ומי יגן על הישיבות? היועץ המשפטי לכנסת

לפני מספר חודשים ערך יו"ר הכנסת, ראובן רובי ריבלין, סיור מיוחד בכנסת לנציגי התקשורת החרדית.

בסיום הסיור קינחו הכל בארוחת צהרים במזנון הכנסת - במהלכה ניתנה האפשרות לשוחח ישירות עם היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון.

ינון הפתיע את הנוכחים, כאשר הכריז כי הוא תומך בחוקיותו של החוק הפוטר את הישיבות הקטנות מלימודי ליבה. הוא אף הסביר את הבסיס המשפטי לדבריו.

אם פקפק מישהו בדבריו, מעידה עתה תשובתה של המדינה לבג"ץ - במענה לצו על תנאי, כפי שהוגשה בימים אלו - כאשר הכנסת מופיעה כמשיבה מס' 1.

בג"ץ ב'הרכב חוקתי'

אך תחילה לפרטים:

מחר (ג) ידון בית המשפט העליון בעתירה, המבקשת לחייב את הישיבות קטנות החרדיות לשלב לימודי ליבה בתוכנית הלימודים.

תחילתה של הפרשה בחוק שנחקק בשנת 2008 ולפיו פטור משרד החינוך מלקבוע לימודי ליבה במוסדות הפטור. החוק חל על מוסדות חינוך חרדיים לבנים בגיל התיכון, קרי 'ישיבות קטנות". 'בתמורה' לפטור, עומדת התמיכה שלהם על 60% בלבד ממימון מוסדות ממלכתיים.

עתירה שהוגשה לבג"ץ על-ידי פרופ' אמנון רובינשטיין והאלוף במיל' אלעזר שטרן, תוקפת את חוקתיותו של החוק, בטענה כי הוא פוגע בתלמידי הישיבות שאינם מקבלים הזדמנות שווה להשתלב בחברה הישראלית, בהיעדר כלים מתאימים.

לאחר שהוצא צו על תנאי בשנה שעברה, ידון כעת בית המשפט בעתירה, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון וסגנה. יצוין כי הרכב זה נחשב כ"הרכב חוקתי", שכן בית המשפט העליון מקפיד שלא להצהיר על בטלותם של חוקים, אלא בהרכב מורחב.

אגודת הסטודנטים של הקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, הצטרפה כמשיבה לעתירה. לטענתה, אין מקום לכפות את לימודי הליבה על תלמידי הישיבות, זאת בשל האפשרויות הרבות העומדות בפני בני הישיבות להשלים את הפער בלימודים הכלליים, במסגרות אקדמיות ומקצועיות רבות.

כראיה לכך מצביעה האגודה על אלפי חרדים המחזיקים בתארים אקדמיים יישומיים, העושים חיל בעבודתם, לצד אלפים רבים של סטודנטים חרדים במסלולי לימוד ייחודיים.

עוד טוענת האגודה, כי אין לפגוע בדרך החינוך החרדית, כפי שנהוגה מדורי דורות. הזכות הבסיסית של הילד לקבלת חינוך מאוזנת עם זכותם של ההורים להעניק לילדיהם חינוך על פי דרכם ואמונתם. על בית המשפט להימנע מלהתערב בחינוך החרדי, באמצעות כפיה של נורמות הנוגדות את השקפת העולם החרדית.

את אגודת הסטודנטים מייצגים ד"ר אביעד הכהן, מומחה במשפט חוקתי, ועו"ד חיים זיכרמן, מרצה בקריה האקדמית אונו.

החוק אינו מחדש דבר

אבל, כאמור, ההפתעה הגדולה ביותר היא הדברים אותם כתב היועץ המשפטי של הכנסת, ואשר גובו בידי משרד החינוך.

לטענת המשיב, "המציאות שבה 'ישיבות קטנות' לא קיימו לימודי ליבה במוסדותיהם היא מציאות שנוהגת מאז קום המדינה" והחוק אינו מחדש דבר, אלא ממסד חוקית את הנושא על רקע הליכים משפטיים.

לטענת העותרים, החוק אינו תומך בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק. כתוצאה ממנו, טוענים העותרים, נגרם נזק חברתי לתלמידים ולחברה כולה.

עמדת הכנסת היא כי הדבר אינו נכון, שכן מדובר על פטור בעל אופי מוגבל של 4 כיתות בלבד. מה גם ש"הזכות לאוטונומיה חינוכית, לחינוך תרבותי ייחודי ולחופש הדת" הן זכויות בעלות חשיבות רבה בחברה רב-תרבותית כמו החברה הישראלית.

המעניין הוא כי קודם לאישור החוק, כשהובא בפני ועדת החינוך של הכנסת, הדגישה עו"ד מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך דאז, את רצונה של השרה דאז פרופ' יולי תמיר, להידבר עם הציבור החרדי ולהגיע להסכמה בנוגע להחלה חלקית והדרגתית של לימודי ליבה.

רבים מחברי הוועדה הביעו אז מורת רוח מרצונה זה, והבהירו כי הציבור החרדי מתנגד לכך בתוקף.

הלימוד מפתח כישורים לוגיים

אך כאמור, שר החינוך הנוכחי תמך בתשובה שצוטטה לעיל.

בין השאר, השיבו המשיבים כי "במקרה הנוכחי כבוד האדם משמש את העותרים כחרב, בטענתם כי יש לכפות לימודי ליבה על המיעוט, ולא כמגן מפני התערבות המדינה בזכויותיו של המיעוט".

לגבי טענת העותרים, לפיה "בני הקבוצה הנהנים מן הפטור, אינם יודעים מה טוב בשבילם ובשביל ילדיהם", מדובר, כאמור, בטענה בעייתית, ובפרט כשהיא נטענת בשם כבוד האדם.

יתירה מזו, בעוד העותרים טוענים כי היעדר לימודי הליבה פוגעים בהיבטים החברתיים והקהילתיים של כבוד האדם, טוענים המשיבים כי "קשה לומר כי החברה החרדית אינה חברה מגובשת היוצרת תחושת שייכות חברתית בקרב חבריה.

"לא ניתן לחלוק על כך שהלימוד בישיבות הקטנות הוא לימוד אינטנסיבי, המפתח בתלמידים מיומנויות לימודים שונות דוגמת חשיבה לוגית, יכולת ריכוז גבוהה, כישורי אוריינות מתקדמים והתמדה, ומטרות חינוכיות חשובות, דוגמת חינוך לעזרה הדדית ותרומה לקהילה", טוענים המשיבים.

"בנסיבות אלה", מסיימים המשיבים, "אין מתקיימת עילה חוקתית, להתערבותו של בית המשפט הנכבד בחוק הנדון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!