ציר חדש נולד • האינטרס המשותף של ישי וגפני

היום (ד') התקיימה בלשכתו של שר הפנים, אלי ישי, עוד פגישה שעסקה בעולם הישיבות.

בין המשתתפים בפגישה היו סגן החשכ"ל באוצר יאיר טל, גזבר עיריית ביתר עילית יהושע פולק, סגן שר האוצר איציק כהן, ראשי איגוד הישיבות - הרבנים אברהם פרידמן ושלמה ברילנט, ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני.

אין זה סוד כי מאז פרשת הביקורת השערורייתית בישיבת 'בית שמעיה', נכנס ישי בצורה מאוד אינטנסיבית לנושא, וזו אינה הפגישה הראשונה שלו בתחום, לפחות עם חלק מהאישים שהשתתפו היום בפגישה.

אבל יש מאחורי הקלעים עוד מניע.

ציר חדש הולך ונרקם במערכת הפוליטית ושמו: ציר ה"אם" (ראשי תיבות אלי, מוישה) ישי-גפני. מקורו, ברצון של אלי ישי לשמור על שלום ואחדות בין המפלגות. אבל תוצאות הלוואי שלו ברוכות לגמרי ומביאות תועלת, כך נראה, לשתי המפלגות, שהפכו לחזקות יותר מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

"אם" תרצו, אין זו אגדה.

רק זה חסר לו

אחד מהגילויים החזקים ביותר של כוח הציר הזה בא לידי ביטוי בפרשת דו"ח טרכטנברג.

ישי 'תקע' את אישור הדו"ח בממשלה ביום ראשון האחרון, גפני החל לתקוע אותו בדיון שהתקיים אצלו בוועדה ביום שני, ותסמכו עליו שהוא עוד יתקע אותו כהנה וכהנה.

השניים חשים שנתניהו 'שם להם רגלים' בכל הנוגע לפרק החרדי בדו"ח, ולא ממש התחשב ברגשותיהם. לראיה, קחו את העובדה שלמרות התנגדות ש"ס (ועוד מפלגות), התעקש ראש הממשלה להעלות את הדו"ח להצבעה - ויהי מה. גם אם זה פוגע ברגשות.

מצא לו נתניהו עם מי להתחיל. כבר אתמול ניסה ללחוץ על גפני שלא יכנס את הוועדה 'שלו' קודם לאישור הדו"ח בממשלה. שליחים נשלחו - וגפני צפצף. הוא אפילו הביא לדיון את יו"ר הכנסת, ראובן רובי ריבלין, 'ידיד' נלהב של נתניהו.

אתמול העביר גפני החלטה לשנות את המדיניות בנושא המיסים (הבייבי של ביבי). היום, במהלך עוד דיון (תשכחו מזה שגפני יוצא לפגרה, קחו את לוח הוועדות של הכנסת, גפני מופיע שם כמעט בכל יום), תקף את הממשלה על מחירי המים. ולפני זמן קצר סירב להעביר לנתניהו תקציב נסיעות, ועוד ועוד צעדים 'עצמאיים' לחלוטין.

הבוקר נקרא גפני לפגישה בלשכה הראשונה. במקור תוכננה הפגישה להיות פגישת נו-נו-נו על הצעדים הקודמים, אבל אחרי הדיון אתמול הפכה הפגישה לכזו שעסקה בעיקר בטרכטנברג.

ביבי כעס, אפילו הרים את הקול. גפני, כמו גפני, שאל: "מה, אני עובד אצלך?" (נתניהו לא נעלב, הוא מכיר את הסגנון של גפני ויודע שהוא לא מתכוון. כלומר, כן...). גפני, כידוע לכולם, עובד בחנן 10 ובחזו"א 5, עם כל הכבוד ללשכת ראש הממשלה ולעומד בראשה.

בסוף הם הצליחו לסכם על איזה שהוא דיאלוג ודו-קיום בשלום. נעקוב בימים הבאים איך זה עובד. אחרי הכול, זה צריך לזה. האחד צריך אישורים בוועדת הכספים, השני צריך ישועה בכל הנוגע להשקפת עולמו של דו"ח טרכטנברג על הילדים של כולנו, בני הישיבות הקדושות, וגם לא תזיק קצת עזרה אצל החשכ"ל, שהגזירות החדשות שלו מבהילות את עולם התורה, ובצדק רב.

כאחד האנשים היותר פקחים במדינה עוקב, מן הסתם, ראש הממשלה, אחר הציר החדש ההולך ומתהווה מול עיניו, וזה בהחלט לא מוסיף לו בריאות ואושר.

רק זה חסר לו - שש"ס ויהדות התורה יפסיקו להתקוטט ביניהן. בסוף עוד ישרור השלום גם בתוך יהדות התורה, וזה בכלל יהיה אסון עבורו. כששניים רבים, תמיד יכול השלישי לגזור קופונים בשקט, בלי שישימו לב.

החיוך של שטייניץ

תועלת הציר התגלתה במלוא הדרה גם בשבוע שעבר.

היה זה לאחר דיל מופלא שנרקם בין קודקודי משרד הדתות לבין קודקודי עיריית ירושלים (בשתי הלשכות מכחישים) ולפיו יגזרו את רשימת הבוחרים לרבנות ירושלים באופן כזה (חוקי, חוקי, כמעט נשבעים לנו כל הנוגעים בנושא) שהתוצאה תהיה רב חרדי (ספרדי או אשכנזי, מה שיבחרו במשרד הדתות, תנחשו מה) ורב דתי-לאומי.

ברקת נחוש בעניין מאז היבחרו לתפקיד. לא יעלה על הדעת שהוא יסכים לבחירת שני רבנים חרדיים. אלא שאז הגיעו הלחצים מכיוונה של 'יהדות התורה'. ישי נפגש עם ח"כ אורי מקלב (הוא וגפני הם היינו הך, שיתוף הפעולה ביניהם הינו יוצא-דופן בעולם הפוליטי) וסוכם לפזר את הוועדה שהתכנסה לדון בנושא, ללא כל תוצאה בשטח.

לא בטוח שברחוב הקבלן כולם אוהבים את זה, אבל השר ישי מאמין שבכל מקרה יהדות התורה הייתה נאלצת להגיש בג"ץ וטורפת את הקלפים. גם מלחמת-עולם בין הסיעות, וגם שום דיל לא היה יוצא לפועל, אז למה לא ללכת על מתווה השלום? אדריכלי השלום יכולים ללמוד אצלו קורס מזורז בדו-קיום ומדינה אחת לשתי תנועות.

מה באמת ייצא מעוד פגישה בנושא הביקורות בישיבות, איש אינו יודע. שהרי החשכ"ל לא עתיד לשנות את גזרותיו לכשישמע על פגישה בין אישים כאלו או אחרים. מצידו, שתתפרק הממשלה. גם הסגן, איציק כהן, לא יכול לעשות הרבה. הוא יכול להעביר את רוח הדברים אל הבוס, שר האוצר יובל שטייניץ, אך בזה בערך תם תפקידו. שטייניץ יחייך אליו את החיוך הלבבי שלו, ובזה בערך תם גם תפקידו.

ובכל זאת, יש פגישות שחשיבותן בעצם התרחשותן. דווקא כהן הוא זה שיזם את הפגישה הזו. המזכירה שלו היא זו שזימנה את האישים. יש לו רצון טוב לנסות ולפתור בעיות.

האם יצליח? זה כבר תלוי לא רק בו, אלא ובעיקר בגורמים רבים ונוספים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!