אין רבנים בצבא ישראל • דואר צבאי

כשהיינו ילדים לא היה רדיו חרדי, למה האזנו? תלוי מתי. כשרצינו לשמוע חדשות האזנו לרשת ב', כשרצינו לצחוק האזנו לקול הרעם מקהיר.

בקול בס וגס, בעברית משובשת ואינפנטילית, נשמעה הקול מבעד למכשיר הרדיו שעמד בקצה הסלון.

"חיילי האוייב הציוני מתים באלפיהם", קשקש הקריין, "כוחותינו נכנסים כעת לרחובות תל אביב ומשחררים אותו מהפולשים הציונים", הוסיף ללהג, ואנחנו התפקענו מצחוק.

הנכס העיקרי שעמד לצה"ל במשך שנים היה אמינותו הבלתי מתפשרת של הדובר. עצם המילים "דובר צה"ל מודיע" הילך עלינו קסם.

עברו שנים וקצב החיים השתנה. שוב לא ניתן יותר לקחת זמן, לברר את העובדות עד לעומקן, לוודא כל פרט ופרט, אבל דובר צה"ל התאים את עצמו למציאות. אמת, לא כל הדוברים היו הטופ של טופ, אבל רובם (או רובן) היו מקצוענים וישרים, וזה היה נכס בל יסולא בפז. כשדובר צה"ל אמר זה הפך לעובדה קיימת.

לאחרונה, חש כל אזרח ישראלי, לא עוד. דובר צה"ל הפך לעוד דובר בשורה ארוכה של דוברים. יש דובר צה"ל ויש דובר אגד, ויש דובר לחברת פלאפון. עד כמה הם אמינים. שאלה של השקפה. שאלה של עיתוי.

קחו למשל את פיגוע הטרור שארע בכביש 12 לפני כחודש, הארץ רחשה שמועות, כלי התקשורת דברו ללא הרף ואיש לא ידע מה באמת מתרחש. הקריינים ברשת ב' (גלי צה"ל לא העזו לומר את זה) התלוננו שדוברות צה"ל אינה מוסרת דיווחים אמינים.

ומכאן לרצח הנתעב של יום שישי האחרון: שלילת הארוע כפיגוע, טרם הוצאו הגופות מהרכב המחוץ, הוא פשלה ברמה מערכתית.

שח לי אחד מאנשי מד"א שטיפלו בגופות: "הכביש היה זרוע אבנים, נרתיק האקדח היה מושלך כשהוא ריק, הארנק איננו. מה עוד צריך כדי להבין שמדובר בפיגוע? זה זעק לשמים".

אבל דובר צה"ל חדל לשרת את האזרחים, גם לא את האמת העובדתית: איך היה אומר השופט אהרן ברק על מועמד שאינו ראוי להיות שופט? "יש לו אג'נדה". מסתבר שגם לדובר צה"ל יש אג'נדה.

מדובר במשחק מסוכן ביותר. אם דובר צה"ל יאבד את אמינותו, הרי שרבים רבים יאזינו לדוברי הצד השני, והם (כואב לומר זאת בקול) הולכים ונעשים אמינים מרגע לרגע. לא בגלל שהאמת נחשבת אצלם לערך, אלא בגלל שהבינו שהיא כח.

אם נרצה ללמד זכות (ערב יום הדין....) על דובר צה"ל, הרי ששורש הבעיה אינה בו, אלא במי שמינה אותו לתפקיד. קצין מודיעין טוב ככל שיהיה אינו דובר. מפקד המנהל האזרחי משובח ככל שיהיה אינו מבין בתקשורת. נהפוך הוא, בשבילו הדוברות והמידע הוא סוג של מניפולציה.

איך מנצחים בעזרת התודעה, הרהר רבות הרמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון. דובר צה"ל אינו נלחם באף אחד, הוא מוסר מידע אמיתי. זה ייעודו ותפקידו. כדי לעשות זאת עליך להיות איש מקצוע, כי דוברות היא בהחלט מקצוע, וחבל שמינוי משרה כה רגישה הפך לסוג של פיצוי לקצינים שמבקשים קידום, או משרת אמון אישית.
,

,

"כדי להיות רועה טוב, אינך צריך להיות תחילה כבשה", אמר רב אלוף דני חלוץ בעת מינוי לתפקיד רמטכ"ל ראשון שלא צמח בשטח.

לימים התברר שהוא טעה ובגדול, ואת מחיר הטעות שילמנו כולנו.

השיטה של מינוי מפקדים בכירים שלא צמחו במערכת עליה הם מופקדים, היא בעייתית. שימוש רב מידי בשיטה זו הוא מסוכן והרסני.

יותר ויותר מפקדים בכירים בצה"ל מובאים מבחוץ, יותר ויותר תפקידים הופכים לפיצוי עבור המתוסכלים ואל עבור המקצוענים. תראו מה קורה בפיקוד העורף. איש מבין האלופים לא צמח בתחום כה מורכב רגיש וייחודי, או מה בעצם מכשיר מפקד אוגדה שבע קרבות לטפל בנושא אזרחי מובהק? האם לא ייטיב לעשות זאת ראש עיר בדימוס, או מנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר?

אבל הפוזה של גנרל במדים מנצחת בשגרה אך בשעת אמת היא לרוב מפשלת. אגב, במדינות אחרות זה לא קורה. שם יודעים להעמיד בראשות מערך ההתגוננות האזרחית אזרח שגדל במקצוע.

אבל לא רק פיקוד העורף סובל מזה. שימו לב אל הנשמה שורר ראב"ע, ולא התכוין לרבנות הצבאית, את זה עושים אנחנו.

לכשסיים הרבצ"ר ישראל וייס את תפקידו, לאחר שש שנות פעילות הובא רב ראשי מבחוץ, מדוע? האם לא היו מועמדים ראויים מתוך המערכת? היו גם היו, ויותר משנים. אבל כך החליט הרמטכ"ל דני חלוץ, וכולם שתקו.

עברו ארבע שנים והרבצ"ר אבי רונצקי השתחרר. שוב הלך הרמטכ"ל, והפעם גבי אשכנזי, וקושש לו מועמד מן הגורן ומן היקב, מעולם המכינות הקדם צבאיות.

מה לכל הרוחות עושה מנהל מכינה מוכשר ויודע דבר ככל שיהיה, לפוסק ההלכה הראשי של צה"ל? זה שמוסמך לגייר, להתיר עגונות ולזהות חללים, להורות בעניני שבת ולקבוע מסמרות בהלכות כשרות? שום כלום.

הרמטכ"ל חיפש מישהו שיעשה לו חיים קלים, מישהו עובר מסך (חתיך? אתם אמרתם), ידבר יפה ויעשה שקט.

איך אמר ז'בוטינסקי, השקט הוא הרפש. הגיע זמן הרפש, והוא צף ועולה.

,

אין סמכות לרבנות,

ואכן הבעייה אינה 'שירת נשים' כן או לא. הבעייה היא שאין גורם צבאי מוסמך שקביעתו מוצקה ושפסיקותיו מתקבלות. אין, פשוט אין.

רבצ"ר שנבחר לתפקידו כדי לייצר שקט, לא זוכה לאמון צאן מרעיתו. לא בגלל שרועה צריך להתחיל ככבשה. אלא בגלל שהוא מחוייב למערכת שתגמלה אותו וקידמה אותו ונתנה לו ג'וב עתיר ממון וכבוד, והוא גומל לה, בין ירצה בין לאו.

בהיותי צוער בבה"ד 1, בשות השמונים המוקדמות, היינו מעטים. התחשבו בנו, וכשלא התחשבו יצאנו ועירבנו את מי שצריך והיו רבים וטובים.

שמות של רבנים תלמידי חכמים אחד אחד, כמו זינגרביץ', בקשט, אבידן, לבנון, מחפוד, לפידות ונחשון היו עבורנו מושא לתהיות וכותל לדמעות, אך בעיקר לעזרה וסיוע. רבנים שלא חששו לומר את דבריהם בקול רם, ואפילו לכתוב אותם על גבי ספר.

לפני כחודשיים הזדמנתי למתקן אימונים פיקודי לרגל תרגיל כלשהו. באחת הימים פגשתי בבית הכנסת קצין בכיר בעל פנים יהודיות, לחצנו ידים ושוחחנו, התברר שהוא הרב הפיקודי.

באיזו ישיבה למדת? שאלתיו, והוא ענה שם מסויים. לכשנפרדנו התקשרתי לחבר והוא אישש את מה שחששתי. הייתה זו ישיבה תיכונית.

לא יאומן? דוקא כן. הייתם הולכים לרופא שצבר את ידיעותיו בקורס חובשים? מה פתאום, אפילו לא למוסכניק שלמד בתיכון מקצועי. אבל לרב פיקודי שלא למד בישיבה גבוהה, כן?

הוספתי לברר והנה, הוא לא בודד בצמרת. כמה וכמה מבכירי הרבנות הצבאית לא נבחנו מעולם בהיכל שלמה. הם נושאים תארים שניתנו על סמך המלצות מרבנים כאלו ואחרים.

איני רומז לכשרות התעודות, ל הפרשייה המפורסמת ההיא. ובכל זאת, אם יש מי שחושב שניתן להסתפק בשנות עשיה ארוכות בשדה הקרב, פלוס יכולת ורבאלית מרשימה, הוא טועה.

ראשי ישיבות ההסדר לא פראיירים. הרב רא"ם הכהן שהצהיר בתקשורת כח הרבצ"ר נכשל בפרשת שירת הנשים, הוא רק החצב הראשון המבשר את בוא הסתיו. ידוע לי כי בשבוע הבא עתידים להתכנס כלל ראשי ישיבות ההסדר לדון בתוכנית מאבק כנגד ההתנכלות לתלמידים המצייתים לחינוך אותו קיבלו בישיבות.

מצער מאוד יהיה לראות שאת המאבק הם מנהלים ישירות מול לשכת הרמטכ"ל וראש אכ"א, מעל לראשו של הרבצ"ר, הם פשוט לא סופרים אותו.

מי אשם? שיטת המינוים אשמה. האפשרות למנות רועה שלא היה כבשה מובילה למינוי רועה שאינו מתאים.

היטיב לומר לי השבוע חבר ותיק. בראייה רטרוספקטיבית: הרבנים החרדיים נתנו לצבא גיבוי רב יותר מזה שנותנים לו הרבנים הדתיים לאומיים, ניתן להוכיח זאת באמצעות עיון בספרי ההלכה אותם כתבו במהלך שנות שירותם. כך גם לגיבוי אותו נתנו היה כח, לדברתם הייתה סמכות, לפסיקתם הייתה אמינות. וכעת? הרבה פחות.

[email protected]

,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!