"ילדי היקרים, חכו לי!" • רובשקין במכתב מצמרר

בית המשפט לערעורים בארה"ב כמעט וסתם את הגולל על שחרורו של ר' שלום מרדכי רובשקין. רובשקין נשפט ונכלא ל-27 שנות מאסר, ובני המשפחה תלו תקוות רבות בערעור שהוגש לבית המשפט, אך השופטים סירבו להתייחס לטענות שהועלו על ידי עורכי הדין וקבעו: גזר הדין שריר וקיים. רובשקין יישאר במעצר גם בראש השנה הנוכחי.

בני המשפחה ועורכי הדין מבקשים מהציבור להעתיר בתפילה ובבקשה לקראת הערעור האחרון שיוגש לבית המשפט העליון שיקבע האם יש מקום לערעור על פסק הדין החמור שהושת על אביהם.

יממה לאחר ההחלטה, כתב האסיר מבית הכלא מכתב לבני משפחתו. המכתב המלא נחשף לראשונה באתר 'בחדרי חרדים' והוא מובא בתרגום מלא לעברית.

המכתב המלא:

לכבוד משפחתי שתחי'

גם זו לטובה, גם זו לטובה, כשאנחנו רואים את מה שה' עושה עבורנו אנחנו יודעים שגם זו לטובה.

ברוך ה', תודה לך ה', ברוך הטוב והמיטיב.

תמונתו של נחום איש גמזו עולה בפניי כעת, כשהוא ראה שקופסת התכשיטים והיהלומים שהביא לקיסר בשמם של עם ישראל מלאה בעפר, ובשל זאת ציווה הקיסר להרוג אותו הוא אמר: "גם זו לטובה", הוא אמר את זה כי הוא ידע שהקב"ה הוא טוב וכל החלטה שמגיעה מהקב"ה היא לטובה.

כשהוא ראה שינוי בתכולה של הקופסא ממה שהוא תכנן לתת הוא הבין שזה לטובה וזה בדיוק מה שקרה- העפר שהוא נתן לקיסר גרם כבוד גדול והערכה גדולה יותר של הקיסר כלפי היהודים.

כשהוא אמר "גם זו לטובה", הופיע אליהו הנביא שהסביר לקיסר כי העפר הוא של אברהם אבינו והוא מסוגל לניסים רבים. נחום איש גמזו קיבל חזרה מאנשי הקיסר את היהלומים ושב לביתו עם מה שרצה.

חשוב לזכור את המשך הסיפור בגמרא שאותם רשעים שלקחו את התכשיטים וניסו להביא בפני הקיסר קופסא עם עפר ואמרו לו שהעפר היה שלהם, והמלך ניסה את העפר וראה שהם מלגלגים עליו הוא הרג אותם.

ולכן חשוב לדעת שהקב"ה שומר על היהודים והרשעים יענשו על הרשעות שלהם.

זהו זמן מלווה מלכה ואליהו הנביא יבוא לסעודת מלווה מלכה שלי ושלכם.

והנה אני רוצה לספר לכם סיפור:

כשהאדמו"ר מאלכסנדר היה בגיל מבוגר, ומצבו הבריאותי הידרדר, הרופאים המליצו לבנו לקחת אותו למדינה בה האוויר הנקי ישפיע על בריאותו. האדמו"ר ובנו שהו באותה מדינה, ולילה אחד החמיר מצבו של האדמו"ר עד כדי שקרא על מיטתו 'שמע ישראל' ובכה מרוב כאבים עזים.

בנו אמר לו: "אבא, אני מבטיח לך שמצבך ישתפר! אל תבכה".

לאחר מכן יצא בנו החוצה, הרים את עיניו לשמיים ואמר: "הקב"ה, זה כבוד התורה. אין פה רופאים ואם חס ושלום אבי הקדוש ייפטר מי ידאג לו כאן?".

הלילה עבר בשלום על האדמו"ר ומצבו הרפואי התייצב.

בבוקר, שאל האדמו"ר את בנו: "מאיפה היה לך את הכוח להישבע, איך ידעת שהמצב יהיה כה טוב?"

בנו אמר לו כי שמע פעם על פי דבריו של דוד המלך בתהילים י"ג.

כתוב: "עד אנא עד אנא...", הפשט הפשוט לכפילות הוא ש'עד אנא' הראשונים הם השאלה (עד מתי יהיה הסתר פנים?-י.א.) ועד אנא השלישי זאת התשובה (עד שלבן אדם לא תהיה עזרה-י.א.).

אמר בן האדמו"ר לאביו: "כשראיתי שאין כאן רופאים ואין כאן מי שיכול לעזור ידעתי שכבר אין הסתר פנים והמצב יהיה טוב על ידי התפילות שלי ולכן נשאתי תפילה להקב"ה לאחר שנשבעתי".

אז ילדים יקרים שלי, הנה המסקנה שלי מהסיפור:

מה שבאמת הדאיג אותי שהיו אנשים בסיפור שכל הזמן חשבו שהם יכולים לעזור. כעת, ברוך ה' אנחנו רואים שאנחנו חייבים לצפות לישועה מה'. כשראינו לאורך הדרך שיש לאנשים עצות מה לעשות ואיך לפתור את הבעיות, אז ראינו שהיה הסתר פנים רחמנא לצלן

כעת אנחנו רואים שאין יותר רעיונות... וכמו שלבן האדמו"ר היה את הכוח להישבע כי היה לו רק אמונת חכמים בתורה שלימדו אותו אז אני גם נשבע שלא יהיה יותר הסתר פנים וה' ישחרר אותי מהכלא אפילו לפני ראש השנה הקרב ובא בעוד 11 ימים.

בבקשה תהיו מוכנים לבואי הביתה לפני ראש השנה.

בשורות טובות

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה

טאטי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!