היברידית וחדשנית אבל לא בדיוק נקייה

15 שנים חלפו מאז הציגה טויוטה את מכונית הנוסעים ההיברידית הראשונה. מאז הצטרפו אליה הונדה ויצרניות רבות נוספות. אף שלא מדובר בתופעה חדשה, ההיברידיות עדיין לא נפוצות בעולם. בעוד שבארה"ב וביפאן אימצו את ההנעה ההיברידית, יצרניות הרכב האירופיות נשארו מחוץ למשחק.

"לנו יש שיטה משלנו להפחית את הפליטות ממכוניות, מנועי דיזל", אמרו היצרניות האירופיות. במידה מסוימת הן צדקו - למנועי דיזל יש פליטה נמוכה של גזי חממה, כלומר כאלה שמאיצים את התחממות כדור הארץ (פחמן דו-חמצני למשל). עם זאת, הם פולטים יותר גזים המזיקים לבריאות האדם כמו תחמוצות חנקן ופיח. זוהי הסיבה לכך שמנועי דיזל אינם נחשבים לנקיים לפי שיטת המיסוי הירוק בישראל.

ואולם באחרונה חל שינוי בגישה האירופית. כאשר כמה יצרניות מתקדמות לשלב הבא באבולוציה ההיברידית, עם מכוניות נטענות שיכולות לנוע עשרות קילומטרים על חשמל בלבד לפני שמנוע הבנזין נכנס לפעולה, והיצרנית הצרפתית רנו קופצת היישר למכוניות חשמליות טהורות - גם בפיז'ו הבינו שהם אינם יכולים להחמיץ את השינוי שעובר הענף, וצריכים להציג התקדמות בתחום.

הפתרון שבחרו בפיז'ו חדשני ומעניין. בחברה החליטו ליצור הנעה היברידית שמשלבת מנוע דיזל ומנוע חשמלי, לראשונה במכונית נוסעים (שילוב כזה מקובל למדי בקטרים ובצוללות). חידוש נוסף הוא מנוע חשמלי נפרד לגמרי מיחידת הבנזין המשולב במתלה האחורי, שניתן לשיווק גם בדגמים אחרים של החברה ללא שינויים מיוחדים.

המנועים הנפרדים מאפשרים הנעה לכל הגלגלים (4X4), עם מנוע דיזל לגלגלים הקדמיים וחשמלי לאחוריים. השימוש במנוע דיזל מאפשר גם להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני לרמה נמוכה מאוד (99 גרם לק"מ), וצריכת הדלק המוצהרת היא 31.6 ק"מ לליטר. המכונית הראשונה שבה תותקן מערכת ההנעה החדשה היא פיז'ו 3008, מעין שילוב בין מיניוואן קומפקטי לרכב פנאי.

אחרי נתוני פתיחה מעניינים כל כך, היינו סקרנים מאוד לנהוג במכונית. מבחוץ, ה-3008 ההיברידית אינה נבדלת מגרסאות הבנזין או הדיזל. בפיז'ו שמו כמה תגים קטנים, טבלו את המראות בכרום נוצץ והוסיפו לפנסים שרשרת נורות לד. העיצוב הבסיסי הבולבוסי של ה-3008 לא שופר מספיק, והמראה הכללי של המכונית מזכיר קטר או צוללת. מזל שהעיצוב הפנימי מכפר על כך. הצבעים במכוניות המבחן היו אמנם כהים וקודרים, אך הקווים נאים ואיכות החומרים מצוינת. אבל למה לבזבז זמן? בואו נתניע ונצא לדרך.

כפתור פלסטיק שמשנה את התנהגות המכונית

סיבוב המפתח לא מעורר כל תגובה מכאנית - רק הכיתוב Ready בירוק מופיע על לוח המחוונים. לחיצה קלה על הדוושה ואנחנו יוצאים לדרך, בשקט מוחלט ובכוחו של המנוע החשמלי בלבד. המצבר מספיק לשיוט של עד שלושה ק"מ במהירות נמוכה. או במלים אחרות, בעיקר לחיפוש חניה ולעמידה בפקקים. כאשר נדרש מעט יותר כוח נכנס לפעולה מנוע הדיזל שמלפנים. לשני המנועים יחד הספק של 200 כ"ס, אבל בעיקר נתון מומנט אדיר של 50.8 קג"מ. המומנט מורגש בכל האצה לעקיפה ויציאה לדרך, הכוח הזמין הוא עצום והמכונית מגיבה מהר ומאיצה ללא קושי. תחושת דחף כזו הרגשנו בעבר רק במכוניות ספורטיביות עם מנועים גדולים בהרבה. עם זאת, ההאצה היא מהירה אך לא אגרסיבית.

בין שני המושבים הקדמיים בפיז'ו יש בורר מצבים לצד בורר ההילוכים, שמאפשר לנהג לבחור גם במצב אוטומטי, שבו המחשב המרכזי מחלק את פעולת המנועים באופן שיביא לחיסכון מירבי. אפשרויות נוספות הן מצב חשמלי, שבו המכונית תיסע על מנוע חשמלי בלבד, עד שהדבר לא יהיה אפשרי יותר. אפשר לבחור במצב ספורט, שמשלב את כוחם של שני המנועים לטובת תאוצות חריפות עוד יותר, ובמצב 4WD, שבו הכוח מועבר לארבעת הגלגלים באופן קבוע.

כפתור הפלסטיק אכן משנה את התנהגות המכונית. במצב ספורט היא נורית קדימה כמו קליע תותח ומבטלת את ההערה הקודמת על האצה שאינה אגרסיבית, ובמצב 4X4 יש לה יכולת שטח מסוימת. במסלול המבחן הצלחנו לעבור מעל ערימת חול תחוח, אבל מרווח גחון נמוך לא יאפשר לה הרבה מעבר לכך. קצת חששנו שהמעבר בין הנעה קדמית, אחורית וכפולה, בהתאם לשימוש במנועים, יפגע בהתנהגות הכביש הרהוטה של ה-3008, אבל נחמד היה לגלות שהתבדינו.

ההגה עדיין ישיר ומעביר שפע מידע, השילדה מהודקת ואחיזת הכביש גבוהה. אם תלחצו עליה מאוד, תוכלו לגלות חוסר יציבות קל שעה שכוח נבעט לגלגלים השונים ללא תיאום.

תיבת הילוכים רובוטית מיושנת

ועכשיו אנו מגיעים לחיסרון הבולט ביותר של ה-3008 הייבריד. למכונית החדשה יש תיבת הילוכים רובוטית מיושנת. בפיז'ו לא נבוכים לתרץ זאת ב"קיצור זמן הפיתוח" ובהוזלת המכונית, ומסבירים כי המנוע החשמלי מספק מומנט שמקל על הקפיצות המוכרות של הגיר. אבל הם טועים - הקפיצות המוכרות עדיין שם, וההשהיה בעת החלפת הילוכים מורגשת בהחלט.

אמנם המצב לא גרוע כמו בטויוטה קורולה ישנה, אבל תיבת ההילוכים נופלת מכל תיבה מודרנית. ובכל זאת, אם זהו החיסרון המרכזי, אפשר לסלוח ל-3008.

בסך הכל מדובר בכלי רכב מרשים מאוד, מיניוואן מרווח ואיכותי עם תאוצה עוצמתית וחיסכון ניכר בדלק (בנהיגה רגועה בנסיעת המבחן השגנו כ-22 ק"מ לליטר). המחיר בישראל צפוי להיות 200-220 אלף שקל. הוא יכול היה להיות נמוך בהרבה אם ה-3008 היתה נחשבת להיברידית בישראל, אבל היא לא. היא פשוט מזהמת יותר מדי. כעת מחכים בדוד לובינסקי, היבואנית, לעדכון במיסוי הירוק הצפוי בסוף השנה, שאולי יכניס את הפיז'ו ההיברידית לקטגוריה הזכאית להטבות מס.

בפיז'ו מצטיינים רק בסולם הנמדד, פליטת פחמן דו-חמצני מהאגזוז, אבל לא חוששים לצפות את המכונית בעור - תוצר של תעשיית הבקר שהיא אחד הגורמים העיקריים לפליטת גזי חממה בעולם. אבל היברידית או לא היברידית, ה-3008 היא מכונית מצוינת למי שרוצה ליהנות מחדשנות טכנולוגית ומחיסכון בדלק עם שפע כוח וביצועים. עכשיו אפשר רק לקוות שהיא תשווק במחיר תחרותי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!