הפטישים של ר' שמעון קלפוס • סיפור מיוחד

לפני קום המדינה, חי בירושלים איש צדיק ושמו רבי שמעון קלפוס זצ"ל.

כשהיה ר' שמעון מזכיר שם ה', היה רועד כולו מפחד. ה'אמן' שלו היה מרעיד את השולחנות סביבו. ר' שמעון, בתפילותיו ואורח חייו, השרה על סובביו אווירת קדושה וטהרה.

את תפילת שחרית היה מתחיל בתפילת הנץ, והיה מסיימה הרבה אחרי שהסתיים המניין האחרון. יהודי צדיק. כפשוטו. יהודי, שבנוסף לכל צרותיו, לא זכה להשאיר אחריו זרע של קיימא.

והסיפור אותו שמענו הבוקר, מתאים מאין כמותו לאווירת הימים ולעילוי נשמתו הטהורה.

ר' שמעון, חלה במחלה קשה, ואושפז בבית החולים 'הדסה הר הצופים'. הזמן היה סמוך לחג הפסח. בשל מחלתו, הרופאים אסרו עליו לאכול מצה ולשתות יין.

רבי שמעון לא ידע את נפשו מרוב צער. הוא ברח ממיטתו, כשעליו בגדי בית החולים, ורץ לשטיבלע'ך בית ישראל בכדי לבקש את מהציבור כזית מצה וארבע כוסות יין.

הציבור שהבחין בחולה הלבוש ב'מדי' בית החולים, התחמק. לא ידע מה לעשות עם הבקשה המוזרה.

ההסכם הערטילאי: מצות תמורת דיווח שמימי

אחד המתפללים, רבי אהרון מרדכי שיינברגר, שהיה אז צעיר לימים, הבחין בקשיש המשווע לקיים את המצווה, ואמר לו כי הוא מסכים להעניק לו את מבוקשו, אבל צירף לכך את בקשתו האישית: שיבוא אליו אחרי ה-120 שלו, לספר לו מה הולך שם למעלה.

ר' שמעון נעתר לבקשה וגם קיבל את המצרכים לפסח, שכללו ארבע כוסות יין וכזית מצה.

כעבור כמה שנים השיב ר' שמעון את נשמתו ליוצרה, ועלה לגנזי מרומים.

שבועות ספורים לאחר פטירתו, הגיע ר' שמעון לקיים את הבטחתו, ונגלה לר' מרדכי אהרון בחלומו. בחלום הוא סיפר לו את הדברים הבאים:

בוא ואסביר לך את המושג של 'עליונים למטה ותחתונים למעלה', ומה כוחו של מעשה חסד.

הוא סיפר לו על דמויות ידועות, גדולי עולם, שהלכו לעולמם, ומעמדם למעלה אינו כפי שהיה כאן בעולם הזה, בשל מחסור במעשי צדקה וחסד.

"בשמים המצרך הנחוץ ביותר, הוא צדקה וחסד. ישנם אנשים, שצברו בימי חייהם בעולם הזה, מצוות רבות, של לימוד תורה ומעשים טובים. ובנו לעצמם בתים ובניינים גבוהים. אך לצידם עבירות ומעשים אחרים, יצרו חומות עבות, כאלה אשר בכוחם לחסום את המעבר בין הבניינים והטירות הרוחניות.

וכאן מגיע מקומם של מעשי הצדקה והחסד. כל מעשה צדקה וחסד, מפוצץ ומפרק המחיצות, ומאפשר את המעבר ביניהן. כך שמי שאין לו את אותם מעשים, הריהו נשאר עם הון רוחני ענק, שאין ביכולתו להפיק ממנו דבר - חלילה.

תקפיד לעסוק בחסד, זהו מצרך מאוד מבוקש בהאי עלמא, אמר ר' שמעון..

הבקשה המיוחדת: "תדאג לחליצת אשתי"

לאחר שקיים ר' שמעון את הבטחתו, בגין אותם כוסות יין וכזיית מצה, פנה ר' שמעון לר' מרדכי אהרן שיינברגר, ובקש ממנו טובה ובקשה אישית.

אתה יודע שאשתי זקוקה לחליצה. חליצה הינה תיקון גדול לנפטר. יש לי אח המחוייב בחליצה, אנא ממך תגרום לכך שהוא יעשה לרעייתי חליצה.

"מי הוא אחיך, איפה הוא גר?", שאל ר' מרדכי אהרון בחלום - וקיבל את הכתובת המדויקת.

המשימה לא הייתה קלה, האח לא התרצה בקלות לקיים את הטקס, אך לאחר מאמצים מרובים, הגיעו האח והאלמנה לבית הדין בירושלים, שם נערך המעמד כדת וכדין.

ימים מספר לפני יום הכיפורים הבעל"ט, ואנו מקבלים הסבר וזווית ראייה נוספת למשמעות של צדקה וחסד.

הבוקר זכיתי לשוחח עם ר' מרדכי אהרון שיינברגר על המעשה המופלא, אך הוא לא התפלא כלל ועיקר. "הגמרא מספרת על אביי ורבא שהיו מצאצאיו של עלי, שנגזר על צאצאיו שלא יאריכו ימים. ולמרות הגזירה, רבא חי עד גיל 40 בזכות לימוד התורה, ואביי חי עד לגיל 60 בשל שעסק גם במעשי חסד", אמר לי.

ואני חשבתי לעצמי, כי אם היו עוד כמה יהודים כאלו בדור, הרי שללא ספק היינו נכתבים ונחתמים לחיים טובים ארוכים ולשלום.

הבה נקבל על עצמנו בימים אלו להרבות במעשי חסד, בכדי שבבוא היום נזכה בפטישים שינתצתו את חומות הטומאה שבנינו רח"ל במו ידינו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!