כ"ה אלול התשפ"ד
28.09.2024

השר שמחון נגד מסקנות טרכטנברג: "תיקון טכני וקוסמטי"

השר שמחון נגד מסקנות טרכטנברג: "תיקון טכני וקוסמטי"

שר התמ"ת, שלום שמחון, הזדרז להגיב על מסקנות דו"ח ועדת טרכטנברג, כשהוא מפרט את תגובתו נושא אחר נושא.

תחילה לנושא המכס. לדעתו השר שמחון, "הפחתת המכסים באופן דרמטי וחד צדדי תפגע ביכולות המו"מ של ישראל, אל מול מדינות אחרות בהסכמי סחר".

לדעתו, נכון כי הפחתת המכסים תיעשה כנגד הפחתת מכסים מקבילה ליצואנים הישראלים במסגרת משאים ומתנים להסכמי סחר. "הפחתה חד צדדית תגדיל את הייבוא לישראל ותקטין את הייצוא מישראל. זה נכון לפתוח את המשק לייבוא שייצר תחרות, אך לא ניתן לעשות זאת בפעימות הגדולות שהוועדה מתכננת. יש לעשות זאת בהדרגה ובתאום עם השחקנים הגדולים במשק.

השר שמחון סבור כי "מסקנות ועדת טרכטנברג צריכות להוות בסיס לעסקת חבילה רחבה במשק שתכלול את ארגוני המעסיקים והעובדים. משרד התמ"ת יתמוך בהורדה מתונה והדרגתית מהמומלץ בוועדת טרכטנברג וזאת לנוכח החשש מפגיעה כוללת בתעשייה המקומית, בתעסוקה בפריפריה ובחברה הישראלית בכללותה".

"פגיעה בתעשייה הישראלית כחול לבן היא פגיעה בתעסוקה ופגיעה ביכולת של ישראל להבטיח ייצור עצמי במצבי חירום. לפני שמפחיתים מכסים בצעד חד צדדי, יש לייצר תשתית שמבטיחה תחרות, אחרת לא תגיע ההטבה הגלומה בהפחתת המכס לכיסו של הצרכן ומי שייהנה ממנה יהיו המשווקים והיצרנים. המכס הוא לא האשם העיקרי במחירים גבוהים והפתרונות יגיעו באמצעות טיפול בכשלי השוק שמונעים תחרות. רמת המכסים למוצרים תעשייתיים כבר היום נמוכה, והיא עומדת כיום על 1% בלבד בממוצע. יוקר המוצרים מושפע במידה רבה ממסי קנייה ומע"מ והורדה שלהם הייתה יכולה גם להוזיל וגם לעודד ייצור מקומי".

בכל הנוגע לנושא החינוך סבור שר התמ"ת כי הציפייה של הציבור הישראלי לנוכח המחאה הייתה כי ינתנו פתרונות מהירים בתחום החינוך והדיור. "משמעות ההמלצה כי חינוך חינם לגילאי 3-4 יתחיל רק ב-2016, היא שאנשי אגף התקציבים ניצחו את הוועדה. זו המלצה שקיימת 20 שנה ועכשיו הרוויח אגף התקציבים עוד 4 שנים. בנוסף, אין בהמלצה זו כל בשורה לפריפריה, שכן חוק חינוך חינם מיושם ממילא בפריפריה".

גם הכלי המרכזי אותו הציגה הוועדה, העברת אגף מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, אינו מהווה שינוי אמתי, לדעתו. "זהו תיקון טכני וקוסמטי המהווה ניסיון למכור את אותו המוצר רק בעטיפה אחרת. הציפייה מוועדת טרכטנברג הייתה כי תציג מתווה מדורג וחזון עתידי לשנים הבאות, ליישום חוק חינוך חובה מגיל 0 ועד גיל 18 ובשלב הראשון – לקבוע כי משפחות בהן שני ההורים עובדים, ייהנו מחינוך חינם מגיל 0-18, ובכך תיעשה הבחנה ברורה בין אדם עובד לאדם שאינו עובד".

לדברי שמחון, "חוק הפיקוח על המעונות מקודם על ידי משרד התמ"ת ואיננו זקוקים לוועדה כדי שתמליץ להמשיך ולעשות זאת". במקביל, אומר שמחון, ממשיך המשרד "לפעול בכדי להגדיל את היצע מעונות היום, להפחית את תשלומי ההורים, להגדיל את הסבסוד הממשלתי. מסקנתו: "צריך לעודד גופים נוספים להיכנס לתחום, להעניק להורים זכות בחירה. משרד התמת נמצא בעיצומו של מהלך גדול ומשמעותי ומבצע את הדברים. עם זאת, בתחום הגיל הרך דרוש מהלך יותר דרמטי. אני ער למצוקות התקציביות. עם זאת נושא החינוך לגיל הרך הוא לא רק שאלה חינוכית ותקציבית, יש לו גם השפעה על יכולתן של אמהות לצאת לעבודה והוא כלי מרכזי בהגדלת שיעור התעסוקה והגדלת הצמיחה הכלכלית".



תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}