרמטית: 76% ממי שעבדו שלוש שנים ויותר משתכרים יותר מ-8,000 שקל בחודש, ו-6% מביניהם אף דיווחו כי הם משתכרים 15,000 שקל ויותר.

שרון סוננזון, 27, שמסיימת לימודי כלכלה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב, החלה לעבוד השנה כגזברית בחברת הביטוח מנורה מבטחים; אמיר ג'יריס, 21, בוגר לימודי כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, עובד ככלכלן במחלקת המחקר של בית ההשקעות מיטב; אריאל (ששמו האמיתי שמור במערכת), 27, מסיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ועובד כעוזר חשב בחברת תקשורת. שלושתם משתכרים 8,000 שקל או פחות מכך. לעומתם, גיא (שגם הוא העדיף שלא להיחשף בשמו האמיתי), 27, משתכר 9,000 שקל. הוא למד כלכלה וניהול באוניברסיטת תל אביב ועובד זה שנתיים בחברת היי-טק המתמחה בתחום הפיננסי.

גיא מספר כי החל לעבוד בחברה בשכר של 6,000 שקל ברוטו, ובתוך שנתיים צמח שכרו ב-50%. "יש לי אופק קידום", הוא אומר. "אני מאמין שכבר בחודשים הקרובים אעבור למשכורת בת חמש ספרות".

סוננזון סבורה כי בוגרי תואר ראשון בכלכלה נוטים לפנטז על משכורות גבוהות יותר מאלה שמוצעות להם בפועל. "סטודנטים חושבים שיקבלו סכומי עתק כשיצאו לשוק, אז בהשוואה לציפייה יש מידה מסוימת של אכזבה".

מדברים אתך על העלאת שכר?

סוננזון: "אני מעריכה שיש אופק כזה. אני לא יודעת בדיוק בכמה אחוזים המשכורת תעלה, אבל עצם הידיעה שזו אפשרות, מעניקה מוטיבציה".

בדיעבד, כשאת יודעת מה השוק מציע, היית בוחרת במסלול לימודים אחר?

"יכול להיות שהייתי משלבת כלכלה עם לימודי ראיית חשבון. זה מסלול שפותח יותר דלתות, ואחרי הסטאז' השכר המוצע בשוק גבוה יותר".

מתחילים לעבוד במהלך הלימודים

הכלכלנים הצעירים שרואיינו לכתבה לא חיכו לסיום התואר כדי לצאת לדרך של מבחני מיון, ראיונות חודרניים ומשלוח קורות חיים, אלא חיפשו עבודה עוד במהלך הלימודים. מרביתם מעידים כי מצאו עבודה ללא קושי.

אריאל הוא היחיד מבין הארבעה שחיפש עבודה במשך חודשים ארוכים ללא הצלחה, בעיקר מכיוון שמיקד את החיפוש באזור הדרום. "חיפשתי עבודה במשך תשעה חודשים", הוא מספר. "בבאר שבע אין מספיק היצע. יש את אינטל בקרית גת ואת תרכובות ברום בבאר שבע, וזהו פחות או יותר. מרגע שעברתי לחפש עבודה במרכז, התהליך הואץ".

כמו הארבעה, 33% מהמשיבים לסקר דיווחו כי מצאו עבודה עוד בזמן הלימודים והתמידו בה גם לאחריהם. אריאל מסביר כי הדבר נעשה כדי לרכוש ניסיון שישפר את מעמדם בשוק העבודה. "מי משסיים את התואר עם ניסיון, משפר את הרזומה ואת היתרון התחרותי שלו על פני מועמדים אחרים".

ג'יריס מספר כי בשנה השלישית ללימודים התמחה אחת לשבוע בקופת גמל של עובדי האוניברסיטה העברית, אלא שאז איתר אותו בית ההשקעות דרך מכרים משותפים והוצעה לו משרה קבועה.

"סיימתי את התואר בציון ממוצע 90", הוא מספר. "אני מניח שגייסו אותי גם בזכות זה וגם בזכות ההמלצות ממעסיקים קודמים. בתחילה לקח לי זמן להתאקלם והיו חבלי לידה, אבל מרגע שהתקופה הזו חלפה, הכל רץ. אני לומד המון, בחודשים הראשונים לעבודה ישבתי והקשבתי לאנשים שעובדים אתי. הידע שלהם על שוק ההון שווה ערך לכמה קורסים באוניברסיטה".

הציפיות ממך השתנו מרגע שסיימת את התואר?

"ציפו שאני אהיה יותר מחויב. כשאתה סטודנט, המרכז הוא הלימודים והעבודה היא רק כדי לחיות ממנה. כיום העבודה היא העיקר".

סוננזון, שגם היא החלה לעבוד בשנה השלישית ללימודים במשרה מלאה, מספרת כי חיפשה עבודה מתוך הבנה שהניסיון שתרכוש יועיל בהמשך הדרך. "רציתי להשתפשף", היא מספרת. "דחסתי קורסים רבים לשנתיים הראשונות של התואר כדי שבשנה השלישית אוכל לעבוד, ובכל זאת היה קשה מאוד לשלב בין עבודה ללימודים. האחריות בעבודה שלי היא רבה. יש תאריכים מסוימים בחודש שבהם אי אפשר לנשום, אז אם מוסיפים לכך עבודות ומבחנים, זה בכלל קשה".

לפי הסקר, גם מי שלא מצאו עבודה תוך כדי הלימודים, לא פיגרו משמעותית אחרי חבריהם החרוצים: כ-47% מהמשיבים דיווחו כי מצאו עבודה בתוך חצי שנה מסיום הלימודים, ורק 8% המתינו יותר משנה עד למציאת עבודה.

התואר לא מכין לשוק

82% ממשיבי הסקר ציינו כי הם שבעי רצון מהבחירה בתואר וכי הוא תרם לקידומם האישי. הכלכלנים הצעירים מציינים כי התואר אמנם תרם להם - ועובדה היא שהשתלבו במקומות עבודה מבטיחים בתוך פרק זמן קצר יחסית - אך הם מתלוננים על כך שתוכניות הלימודים באקדמיה אינן מעשיות מספיק.

"סטודנט יכול לסיים תואר בכלכלה מבלי לדעת מה זה מדד ת"א 25, ומה המשמעות של אג"ח ואופציות. זה בעייתי. התואר תיאורטי מאוד, ואין מספיק התייחסות לפרקטיקה", אומר גיא.

אריאל מוסיף כי "התואר הוא ברומו של עולם. לא פעם אני מרגיש שבעבודה השוטפת חסרים לי כלים. עברנו קורס באקסל מתקדם בשנה א', ומאז הספקנו לשכוח כל מה שנלמד, וזה חיוני לי כיום בעבודה. שלא לדבר על כך שאין נגיעה במערכות מידע, כמו SAP ו-ERP, וזה חבל. זה ידע שאני זקוק לו".

היכן משתלבים מרבית בוגרי כלכלה בסיום התואר? לפי הסקר, מרביתם (19%) פונים לחברות עסקיות, ואילו אחרים משתלבים בבתי השקעות (15%), בבנקים (14%), במגזר הציבורי (13%), בתעשייה (10%) ובחברות ייעוץ (8%). רק 4% ממשתתפי הסקר דיווחו כי אינם עובדים כרגע. 17% מהם עובדים בתחומים מגוונים נוספים. כשני שלישים מהמשיבים משתלבים במשרות כלכליות מובהקות: כלכלנים (23.4%), אנליסטים (12.2%) ויועצי השקעות ויועצים פנסיוניים (11.3%).

כיצד בחרו הכלכלנים את התחום שבו יעסקו בסיום התואר? ג'יריס מספר כי מרגע שנחשף לתחום המימון כסטודנט, הבין שמצא את מוקד העניין שלו בעולם הכלכלה - הוא כיוון לעבודה בחברה בתחום הפיננסים, ושוקל גם לפנות לקריירה אקדמית.

גיא אמנם עובד כיום בחברת היי-טק, אך גם הוא רוצה להשתלב בעתיד בחברה פיננסית. סוננזון מרוצה ממיקומה הנוכחי, ורואה את עצמה מתפתחת בתחום הביטוח, ואילו אריאל, שמשלים בימים אלה התמחות בחשבונאות באוניברסיטת בר אילן, יחפש בסיום הלימודים סטאז' בראיית חשבון. לדבריו, "רק אחר כך מתחיל האופק המקצועי. הניסיון בתפקיד הנוכחי אמור לעזור בהמשך הדרך".

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!