בינייש שאלה: "מה הסיבה להתערב לחרדים?"

שופטי בג"ץ, שהתכנסו הבוקר (ג) כדי לדון בעתירה נגד הישיבות הקטנות - עתירה הדורשת כי ילמדו בישיבות את מקצועות הליבה - התפזרו, למעשה, מבלי לתת פסק מפורש. הפסק הזה, כך הבטיחו, יינתן בהמשך.

בראשות ההרכב עמדה נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש. הדיון נערך במעמד 9 שופטים, מה שנקרא "הרכב חוקתי", הדרוש לשינוי עקרוני של חוק, מהסוג עליו נסב הדיון.

אבל מרוח הדברים שעולה מתוך עיון בפרוטוקול הדיון נראה, כי פניהם של השופטים לדחות את העתירה ולאפשר את המשך הפעלתו של 'חוק הישיבות הקטנות', המעניק פטור מלימודי ליבה בשנים המקבילות לכיתות ט-י"ב.

במהלך הדיון נשמעו משפטים מעניינים מאוד מפי השופטים. השופטת בייניש, למשל, לא הצליחה להבין מדוע העותרים, ובראשם הח"כ לשעבר אמנון רובינשטיין, אמורים להתערב בנושא. מאידך, היא שאלה בקול האם על המדינה לעודד הורים לעשות כהבנתם, והאם על המדינה להמשיך ולתקצב את המוסדות.

עוה"ד דינה זילבר מהפרקליטות השיבה: "ראוי לשבח את זה שאצל החרדים גיבורי התרבות הם לימוד התורה וגדולי ישראל לבין גיבורי התרבות של הציבור החילוני", והוסיפה: "כפייה לא תביא ללימודי ליבה, אלא להקצנה שלא תקרב אותנו למטרתה של המדינה".

"תארו לכם שהיו אוסרים ברית מילה בעולם", אמרה לשופטים.

למרות שלא הסכימה לכך שהחינוך החרדי תקין, המשיכה בייניש ותהתה: "מהו המנוף החוקתי לביטול החוק. בין טענות על פגיעה בכבוד האדם, לבין התערבות בית-המשפט - המרחק רב. גם אם העותרים צודקים בצורך בלימודי ליבה, מה הסיבה להתערב לשני?"

"חלילה לי להסכים לדעתם של החרדים, אבל זה רצונם, מדוע להתערב להם? יש קושי להחליט לציבור מה דעתו", אמרה גם השופטת חיות.

הצטרפה לדעתה גם השופטת מרים נאור, שאמרה כי אינה מבינה למה על בית המשפט לחייב את החרדים בלימודי ליבה.

השופט גרוניס תהה אף הוא מה מביא את העותרים לעתירה זו ושאל אותם גלויות: בשם מי הם עותרים ואיך בדיוק הם קשורים לנושא...

היה זה השופט אליקים רובינשטיין שהכניס קורטוב של בדיחות הדעת לדיון. "רחמנא ליבה בעי", אמר...

בתשובת היועץ המשפטי לכנסת ומשרד החינוך לעתירה נאמר, כי ההסדר המאפשר לימודים בישיבות הקטנות הינו הסדר שימיו כימי המדינה, כזה שנועד לשמר את חברת הלומדים והוא הסדר ראוי התואם את אופייה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

"בניי לומדים בחינוך הממלכתי וראוי קצת צניעות לפני שמתערבים בחינוך החרדי על הישגיו", הגן במהלך הדיון היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון - על החינוך החרדי כפי שעשה בתשובתו הרשמית לבג"ץ.

גורם במשרד החינוך אמר לי היום: "העמדה שאנחנו ביטאנו בתצהיר שהוגש היום לבג"ץ מבוססת על העניין או על התפיסה שלפיה תמיכת המדינה בישיבות קטנות היא אחד מביטויי אופייה היהודי של מדינת ישראל, והעתירה בעצם באה לשלול תקצוב משום שאין סעיף בחוק שקובע תקצוב, אבל יש הרבה מאד דברים שמשרדים ממשלתיים מתקצבים והם לא קבועים בחוק, אלא לשרים יש סמכות, ומאחר שמוסדות פטור, כמו מוכר שאינו רשמי, אלה סוגי מוסדות שהם מוזכרים בחוק, כלומר המחוקק הראשי - הכנסת נתן את דעתו לקיומם הנפרד, מתוך אותה תפיסה של שונות שקיימת בחברה הישראלית.

"אנחנו באנו וטענו שגם קיימת הסמכות על פי אותה התפיסה חרדית", כמו שנכתב בתשובת המשרד לבג"ץ, "המחייבת הקדשת כל עיתותיו של אדם ללימודי תורה, במיוחד בשנות הלימוד של צעיר חרדי בישיבה קטנה שהם השנים המעצבות את ערכיו בהתאם לערכים המקובלים בחברה החרדית, הרואה ערך עליון בלימוד התורה".

לדעת משרד החינוך, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובתו לבג"ץ, תוכן הלימודים בישיבה הקטנה, הכולל לימודי קודש בלבד, נתפס קריטי בעיני החברה החרדית - כיסוד מכונן של החברה החרדית וכתנאי הכרחי לשמירה על המשכיותה. משכך, פגיעה באפשרות לקיים לימודי במתכונת של "ישיבה קטנה" עלולה דווקא לפגוע בזכויות של הפרטים והקהילה החרדים.

כאמור, נטו שופטי בג"ץ להסכים עם גישה זו.

כמו שהדברים נראים כרגע, התוצאה הסופית של העתירה שהעיקה על מנהלי מוסדות החינוך זה חודשים רבים תהיה אחת: גזירת העתירה נגד הישיבות הקטנות תוסר מעל לראשם של הלומדים, הפעם דווקא בזכות בג"ץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!