סרוסי: תחזית קרן המטבע מצביעה על צמיחה גלובלית נמוכה
יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים ומנכ"ל הבנק, קיימו שורה של פגישות עם בכירי הכלכלנים בעולם במסגרת כנס בוושינגטון וגילו תמימות דעים: "הכלכלה הישראלית נתפסת כאי של יציבות"
- אבי גליק, בחדרי חרדים
- כ"ז אלול התשע"א
יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, וציון קינן, מנכ"ל הבנק, אירחו עשרות בנקאים בכירים מרחבי העולם, שהשתתפו בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בוושינגטון.
במהלך הכנס, קיימו סרוסי וקינן מספר רב של מפגשים ושיחות עם ראשי בנקים ומשקיעים מרחבי העולם. בפגישות אלה בא לידי ביטוי המשך המגמה של ההתעניינות הגוברת מצד גורמים בשוק ההון העולמי במשק הישראלי.
בהתבסס על שיחותיו אומר יאיר סרוסי: "תחזיות קרן המטבע מצביעות על המשך צמיחה בכלכלה העולמית, אך בקצב נמוך מהתחזיות הקודמות. החוב האירופאי והתרחבות רמת האבטלה באזורים שונים בעולם הם הנושאים שמעסיקים את הכנס. נכון שקיימים גורמי אי ודאות רבים, אולם תפיסתי היא שתקופות כאלו מזמנות גם הזדמנויות. עלינו הבנקאים אחריות למצוא את האיזון הנכון בין הסיכונים שטמונים במשבר הגלובלי לבין ההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרות בתקופות כאלו".
לפי סרוסי, בין המדינות המפותחות, ישראל מסומנת בשנים האחרונות ככלכלה יציבה וסולידית.
"התחזיות שלנו, שפורסמו לפני מספר חודשים, מעריכות כי התמ"ג של ישראל יגדל ב-4.5% השנה ו-3.5% בשנה הקרובה. מתברר שהתחזיות העדכניות שפורסמו לפני כמה ימים על ידי קרן המטבע מאד דומות לתחזיות שלנו. לנתונים אלה יש חשיבות רבה מבחינת משיכת הון זר לישראל, משום שהכלכלה הישראלית נתפסת כאטרקטיבית במיוחד, בהיותה מדינה מפותחת בעלת שיעורי צמיחה נאים, יחסית לרוב המדינות המפותחות.
"אמנם כמשק מוטה יצוא, האטת הצמיחה בעולם משפיעה עלינו, אך תנופת הביקושים המקומיים מיתנה השפעות חיצוניות אלה. אין ספק שהמדיניות הפיסקלית תרמה רבות לחוסן ולאיתנות של המשק. על פי תחזית קרן המטבע, יחס החוב הציבורי לתוצר יגיע ל-69% ב-2012, רמה הרבה יותר נמוכה מזאת של מדינות מפותחות מובילות כגון ארה"ב ומדינות בגוש האירו".
קינן, אמר כי הגידול בהשקעה בבנייה ובתשתיות הגדיל את חלק ההשקעות הריאליות בתוצר הלאומי של ישראל, ובמקביל, השיפור בשוק העבודה תרם להגדלת הביקושים על ידי משקי הבית. אתגר חשוב למדיניות הכלכלית הישראלית הוא להדגיש את סעיפי התקציב שהם תומכי צמיחה, על מנת שהמשק ימשיך לצמוח בקצב ממוצע של לפחות 4% בשנים הקרובות.
עוד סיפר קינן, כי בשיחות שקיים הודגש במיוחד השיפור בשוק העבודה בישראל. בעוד ששיעורי האבטלה בארה"ב ובמדינות גוש האירו נמצאים ברמות גבוהות של כ- 9-10%, בישראל ירד שיעור האבטלה ברבעון השני של 2011 ל- 5.5%, הרמה הנמוכה מזה עשרות שנים. בד בבד עם הירידה בשיעור האבטלה, עלה גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, תוצאה של מדיניות כלכלית שעודדה יציאה לעבודה. שיעור המועסקים בגילאים 26-64, גילאי העבודה העיקריים, מגיע לכ-72% בישראל, דומה לזה שבארה"ב (71.9%) ובאירופה (71.4%). להערכתו של מנכ"ל בנק הפועלים, זהו תחילתו של תהליך מבורך של שינוי בדפוסי ההתנהגות של אוכלוסיות שבאופן מסורתי היו מאופיינות ע"י שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה. לכך יש להוסיף את היתרון הדמוגרפי של ישראל, שבא לידי ביטוי באוכלוסיה צעירה יחסית, מול תהליכי ההזדקנות במדינות גוש האירו, ארה"ב ויפאן. באשר למצב שוק הדיור בישראל, ציין מנכ"ל הבנק שהן בתחום היקף העסקאות והן בעליות המחירים חלה התמתנות מסוימת, מה שמסמן ככל הנראה חזרה הדרגתית לנורמליות בשוק חשוב זה.
היו"ר סרוסי אמר כי להערכתו, ההכרה הגלובלית בהישגיו של המשק הישראלי ובמגמות החיוביות בו יוצרת הזדמנות להמשיך ולהגביר את השיפור, ולהתקרב עוד יותר לרמות ההכנסה לנפש ולרמת החיים של המדינות המובילות במערב. "על פי תחזיות קרן המטבע, צמיחת המשק הישראלי ב- 2012 תהיה במקום טוב באמצע בין המדינות המפותחות, שצפויות לצמוח בכ- 1.9%, לבין השווקים המתעוררים, שצפויים לצמוח בקצב של 6.1%. התקדמותו של המשק הישראלי בשנים הקרובות תהיה תלויה בביצועיו, ולכן על הממשלה לתמוך ככל האפשר ביוזמות עסקיות חדשות, שהן הבסיס לשמירת הצמיחה ולהגדלתה", אמר סרוסי.
להערכת הבנקאים, הכלכלה העולמית טרם יצאה מן המשבר שהחל ב-2008. הדבר מתבטא לא רק בשיעורי צמיחה נמוכים, שיעורי אבטלה גבוהים, רמות חוב ציבורי גבוהות, אלא גם בירידה בולטת באמון הצרכנים ובשיעורי ריבית הנמוכים ביותר בהיסטוריה המודרנית. כל אלה מקשים על ההתאוששות. במגמות הקיימות, נראה שתימשך התנודתיות הגדולה בשווקים הפיננסיים.
הבנקאים והמשקיעים הזרים ציינו לחיוב את הריסון התקציבי בישראל והמדיניות האחראית של האוצר ובנק ישראל. חלק גדול ממשקי מדינות המערב סובלים מגרעונות תקציביים גבוהים, הגורמים לעלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר, בעוד שבישראל הגירעון בתקציב הממשלה נמצא תחת שליטה, והשנה הוא צפוי להסתכם בכ-3% מהתמ"ג, וכאמור לעיל יחס החוב הציבורי לתוצר נמצא במגמת ירידה שהיא מאד מבורכת. המצב הפיסקאלי הטוב יחסית יאפשר לממשלה מרחב תמרון, במקרה שהפעילות הכלכלית הגלובלית תסבול מהאטה נוספת, מעבר לתחזיות הנוכחיות.
במהלך הכנס, קיימו סרוסי וקינן מספר רב של מפגשים ושיחות עם ראשי בנקים ומשקיעים מרחבי העולם. בפגישות אלה בא לידי ביטוי המשך המגמה של ההתעניינות הגוברת מצד גורמים בשוק ההון העולמי במשק הישראלי.
בהתבסס על שיחותיו אומר יאיר סרוסי: "תחזיות קרן המטבע מצביעות על המשך צמיחה בכלכלה העולמית, אך בקצב נמוך מהתחזיות הקודמות. החוב האירופאי והתרחבות רמת האבטלה באזורים שונים בעולם הם הנושאים שמעסיקים את הכנס. נכון שקיימים גורמי אי ודאות רבים, אולם תפיסתי היא שתקופות כאלו מזמנות גם הזדמנויות. עלינו הבנקאים אחריות למצוא את האיזון הנכון בין הסיכונים שטמונים במשבר הגלובלי לבין ההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרות בתקופות כאלו".
לפי סרוסי, בין המדינות המפותחות, ישראל מסומנת בשנים האחרונות ככלכלה יציבה וסולידית.
"התחזיות שלנו, שפורסמו לפני מספר חודשים, מעריכות כי התמ"ג של ישראל יגדל ב-4.5% השנה ו-3.5% בשנה הקרובה. מתברר שהתחזיות העדכניות שפורסמו לפני כמה ימים על ידי קרן המטבע מאד דומות לתחזיות שלנו. לנתונים אלה יש חשיבות רבה מבחינת משיכת הון זר לישראל, משום שהכלכלה הישראלית נתפסת כאטרקטיבית במיוחד, בהיותה מדינה מפותחת בעלת שיעורי צמיחה נאים, יחסית לרוב המדינות המפותחות.
"אמנם כמשק מוטה יצוא, האטת הצמיחה בעולם משפיעה עלינו, אך תנופת הביקושים המקומיים מיתנה השפעות חיצוניות אלה. אין ספק שהמדיניות הפיסקלית תרמה רבות לחוסן ולאיתנות של המשק. על פי תחזית קרן המטבע, יחס החוב הציבורי לתוצר יגיע ל-69% ב-2012, רמה הרבה יותר נמוכה מזאת של מדינות מפותחות מובילות כגון ארה"ב ומדינות בגוש האירו".
קינן, אמר כי הגידול בהשקעה בבנייה ובתשתיות הגדיל את חלק ההשקעות הריאליות בתוצר הלאומי של ישראל, ובמקביל, השיפור בשוק העבודה תרם להגדלת הביקושים על ידי משקי הבית. אתגר חשוב למדיניות הכלכלית הישראלית הוא להדגיש את סעיפי התקציב שהם תומכי צמיחה, על מנת שהמשק ימשיך לצמוח בקצב ממוצע של לפחות 4% בשנים הקרובות.
עוד סיפר קינן, כי בשיחות שקיים הודגש במיוחד השיפור בשוק העבודה בישראל. בעוד ששיעורי האבטלה בארה"ב ובמדינות גוש האירו נמצאים ברמות גבוהות של כ- 9-10%, בישראל ירד שיעור האבטלה ברבעון השני של 2011 ל- 5.5%, הרמה הנמוכה מזה עשרות שנים. בד בבד עם הירידה בשיעור האבטלה, עלה גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, תוצאה של מדיניות כלכלית שעודדה יציאה לעבודה. שיעור המועסקים בגילאים 26-64, גילאי העבודה העיקריים, מגיע לכ-72% בישראל, דומה לזה שבארה"ב (71.9%) ובאירופה (71.4%). להערכתו של מנכ"ל בנק הפועלים, זהו תחילתו של תהליך מבורך של שינוי בדפוסי ההתנהגות של אוכלוסיות שבאופן מסורתי היו מאופיינות ע"י שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה. לכך יש להוסיף את היתרון הדמוגרפי של ישראל, שבא לידי ביטוי באוכלוסיה צעירה יחסית, מול תהליכי ההזדקנות במדינות גוש האירו, ארה"ב ויפאן. באשר למצב שוק הדיור בישראל, ציין מנכ"ל הבנק שהן בתחום היקף העסקאות והן בעליות המחירים חלה התמתנות מסוימת, מה שמסמן ככל הנראה חזרה הדרגתית לנורמליות בשוק חשוב זה.
היו"ר סרוסי אמר כי להערכתו, ההכרה הגלובלית בהישגיו של המשק הישראלי ובמגמות החיוביות בו יוצרת הזדמנות להמשיך ולהגביר את השיפור, ולהתקרב עוד יותר לרמות ההכנסה לנפש ולרמת החיים של המדינות המובילות במערב. "על פי תחזיות קרן המטבע, צמיחת המשק הישראלי ב- 2012 תהיה במקום טוב באמצע בין המדינות המפותחות, שצפויות לצמוח בכ- 1.9%, לבין השווקים המתעוררים, שצפויים לצמוח בקצב של 6.1%. התקדמותו של המשק הישראלי בשנים הקרובות תהיה תלויה בביצועיו, ולכן על הממשלה לתמוך ככל האפשר ביוזמות עסקיות חדשות, שהן הבסיס לשמירת הצמיחה ולהגדלתה", אמר סרוסי.
להערכת הבנקאים, הכלכלה העולמית טרם יצאה מן המשבר שהחל ב-2008. הדבר מתבטא לא רק בשיעורי צמיחה נמוכים, שיעורי אבטלה גבוהים, רמות חוב ציבורי גבוהות, אלא גם בירידה בולטת באמון הצרכנים ובשיעורי ריבית הנמוכים ביותר בהיסטוריה המודרנית. כל אלה מקשים על ההתאוששות. במגמות הקיימות, נראה שתימשך התנודתיות הגדולה בשווקים הפיננסיים.
הבנקאים והמשקיעים הזרים ציינו לחיוב את הריסון התקציבי בישראל והמדיניות האחראית של האוצר ובנק ישראל. חלק גדול ממשקי מדינות המערב סובלים מגרעונות תקציביים גבוהים, הגורמים לעלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר, בעוד שבישראל הגירעון בתקציב הממשלה נמצא תחת שליטה, והשנה הוא צפוי להסתכם בכ-3% מהתמ"ג, וכאמור לעיל יחס החוב הציבורי לתוצר נמצא במגמת ירידה שהיא מאד מבורכת. המצב הפיסקאלי הטוב יחסית יאפשר לממשלה מרחב תמרון, במקרה שהפעילות הכלכלית הגלובלית תסבול מהאטה נוספת, מעבר לתחזיות הנוכחיות.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות