מקלעצק לירושלים • אחר מיטתו של זקן המשגיחים זצ"ל

אלפי תלמידי ובוגרי ישיבת קול תורה לדורותיה, נהרו אמש (מוצ"ש) לרחבת הישיבה, שם התקיימה הלוויתו של זקן המשגיחים בדורנו – הגאון הצדיק רבי גדליה אייזמן זצ"ל.

הגר"ג אייזמן זצ"ל נפטר בביתו בליל שבת האחרון, בגיל 101.

עוד בנושא:
• זקן משגיחי הדור • הגה"צ רבי גדליה אייזמן זצ"ל

במסע הלוויה נשאו הספדים: המשגיח הגאון רבי דן סגל, הגאון רבי יהודה עדס ראש ישיבת 'קול יעקב', הגאון רבי עזריאל אויערבך, הגאון רבי אברהם ארלנגר, הגאון רבי ישראל גנס והגאון רבי יצחק ירוחם בורדיאנסקי.




בנו הרב יוסף איזמן גילה בהספדו מדוע אביו עזב את תפקידו לפני 30 שנה, כשהיה בשיא כוחו: "אבא אמר לי: 'הבחורים שייכים לדור חדש, ולא מקשיבים לי. אני רואה שאין לי שליטה עליהם ואני מרגיש שאני מועל בתפקידי'.

"כשאבא היה חוזר מהישיבה וסיפר שהיה בחור שלא שמע בקולו, הוא היה צריך לקחת כדור הרגעה. הוא לא יכל להירדם. הוא לא יכל לסבול את זה שבחורים נכנסים באמצע השיחה שלו. הוא אמר שזה לא היה קיים בדור קודם. זה שבר אותו והוא החליט לעזוב את הישיבה".

המשגיח הגאון רבי דן סגל ספד ואמר: "כשהגעתי לישיבה לבשתי מכנסים קצרות. רק בזכותו אני בן תורה. אני חייב לו את חיי

מרחבת הישיבה המשיך מסע הלוויה להר המנוחות.

קובי הר-צבי, דמע ותיעד.

מתולדותיו

הגאון הצדיק רבי גדליה אייזמן זצ"ל, שהלך לעולמו בליל שבת האחרון, שימש כמשגיח בישיבת קול תורה למעלה מיובל שנים.

המשגיח נולד בפסח שני י"ד אייר תר"ע בפולין, לאביו הר"ר אברהם זצ"ל מחשובי חסידי אלכסנדר.

בשנים תרפ"ח – תר"צ למד בישיבת קלעצק שם כיהן כמשגיח המשגיח דפוניבז' הגאון רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל עימו קשר קשרים הדוקים. בשנים מאוחרות יותר, כשהגיעו לארץ ישראל, קבע עימו לימוד קבוע. בישיבה הכיר את בעל ה"אבי עזרי" זצ"ל, עימו שמר על קשר בשנים מאוחרות יותר בארץ הקודש.

לאחר מכן גלה למקום תורה לישיבתו של בעל ה"ברכת שמואל" זצ"ל בקמניץ, שם זכה לקרבתו הרבה ולחיבתו היתרה והפך להיות תלמידו המובהק.

בשנות המלחמה ברח מאימת הצבא ועלה לירושלים באמצעות ויזה אותה השיג בעבורו הראי"ה קוק זצ"ל. באותה תקופה נשא את רעייתו מ' חנה ליבא ע"ה לבית אידלמן מוולינא, משפחה מקומית מיוחסת שבנם היה משמשו בקודש של הגרח"ע זצ"ל.

עם עלותו לארה"ק הצטרף לחבורת התלמידים הקרובה ל ר' אייזיק שר זצ"ל והיה ממקורביו שזכו לטיפוחו האישי. את שנות רווקותו ושנים ספורות לאחר נישואין עשה בישיבת 'מרכז הרב', והיה ממקורביו של הראי"ה, שקירבו כבן.

שיטתו המוסרית

בשנת תש"ד נקרא לכהן כמשגיח בישיבת קול תורה, תפקיד זה נשא בגאון למעלה מיובל שנים. בשנים הראשונות לצידם של ראשי הישיבה מרנן הרב שלזינגר והרב קונשטט זצ"ל ולאחר מכן לצידו של רה"י הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל.

בתפקידו כמשגיח זכה לעצב את אישיותם של התלמידים בהתייחסו באופן אישי לכל אחד ואחד מהתלמידים, אותם הכיר בייחודיותו והתהלך כנגד רוחו של כל אחד מתלמידיו הרבים, כאשר רבים מהם היו ניצולי מחנות השמד וחלקם התגלגלו בגפם עד הגיעם לישיבת "קול תורה".

את שיחותיו הכין בעמל ויזע רב, ובהם בנה יסודות מוסר איתנים ומוצקים, בהיותו מעמיק בעיון רב ולומד את דברי חז"ל לעומקם ולשורשם. שיחותיו היו ערבות לשומעם אשר היטו אוזן ופתחו ליבם לתוכן השיחות שפתחו בפניהם צוהר עיוני ועמוק לדברי חז"ל.

בשנים האחרונות ליקטו בני המשפחה כמה משיחותיו בענייני ימים נוראים שנכנסו לקורת גג אחת בספר "גידולי מוסר".

לפני כשלושים שנה החליט לפרוש מתפקידו כמשגיח בישיבה. למקורביו סיפר כי הוא מרגיש שהבחורים כבר אינם מתייחסים מספיק לדבריו, והוא אינו מסוגל לראות שישנם בחורים הנכנסים ל'וועדים' אותם מסר באיחור.

המסירות עד יומו האחרון

אורחות חייו של המשגיח רבי גדליה זצ"ל, היו ביטוי מופלא לתורת המוסר אותה הנחיל לתלמידיו, תמיד הילך בצעדים מדודים ושקולים, דיבורו שקול חושב ומתבונן כדרכה של קעלם הידועה.

עבודת התפילה שלו הייתה פרק מיוחד בעבודת ה', כבן המתחטא בפני קונו מתוך ריכוז מיוחד.

משנתו ותורתו תמיד היו מתוך התבוננות עמוקה בעבודת ה' וחפץ להשיג הוא ותלמידיו "שלמות בעמל ויגיעה, ולא לחיות פשוט", כלשונו הטהור.

זכה להעמיד ליגיונות של תלמידי חכמים שלימים רבים מהם הפכו למרביצי תורה ומוסר, והמשיכו בתורה שלמדו מפיו להעניק לתלמידיהם אחריהם.

חייו היו מתוך תחושה של "ואני קרבת אלוקים לי טוב" ותמיד הדגיש וציין בפני תלמידיו את כוח ההטבה שהבורא יתברך מעניק לנו, ואנו מחויבים לעבדו מתוך הכרת טובו גדלותו ורוממותו של הבורא ית'.

לאחר שהחליט להפסיק את תפקידו כמשגיח, המשיך להשפיע מרוחו והאציל מדמותו הרמה לתלמידי ישיבת "קול תורה" אשר בתמידות רבה נגשו להתייעץ עימו בעבודת ה', עת הגיע לתפילות ולסדרי המוסר בישיבה.

בשנים אלו הנהלת הישיבה הק' נהגה להיוועץ עימו בנושאים חינוכיים הקשורים לישיבה ולהנהגתה, וכן אברכים רבים ומרביצי תורה מצאו אצלו מקום לקבל יסודות תורה ומוסר מתוך הארת פנים מיוחדת אותה העניק בנדיבות לפונים הרבים.

במשך שנים רבות הסתגר רוב שעות היום ושקע בלימוד התורה בעיון והעמקה, כך גם נהג בשנות זקנתו המופלגת לה זכה ללמעלה ממאה שנות חייו, שלא נס ליחו משקיעה בלימוד תורה ומוסר כדרכו בקודש רבות בשנים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!