הוגבר הפיקוח על נסיונות הברחת אתרוגים

בימי החגים הפעילות בנתב"ג בעיצומה, וכך גם ניסיונות ההברחה של תוצרת חקלאית טרייה לישראל. בימים כתיקונם מבצעים פקחי הסגר צמחים של משרד החקלאות ביקורות שגרתיות בטיסות הנכנסות לישראל. בימי החגים הביקורת מתהדקת לאור ריבוי הטיסות לחו"ל ולאור ניסיון העבר המלמד כי בערבי החג ישנו ריבוי של הברחות הקשורות בחגים, כדוגמת: ארבעת המינים, דבש ורימונים. בזכות ערנותם של הפקחים ושל עובדי המכס, נתפסו בעבר בשדה התעופה לא מעט נוסעים שניסו להבריח תוצרת כזו, ובמיוחד רימונים.

לקראת החג מבהיר משרד החקלאות כי כל נוסע הנכנס לישראל רשאי להכניס לתחומי המדינה עמו אתרוג בודד אחד, ובעת כניסתו עליו להציגו בפני נציג השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות הנמצא בשדה התעופה או בנמל, ובהיעדרו בפני נציג המכס. נציג משרד החקלאות יבדוק ויזואלית במקום את האתרוג בכדי לאשר שאין בו נגעים ומזיקים. הכנסת שאר המינים – לולב, הדס וערבה אסורה, שכן אין אפשרות לבדוק בעת הכניסה את הגידולים, והכנסה בלתי מבוקרת כזו טומנת בחובה סכנה מוחשית של החדרת נגעים המסוכנים לבריאות האדם והצומח, ופוטנציאל לגרימת נזק בלתי הפיך.

מאיר מזרחי, מנהל השירות להסגר צמחים: "במהלך החגים נכנסים ויוצאים מישראל נוסעים רבים. חשוב לזכור כי אין להכניס שום תוצרת צמחית ממדינות אחרות לישראל. ייבוא צמחים ומוצרי צמחים מחו"ל ללא פיקוח, עלול להחדיר נגעים בעלי פוטנציאל גרימת נזק בלתי הפיך, לצומח ולחקלאות במדינת ישראל וכן לתחלואה בבני אדם וצמחים. הנזק הנגרם כתוצאה מחדירת נגעים חדשים מתבטא במספר מישורים שכל אוכלוסיית המדינה משלמת את המחיר עליה, ביניהם פגיעה ישירה בבני אדם ובבעלי חיים, ייקור התוצרת החקלאית, פגיעה באיכות התוצרת, פגיעה בייצור החקלאי, סגירת שוקי ייצוא, פגיעה בסביבה ובאיכות החיים".

ניסיונות הברחת כמויות גדולות של אתרוגים לישראל היא תופעה מוכרת עמה מתמודדים פקחי ההסגר של המשרד מדי שנה. בשנים קודמות נתפסו משלוחים ומזוודות מלאי אתרוגים שהוברחו לישראל, בעיקר מאיטליה, צרפת ומרוקו. טיסות מאזורים מועדים נבדקות בתקופת החגים באופן קפדני ודפי מידע על חשיבות הנושא והסכנה הטמונה בהברחת אתרוגים לישראל מופצים בין סוכנויות נסיעות, בתי כנסת בחו"ל ושדות התעופה.

היקף הגידול המקומי של אתרוגים הינו כ-1,000 דונם המניבים כמיליון אתרוגים בקרוב וכולו מיועד לשוק ארבעת המינים. הביקוש בישראל הוא לכ-700,000 יחידות בקרוב מדי סוכות. 300,000 יחידות נוספות מיוצאות מדי שנה לקהילות יהודיות בעולם. מחירי האתרוגים נקבעים על פי רמת ההידור שלהם והקהילה הצורכת והם נעים בדרך כלל בין 10 שקל ל-500 שקל ליחידה.

על מנת לצמצם את היקפי תופעת ההברחות, מאשר משרד החקלאות בשנים האחרונות יבוא אתרוגים מפוקח מקלבריה וממרוקו. לשם כך, ביצעה המחלקה להערכת סיכונים בייבוא במשרד החקלאות תהליך הערכת סיכונים ובסיומו אושר הייבוא בתנאים קפדניים, במטרה למנוע חדירת נגעים עם הפרי המיובא.

מדינת ישראל, ככלל, לא מאפשרת יבוא של פירות הדר. הסיבה לכך היא שישנם נגעים רבים התוקפים את פירות ההדר ומסבים להם נזקים קשים ביותר, אשר אינם מצויים כלל בישראל, ולכן עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת למנוע כניסתם.

כאמור, באופן חריג ויוצא מן הכלל מאפשר משרד החקלאות יבוא של אתרוגים מקלבריה, זאת מתוך התחשבות רבה ברצונותיהם של ציבור המעוניינים. על מנת לאפשר יבוא זה מבצעים מפקחי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות פעולות מרובות שמטרתן מניעת חדירת הנגעים לישראל. המחלקה להערכת סיכונים בייבוא במשרד החקלאות ביצעה תהליך הערכת סיכונים בייבוא האתרוגים מקלבריה ובסיומו אושר הייבוא בתנאים קפדניים. האתרוגים המיובאים נבדקים בעת הגעתם באמצעות בדיקה ויזואלית ובנוסף עוברים טיפול באיוד. טיפול זה נבדק באופן קפדני והוכח כי אין בו כל פגיעה בפרי המיובא. כל האתרוגים המיובאים לישראל מטופלים באופן זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!