תשע"א בבורסה • תנודתיות חזקה ומדדים חדשים

בשנת תשע"א התאפיין המסחר בשוק המניות בישראל, כמו בעולם כולו, בתנודתיות רבה. בסיכום התקופה ירדו מדדי ת"א-25 ות"א-100 בממוצע בכ-10%.

במחצית השניה של השנה, התכווץ מחזור המסחר במניות, במקביל להתחזקות ירידות השערים. בשוק הראשוני חלה השנה האטה משמעותית בגיוסי ההון לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך נרשמו למסחר 11 חברות חדשות שגייסו כ-0.9 מיליארד שקל וארבע חברות דואליות נרשמו למסחר בתל-אביב.

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין, ברובו, בעליות שערים מתונות. מחזורי המסחר וגיוסי הון עלו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

שוק מוצרי המדדים המשיך להתפתח, אך בקצב איטי, והונפקו, נטו, 25 סדרות חדשות של תעודות סל.

הבורסה השיקה, באפריל 2011 , 5 מדדים חדשים:

1. מדדים ענפיים חדשים- ת"א נפט וגז, ת"א-תקשורת ות"א-ביטוח הכוללים את החברות הגדולות בענפים אלה.

2. מדד ת"א בלו-טק 50, המחליף את מדד תל-טק וכולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין החברות הנכללות במדדי ת"א-טכנולוגיה והביומד.

3. מדד ת"א-טכנולוגיה, הכולל את כל מניות חברות האלקטרוניקה,מחשבים,קלינטק וחברות השקעה בהיי טק.

"בנק ברקליס" אושר כחבר חדש בבורסה, לקראת סוף השנה, המתווסף לחמשת חברי הבורסה הזרים הקיימים - שהם בנקים או בתי השקעות בינלאומיים מובילים. כיום יש 28 חברי בורסה - 16 בנקים ו-12 בתי השקעות.

שוק המניות

שנת תשע"א התאפיינה בתנודות חדות בשערי המניות בעולם ובבורסה בת"א.

מדד ת"א-25 עלה בכ-18% מתחילת שנת תשע"א ועד לאפריל 2011, המשך לעליות השערים שהחלו ביולי 2010. ב-21 באפריל 2011 הגיע המדד ל-1341.89 נקודות ושבר את השיא בו היה בסוף דצמבר 2010. לאחר מכן נרשמו ירידות שערים חדות ובסיכום שנתי ירד המדד בכ-8%, לאחר עלייה של כ-20% בשנת תש"ע. מדד ת"א-100 ירד השנה בכ-11% לאחר עלייה של כ-18% בשנת תש"ע.

יצוין כי מדדי ת"א-100 ות"א-25 ירדו בממוצע בכ-7% בתשע"א, בערכים דולריים, בדומה לירידת מדד ה-DAX, כאשר מדד CAC 40 ירד בכ-16%, ואילו מדדים מובילים אחרים בבורסות הפועלות במדינות מפותחות בחו"ל רשמו עליות שערים ממוצעות של כ-10%, וזאת לאחר שבשנה הקודמת (תש"ע) השיגו המדדים המקומיים תשואה עודפת. למרות ירידות השערים השנה, מדד ת"א-25 מוביל עם תשואה דולרית מצטברת של כ-95%, משנת 2005 ועד היום, תשואה גבוהה בהרבה מתשואות שרשמו בורסות מערביות מובילות.

ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים, בשנת תשע"א, למעט מדד בלוטק-50, המייצג את חברות הטכנולוגיה והביומד הגדולות, שעלה השנה בכ-14%, לאחר עלייה של כ-9% בשנה הקודמת – תש"ע. מדדי יתר-50 ונדל"ן-15 ירדו בכ-23% וכ-13% בהתאמה, בתשע"א, לאחר שנותרו כמעט ללא שינוי אשתקד. מדד ת"א פיננסים ירד אף הוא בכ-19% ולאחר עלייה של כ-11% בשנת תש"ע.

יצוין כי חברות ושותפויות הנפט בלטו השנה עם ירידה של כ-33%, לאחר שזינקו בכ-130% בשנת תש"ע - בעקבות גילוי גז בקידוח "לויתן", ולאחר עלייה של פי שלושה בתשס"ט - בזכות מציאת גז בקידוחי "דלית" ו"תמר".

השנה נפתחה, כאמור, בעליות שערים שנמשכו עד אפריל 2011, כשהאווירה החיובית בשוק נתמכה ע"י עליות בשוקי חו"ל, בעקבות אישור תוכנית קיצוצים ורפורמות שגיבשה ממשלת יוון וע"י פרסום נתונים המעידים על שיפור כלכלי במשק הישראלי. בין הנתונים שהתפרסמו:

צמיחה של כ-5.1% במחצית הראשונה של 2011 לאחר צמיחה של כ-4.7% בכל שנת 2010, ירידת האבטלה במשק לרמת שפל כ-5.5% ברבעון השני של 2011, לעומת כ-6.6% בשנת 2010; עליית המדד המשולב ברציפות זה יותר משנתיים; ופרסום דו"חות כספיים חיוביים ע"י חברות בורסאיות רבות.


לירידות השערים, החל מאמצע אפריל 2011, מספר גורמים:

במישור הבינלאומי - החשש מפני התחדשות המיתון בעולם לנוכח החרפת משבר החוב במדינות אירופה; הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, לראשונה בתולדותיה, ע"י חברת s&p וזאת בעקבות גירעון ממשלתי שהלך ותפח ורעידת האדמה והצונאמי ביפן.

בארץ - אינפלציה של כ-3.4% בסיכום שנת תשע"א - שיעור העולה על תקרת היעד שהציב בנק ישראל (3%), בעקבותיה הועלתה הריבית במשק חמש פעמים, בשיעור מצטבר של 1.5% לרמה של 3.25% בסוף שנת תשע"א; החלשות הדולר בכ-2.5% ביחס לשקל, בתשע"א, חרף רכישות מאסיביות של המטבע ע"י בנק ישראל; ולבסוף אירועים גיאו-פוליטיים במזרח התיכון.

תושבי חוץ הזרימו סכומי ענק בהיקף של כ-2.3 מיליארד דולר, נטו, לשוק המניות בת"א בסיכום שנת תשע"א, וזאת לאחר שצמצמו את השקעותיהם בכ-0.6 מיליארד דולר בסיכום השנה הקודמת (תש"ע), לקראת השדרוג של ישראל לקבוצת השווקים המפותחים ע"י MSCI במאי 2010.

מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בתשע"א בכ-1.9 מיליארד שקל – נמוך אך במעט מהמחזור בשנה הקודמת. יצוין כי במחצית השנייה של השנה, על רקע התגברות הפסימיות בשוקי המניות בעולם, ירד מחזור המסחר לכ-1.6 מיליארד שקל ביום.

יתרת מכירות בחסר על מניות המשיכה לעלות השנה, בהמשך למגמה שהחלה לפני יותר משנתיים, ובסוף שנת תשע"א הגיעה לכ-1.8 מיליארד שקל, הגבוהה ביותר מאז יוני 2008 – הרבעון שקדם לקריסת בית ההשקעות "ליהמן ברדרס", בארה"ב.

בגיוס כספים ע"י הסקטור העסקי נרשמה ירידה בהיקף ההנפקות וההקצאות הפרטיות של מניות בארץ שהגיע ל-9.3 מיליארד שקל – לעומת כ-13 מיליארד שקל (מזה: 2.5 מיליארד שקל ע"י קבוצת עזריאלי) בשנת תש"ע, בה החלו השווקים להתאושש מהמשבר הפיננסי העולמי.

היקף ההנפקות לציבור הסתכם בכ-5.7 מיליארד שקל – נמוך בכ-15% מהיקף ההנפקות בשנה הקודמת. ההנפקות הגדולות ביותר בוצעו ע"י חב' הנדל"ן מליסרון וגזית גלוב בסך של כ-708 כ-650 מיליון שקל, בהתאמה.

בשנת תשע"א נרשמו למסחר 11 חברות חדשות, שגייסו מהציבור סכום כולל של כ-950 מיליון שקל, כשברבעון האחרון של השנה נבלמה הפעילות בשוק הראשוני.

בין המנפיקות החדשות בלטה יבואנית הרכב קרסו מוטורס שגייסה כ-250 מליון שקל, ביוני 2011, ומניותיה צורפו בתחילת יולי למדד ת"א-100.

ארבע חברות חדשות השנה הן מתחום הביומד, שממשיך לגדול ולצמוח בבורסה ומונה כיום 57 חברות, בשווי של כ-11 מיליארד שקל.

מתחילת השנה, 100 חברות פרסמו תשקיפי מדף המהווים מסגרת לגיוס הון בשנתיים הקרובות.

ארבע חברות, שמניותיהן נסחרות בארה"ב, ביצעו רישום כפול ורשמו את מניותיהן למסחר בת"א: שתי חברות ביומד – פלוריסטם ולייבפרסון, וחברה העוסקת באספקת פתרונות לספקי תקשורת - אלוט תקשורת, שמניותיהן צורפו למדד בלוטק-50, וחברת המחשבים סימטרון שמניותיה כלולות במדד ת"א-טכנולוגיה.

חברת הביומד ביוליין אר אקס, שמניותיה נסחרות בת"א, רשמה את מניותיה למסחר בבורסת הנאסד"ק לקראת סוף יולי 2011, והחלה לדווח עפ"י הכללים החלים על חברות דואליות.

שמיר אופטיקה נמחקה מהמסחר בת"א, בעקבות מיזוג עם החברה הצרפתית International Essilor וכיום נסחרות בת"א 40 חברות שביצעו רישום כפול ו-10 דואליות ותיקות שנסחרות בת"א ובארה"ב טרם החלת חוק הרישום הכפול. כמו כן, שש חברות נוספות, נסחרות בת"א וגם באירופה.

מוצרי מדדים

שוק מוצרי המדדים המשיך להתפתח, אך בקצב מואט, והשנה הונפקו, ברוטו, 55 תעודות סל חדשות. בין הסדרות, הונפקו לראשונה, תעודה על מדד יתר-מאגר ושש תעודות סל על מדדי מניות, הנסחרות בבורסה בת"א, שנערכו וחושבו ע"י חברות מדדים בינלאומיות:

מדדי S&P ת"א אנרגיה, S&P ת"א תקשורת, ישראל צמיחה וישראל ערך, של חברת S&P, ומדדי ישראל צרכנות וישראל גז ונפט, שחישבה חברת Dow-Jones.

במקביל פקעו ונמחקו מהמסחר 30 סדרות וכיום נסחרות בבורסה כ-433 סדרות של תעודות סל ומוצרי מדדים אחרים, בהן 261 תעודות סל על מדדי מניות מקומיים ובינ"ל ו-172 תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים, מק"מ וסחורות.

שווי החזקות הציבור במוצרי המדדים השונים הגיע לכ-50 מיליארד שקל, לקראת סוף השנה, גבוה בכ-2.5 מיליארד שקל לעומת סוף שנת תש"ע. עיקר העלייה חל בתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל, ששווי החזקות הציבור בהן עלה מכ-6.5 מיליארד בתחילת תשע"א לכ-10 מיליארד שקל, בסופה. שווי החזקות הציבור בתעודות העוקבות אחר מדדי מניות בארץ רשם עלייה מתונה בסך של כ-0.7 מיליארד שקל לכ-20 מיליארד שקל בסוף השנה. במקביל, ירד שווי החזקות הציבור בתעודות העוקבות אחר מדדי אג"ח וסחורות מכ-21 מיליארד שקל, בתחילת השנה לכ-19.7 מיליארד שקל בסוף תשע"א.

מחזור המסחר במוצרי מדדים העוקבים אחרי מדדי מניות, זינק והיווה כ-30% מהמחזור הכולל במניות, בסוף שנת תשע"א, לעומת כ-12% בתחילת השנה.

שוק הנגזרים

המסחר באופציות על מדד ת"א-25, בשונה מהמסחר במניות, התאפיין בעלייה בפעילות ובסיכום שנת תשע"א נסחרו בממוצע כ-330 אלף אופציות ביום לעומת כ-280 אלף אופציות בממוצע בשנה הקודמת. יצוין כי באוגוסט 2011 נסחרו כ-480 אלף אופציות ביום, מחזור הגבוה במעט מהשיא החודשי שנרשם במאי 2010.

גם באופציות הדולריות חלה עלייה בהיקף המסחר השנה, בהשפעת התנודתיות הרבה בשער הדולר והיחלשותו בכ-2.5% ביחס לשקל, ונסחרו כ-45 אלף אופציות ביום – מחזור הגבוה בכ-30% מהממוצע היומי אשתקד. ב-20 בינואר 2011 נסחרו כ-203 אלף אופציות דולריות – מחזור שיא מאז השקתן של אופציות אלה.

במאי החל המסחר באופציות גם על מניות הבנקים – דיסקונט ומזרחי טפחות, ועל יחידות ההשתתפות של חיפושי נפט וגז – אבנר, ישראמקו ורציו. המסחר באופציות על מניות, שהושק במרץ 2009, כולל כיום תשע אופציות והיקף הפעילות בו הינו כ-4,500 אופציות ביום, בממוצע לשנת תשע"א.

במסגרת הרחבת שוק הנגזרים, יושק המסחר באופציות על איגרות חוב ממשלתיות שקליות ברבעון הראשון של שנת תשע"ב.

שוק איגרות החוב

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בשנת תשע"א ברובו בעליות שערים מתונות של עד כ-3%, לאחר עליות של כ-15%-10%, שאפיינו את מרבית איגרות החוב בשנה הקודמת.

איגרות החוב הממשלתיות, לסוגיהן, עלו בכ-3%-2% השנה, לאחר עלייה של כ-10% בתש"ע.
מאידך, איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המדד, ירדו בכ-1% לאחר שבלטו עם עלייה של כ-16% בשנה הקודמת – תש"ע. בחינת מדדי התל-בונד מורה כי מדד תל-בונד 20 רשם ירידה מתונה של כ-0.5%. ואילו מדדי תל-בונד 40 ותל-בונד 60 ירדו בכ-2.2% וכ-1.2% בהתאמה.

יצוין כי איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח עלו בכ-1% וזאת במקביל לתנודתיות החדה בשער בדולר, ביחס לשקל, בתקופה הנסקרת. הדולר נחלש בכ-12% בשמונת החודשים הראשונים של תשע"א ולאחר מכן התחזק בכ-10%.

בשוק איגרות החוב, בשונה משוק המניות, נרשמה עלייה בפעילות והמחזור היומי, שהסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל, היה גבוה בכ-10% לעומת המחזור בשנה הקודמת. עיקר העלייה נרשמה באג"ח ממשלתיות שהמחזור היומי בהן עלה מכ-2.5 מיליארד שקל בתש"ע לכ-2.8 מיליארד שקל בשנת תשע"א.

יצוין כי בחודשיים האחרונים של השנה הסתכם המחזור היומי באיגרות חוב בכ-4.5 מיליארד שקל – המחזור הגבוה ביותר מאז מרץ 2009. עיקר העלייה במחזורים נבעה מגידול חד במחזורי המסחר באג"ח ממשלתיות לא צמודות מסוג "שחר", וזאת בהשפעת משקיעי חוץ שרכשו אג"ח מסוג זה בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר נטו ביולי 2011.

הממשלה גייסה כ-59 מיליארד שקל ברוטו בהנפקות אג"ח לציבור, בשנת תשע"א, לעומת כ-52 מיליארד שקל בשנה שעברה. סך הנפקות אג"ח ממשלתיות נטו, דהיינו בניכוי פדיונות, מגיע בתשע"א לכ-5 מיליארד שקל בלבד, אך גבוה בכ-50% לעומת השנה הקודמת.

היקף גיוס הכספים ע"י הסקטור העסקי, באמצעות הנפקות והקצאות של איגרות חוב, עלה בתשע"א לסך של כ-49.5 מיליארד שקל – גבוה בכ-25% מהסכום שגויס אשתקד.

מאפיינים עיקריים לגיוסים בשוק איגרות החוב השנה, הינם:

כ-40% מסך ההנפקות של אג"ח חברות לציבור, כ-16.5 מיליארד שקל גויסו באמצעות 11 הנפקות - בהיקף של יותר מכ-1 מיליארד שקל, כל אחת. הנפקה בולטת השנה - בזק, שגייסה כ-2.7 מיליארד שקל בהנפקה הגדולה ביותר שביצעה חברה בשוק איגרות החוב בבורסה.

חברות המסחר והשירותים (בעיקר חברות התקשורת וחברת החשמל) בלטו בתשע"א עם גיוסים בהיקף של כ-18.6 מיליארד שקל, המהווים כ-40% מהסכום שגייס הסקטור העסקי. הבנקים שבלטו בשנה הקודמת עם גיוס בסך כ-9 מיליארד שקל, כרבע מגיוס ההון בשנת תש"ע, גיסו השנה כ-16 מיליארד שקל.

השנה, חרף העלייה בשיעור האינפלציה והעלאת הריבית במשק, מנפיקות חברות רבות אג"ח צמודות מדד - כ-60% מהסכומים שגויסו השנה לעומת כ-50% בשנה הקודמת, שנת תש"ע.

כ-16 מיליארד שקל גויסו השנה באמצעות אג"ח לא צמודות, כאשר מרבית הסכום, כ-75%, גויסו באמצעות אג"ח בריבית קבועה והיתר, בריבית משתנה.

כ-55% מהסכום שגויס השנה, גויס באמצעות סדרות חדשות. כ-90% מהסדרות (חדשות וקיימות) הן בעלות דירוג גבוה (-A ומעלה).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!