המפקח על הבנקים צפוי להעלות את יעד הלימות ההון מ-7.5% ל-11%

המפקח על הבנקים דודו זקן הציג לבנקים קווים מנחים לפיהם דרישות הלימות ההון יועלו משיעור של 7.5% כיום לכיוון 11% בשנת 2016, זאת במסגרת יישום תקנות באזל 3. למרות ההנחיה, המפקח טרם הוציא הנחיה פורמלית בנושא, וטרם הוצגו לוחות זמנים לגבי קצב ההתקדמות והיישום.

כוונת המפקח היא להציג את לוחות הזמנים עד תום הרבעון הראשון של 2012, זאת בניגוד לדברים שנשמעו בעבר, לפיהם יציג המפקח את לוחות הזמנים ליישום באזל 3 עד סוף השנה הנוכחית.

כיום יחס הלימות ההון בחמשת הבנקים הגדולים נע בין 7.7% ל-8.4%, כך שהיעד שבנק ישראל צפוי להציב הוא דרמטי מבחינת המערכת הבנקאית המקומית. המשמעות של העלאת יחס הלימות ההון הוא כי הבנקים יאלצו להחזיק בסיס הון גדול יותר כנגד אשראי נתון, או להקטין את היקפי נכסי הסיכון ובראשם תיק האשראי על מנת לעמוד בדרישות תחת בסיס ההון הנוכחי.

אחת ההשלכות המיידיות כי היא הבנקים צפויים להפנות רווחים להגדלת ההון על פני חלוקת דיבידנד.

באחרונה אמר המפקח על הבנקים בראיון למגזין בנקאות של איגוד הבנקים כי "אף שעדיין לא פירסמנו הנחיות לגבי אופן הטיפול בבאזל 3, המסר שלנו ברור - נאמץ את ההנחיות בזמן. אנחנו רואים שרגולטורים בעולם קובעים לוחות זמנים מוקדמים יותר מאלה שקבעה ועדת באזל, נוכח החשיבות של היערכות מוקדמת למשבר הבא - משבר שאולי כבר נמצא לפתחנו".

לדברי זקן, "המשימה הראשונה במסגרת באזל 3 תהיה הגדרת ההון ומכשירי ההון שיוכרו בכל אחד מרבדי ההון. למעשה, לפי הנחיות באזל, החל מינואר 2013, כתבי ההתחייבויות שכיום הם חלק מההון המשני, לא יוכרו לצורכי הון רגולטורי. המשמעות היא שצריך להחליט איך מגדירים את ההון, מה תהיה הגדרת הון הליבה ואילו מכשירים יוכרו על ידינו. מדובר בתהליך מורכב שמחייב השתתפות של גורמים נוספים, כמו רשות ני"ע, מאחר שנרצה שהמכשירים האלה יונפקו בבורסה".

השורה התחתונה צפויה להיות דרישות גבוהות יותר מבחינת ההון וקושי רב יותר לחלק דיווידנדים?

"התשובה היא בהחלט כן. עדיין לא קבענו את המספרים, אבל הכיוון ברור לחלוטין - עלייה הן ברמת ההון והן באיכות ההון. די להסתכל על המגמות בעולם ועל צבירת הון הליבה בבנקים אירופים ואמריקאים. הצבירה בחו"ל היא לא ממקורות פנימיים, כלומר מאי-חלוקת רווחים, אלא גם מהזרמה של כסף חיצוני באמצעות הנפקות, לרבות תוך דילול בעלי המניות. בישראל לא נזקקנו להנפקות ולדילול בעלי מניות, אבל נידרש ליישר קו עם המגמה העולמית של חיזוק הון הליבה".

"כאשר מדברים על באזל 2 או באזל 3 – אין מדובר רק בדרישות ההון. הבנקים עומדים בדרישות ההון של באזל 2, אבל הרפורמה הזו כוללת גם תורה של ניהול סיכונים, ועל הבנקים לעבור כברת דרך בחלק מהנושאים. נקטנו במהלכים משמעותיים בתחום זה במסגרת יישום הנדבך השני של באזל 2 אולם מדובר בתהליך שלא הסתיים".

"בעקבות המשבר, הבנקים בחו"ל חיזקו את הון הליבה והם נערכים מהר יותר לבאזל 3, כך שהבנקים בישראל יצטרכו להדביק את הקצב. המשברים האחרונים הבהירו לכולנו שלא מספיק להיערך למשבר שהיה, אלא יש להיערך למשבר שיהיה, כאשר לאלמנט הזמן יש משמעות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!