כ"ה אלול התשפ"ד
28.09.2024

"שהחיינו נגיד בסוף" • מנו בוועדת הכספים

פרופ' מנו טרכטנברג אל ועדת הכספים, כדי ללמד זכות על הדו"ח שהנפיק: "אני נרגש. אולי היינו צריכים להגיד ברכת שהחיינו" • שרי רוט על מה שקרה בחדר הוועדה

יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה, וטרטנברג. צילום: פלאש90
יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה, וטרטנברג. צילום: פלאש90



כ-10 שעות לאחר שנדחתה ההצבעה בממשלה על דו"ח ועדת טרכטנברג, הגיע פרופ' מנו טרכטנברג אל ועדת הכספים, כדי ללמד זכות על הדו"ח שהנפיק ולנסות, אולי, לשכנע את החברים לתמוך במסקנותיו, כמקשה אחת.

על פי התוכנית המקורית, הייתה אמורה ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, לדון תחילה בדו"ח - בשעה 9 בבוקר - ורק לאחר מכן - בשעה 10 - תוכנן הדיון בוועדת הכספים.

אלא שיו"ר הכנסת ראובן רובי ריבלין נכנס לתמונה וראה בכך כפל דיונים. שאמה-הכהן מיהר לפרסם הבוקר: "לנוכח דחיית ההצבעה לאישור מסקנות טרכטנברג בממשלה אתמול בערב והאפשרות שנפתחה להכניס שינויים או תוספות לדוח, ולנוכח העובדה שפרופסור מנואל טרכטנברג לא יוכל להתייחס לפרטים, הדיון בנושאים הנוגעים לתחומי אחריותה של ועדת הכלכלה יתקיים במועד אחר שיותאם בין יו"ר הוועדה לבין פרופסור טרכטנברג".

וכך התקיים רק הדיון בוועדת הכספים.

בפתח הישיבה אמר יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, לפרופ' טרכטנברג כי הוא חייב לשבח אותו. "עשית דו"ח בשבעה שבועות, שמתפרס על 267 עמודים. פעמים רבות אנו מחכים לדו"חות בממשלה שנה ויותר".

יחד עם זאת, אין זה סוד כי גפני אינו אוהב יתר על המידה את הדו"ח, ובעיקר את החלקים המנסים לכפות שינויים על עולם הישיבות. הוא פיקח מדי כדי לומר זאת בפירוש, ובהתייחסות הרשמית שלו לדו"ח, כפי שהתבטא בוועדה, מתח ביקורת בלי ירידה לפרטים.

"חלק לא היה צריך להיכתב"

"אני חולק על הקמת הוועדה", אמר גפני בדיון, "אבל יש לשבחך שכתבת דו"ח במשך 7 שבועות הכולל 267 עמודים. הרבה פעמים אנו מחכים לממשלה לדו"חות חשובים שלוקח שנה ויותר לכתוב אותם. להגיד לך שאני מסכים עם מה שכתוב בדו"ח? חלק לא היה צריך להיכתב ולא קשור. חלק שהיה צריך להיכתב לא נכתב.

"אני מסכים מאוד עם חלקים חשובים כמו הרפורמה במס, ואני אקדם אותם בחקיקה כבר עכשיו. אנו ועדה מעשית, ויכול להיות שנקבל החלטות עוד היום", אמר גפני, והשאיר לשומעים/קוראים למצוא מהו החלק ש"לא היה צריך להיכתב בדו"ח".

אין לשכוח כי גפני והסיעות החרדיות, אינם היחידים שאינם שלמים עם ממצאי הדו"ח. התנגדו לו גם שרי 'ישראל ביתנו', ושני שרים מהליכוד, סילבן שלום ויוסי פלד.

אתמול, למרות כל הלחצים, נותרה סיעת ש"ס איתנה בדעתה שלא להצביע בעדו. גם פגישה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם יו"ר התנועה, אלי ישי, בנושא, לא נשאה פרי.

בשלב מסוים של הדיון הארוך - שנמשך מהבוקר ועד לשעות הערב המאוחרות, קם ישי מכיסאו ויצא מחדר הדיונים לעבר יעד בלתי ידוע.

נתניהו, שקלט זאת, מיהר להתקשר אליו ולנסות לדבר על ליבו שישוב וגם יתמוך. ישי, כאמור, נותר איתן, ואין ספק שהיה זה 'שיחוק' חברתי מבריק מבחינתה של ש"ס.



"הדו"ח הזה לא סוף פסוק"

הבוקר, במהלך הדיון, ניסה פרופ' טרכטנברג לקרוא לח"כים לאמץ את ההמלצות. "אסור לפספס את ההזדמנות שנוצרה בעקבות המחאה החברתית שהתחוללה בקיץ 2011, ולא תהיה הזדמנות שנייה בדרכי נועם ובלא אלימות", הזהיר אותם.

אבל גם הוא נאלץ להודות כי "הדו"ח הזה לא סוף פסוק", וכי "המערכה עוברת אל הכנסת והממשלה". הוא הביע תקווה "שהדו"ח יאומץ כמקשה אחת ולא יתחילו לפרום אותו ולקחת מפה ולקחת משם ולפורר אותו". תקווה, אגב, שנראית היום פחות ריאלית מאי פעם.

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, נשמע כמי שאינו שבע-רצון מהעובדה שחברי הממשלה סירבו לאשר את הדו"ח. "המקום היחידי שבו מתקבלות ההחלטות הוא הכנסת. הכנסת יכולה להביע אי אמון בממשלה, אבל חובתה של הממשלה למשול. לא נוכל להגיע למצב שבו נגרר לאנרכיה. גם אנשי המחאה. גם הממשלה הבינה שלא ניתן לעבור לסדר היום על מה שקרה בקיץ האחרון".

בנושא הקיצוץ במערכת הביטחון אמר ריבלין: "בכל פעם שביקשו מוועדות הכנסת לקצץ בביטחון - בסוף הוסיפו לתקציב".

ח"כ רוחמה אברהם-בלילא מקדימה אמרה: "צדק חברתי זה קודם כל זכויות שאין עליהם התנייה: דיור, בריאות, חינוך וביטחון תזונתי. ממשלת ישראל חייבת לחוקק חוק יסוד זכויות חברתיות ורק זה יראה את רצינות הממשלה לשינוי עמדות חברתיות וכלכליות".

יש פער בין חזון מרהיב לבין ההמלצות"

סתיו שפיר, ממנהיגי המחאה, שנכחה אף היא בדיון אמרה: "לקראת יום הכיפורים אני אהיה הראשונה לבקש סליחה על כך שלא התעוררנו קודם, שבמשך שנים נתנו למדיניות כלכלית אלימה להכניס את החברה שלנו למצב קשה, עגום, להפרדה, לסכסוכים פנימיים וקריסה. אני רוצה לבקש סליחה שלא הצלחנו לקום כולנו ביחד להתאחד ולדרוש דבר קונקרטי למען העתיד שלנו".

הוועדה, לדבריה, משתמשת ב"צדק חברתי" אבל זה שהיא משתמשת בפייסבוק לא הופך אותה לעדכנית. "אנו דורשים שינוי כיון מהותי יסודי בכלכלה. אנו דורשים תקציב חברתי חדש כבר כעת לא בעוד שנתיים", אמרה.

לדבריה, "בזמן שהכנסת יצאה לחופשה אנו ישבנו במאהלים ולמדנו. קראו לנו מפונקיםץ. אם לדרוש קורת גג לכל אחד זה מפונקים, כנראה שאנו מפונקים. אם לשבת ביחד עם כל אדם ולדרוש פתרון לכולם למבוססים, ולחלשים, יהודים, ערבים עולים חדשים ונכים מחוסרי דיור לכל קהילה וקהילה - אם זה אנרכיזם, אז אולי אנחנו אנרכיסטים. אמרו שאנו ילדים - אם לדרוש את החלום למען עתיד טוב במדינה שלנו, שהיא מדינה נפלאה - אם זה אומר שאנו ילדים, אז אנו ילדים".

גם איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, הביע ביקורת על הדו"ח. "כשאני קורא את הדו"ח, יש פער בין חזון מרהיב ואפילו היסטורי לבין המלצות שבתחומים מסוימים פשוט לא מספקות. התוכנית הזאת תלויה על בלימה. הסיכוי לקיצוץ בתקציב הביטחון הוא לא גדול. כשאני קורא את הדו"ח, אני שואל את עצמי אם אני מחבר את כל ההמלצות – כך נראית ישראל שאני רוצה? זה רק חלק קטן, לא מספיק. אומרים עלינו שאנחנו לא אחראים ואנחנו רק רוצים תלושי מזון וקופונים לדירות. המאבק הוא לא על קופונים לדירות. אפשר להגדיל את ההוצאה הממשלתית בלי להגדיל את הגירעון - דרך יצירת מקורות הכנסה נוספות באמצעות מסים".

מאהל המחאה. צילום: מנחם הלויצילום: מאהל המחאה. צילום: מנחם הלוי
מאהל המחאה. צילום: מנחם הלוי


"קיבלנו אלפי בקשות וניירות מאזרחים"

קצת קשה היה להתבונן בפניו של הפרופ' הנכבד, גם אתמול בשבתו לימינו של נתניהו וגם היום – לימינו של גפני. האיש, כידוע, קיבל עליו את המשימה הקשה, לא לפני שעבר מסכת לחצים מצד ראש הממשלה - ולאחר שקודמים להם הוצע התפקיד סירבו בנימוס.

אחרי שכבר הסכים להרים את הכפפה 'חטף' מקלחת של צוננין מצד ראשי המחאה, שמהרגע הראשון לא אהבו את הוועדה שלו ויהיו תוצאותיה אשר יהיו. אפשר לומר שאפילו יום אחד של חסד לא ניתן לו. לאחר שעשה לילות כימים בעבודת פרך מאומצת, עד לגיבוש הדו"ח כולו - ספג אתמול השפלה כאשר שרי הממשלה, ברובם, סירבו להצביע בעד 'פרי עמלו'.

גם חברי הוועדה, היום, שבו והביעו זעם על הממצאים. ואולי זוהי הסיבה לכך שנתניהו התעקש אתמול לערוך את ההצבעה בממשלה על אף שידע כי סיכויי הצלחתו נמוכים. אולי הוא פשוט חש רחמים וחובה כלפי האיש שנענה לבקשתו והרים את תפוח האדמה הלוהט של המחאה החברתית לטיפולו האישי.

"קיבלנו אלפי בקשות וניירות מאזרחים, כ-5,000 במספר", סיפר לחברי וועדת הכספים.

"יש בקשה אחת שהתקבלה?" - 'עקצה' אותו ח"כ רוחמה אברהם, חברת הוועדה.

"כאילו ישבנו שנתיים וחצי ולא עשינו כלום" - מיצה ח"כ מגלי והבה מקדימה את תחושת החברים. הוא דרש "צדק תקשורתי" וביקש שיפרסמו את מה שהם, חברי הוועדה, עשו.

"החלק האומנותי הסתיים", היסה גפני את קולותיהם הזועמים של החברים.

"אני נרגש להגיע לרגע הזה אולי היינו צריכים להגיד ברכת שהחיינו", ניסה טרכטנברג לשמור על חגיגיות הדיון.

"את ברכת שהחיינו נגיד אחרי שנראה מה מתקבל", עצר אותו גפני, והבטיח כי אם יתברר שצריך, הם לא יהססו אף לדרוש את פתיחת התקציב מחדש.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}