סוגרת מעגל • רוחמה אברהם חוזרת לביתר

באחד הימים, לפני מספר חודשים, צלצל הטלפון הסלולארי של ח"כ רוחמה אברהם-בלילא מ'קדימה'. על הקו היה ראש עיריית ביתר עילית, מאיר רובינשטיין.

"אני רוצה להודות לך", אמר לה. מאחורי התודות עמד חוק אותו קידמה במשך תקופה ארוכה, ואשר בסופו זכו ילדי בתי הספר לארוחה חמה בצהרים. "אל המעין", "חינוך עצמאי" וממ"ד הם אלו שנהנו מהחוק החדש שלה, אבל עם הפנים קדימה היא, כמובן, ממשיכה כל העת לנסות ולהרחיב.

רוחמה הזכירה למאיר, באותה שיחת טלפון, כי לפני שנים, בשנת 2003, ביקרה בביתר עילית. "אתה היית אז ממלא מקום, פינדרוס היה ראש העיר", אמרה לו, והוא נזכר. כשהגיעה אז הייתה חברת-כנסת מטעם ה...ליכוד, זכייה בה זכתה על משבצת הנשים במפלגה. באותה עת החליטה ועדת הכספים, בה הייתה חברה, לבקר בעיר ולעמוד על צרכיה. במהלך הביקור נחשפה אברהם למצוקה של העוני, שהרי מדובר בעיר במצב סוציו אקונומי 1. רחמיה התעוררו והניעו אותה לפעולה נמרצת.

וכשרוחמה רוצה משהו, אין כמעט דבר שיכול לעמוד בדרכה. אפילו לא העובדה שהיא נמצאת כיום במפלגה אופוזיציונית.

וכך, בעוד השניים מגלגלים זיכרונות מהביקור 'ההוא', ומאיר מבקש ממנה להמשיך וללחוץ בוועדת הכספים בה היא חברה גם כיום, כדי להרחיב את מעגל בתי הספר הזכאים לארוחה חמה, נולד הרעיון של ביקור לסגירת מעגל והבעת תודה.

אתמול (ג') יצא הביקור הזה אל הפועל, כשאתר 'בחדרי חרדים' מוזמן לסקר אותו בלעדית.

מחיר מוזל

קבעתי להיפגש איתה בלשכתה שבכנסת, אבל אז התברר כי היא עדיין 'תקועה' בדיון בוועדת הכספים.

מה שנראה היה בתחילה כעיכוב, התברר עד מהרה כדיון מרתק, במהלכו יכולתי ללמוד על מסכת היחסים המופלאה השוררת בין רוחמה, להזכירכם, חברת מפלגת 'קדימה', לבין יו"ר הוועדה הנמרץ, משה גפני מיהדות התורה.

"מה שרוחמה אומרת", שב והזכיר לחברים שוב ושוב. אז נכון שהיא מרכזת האופוזיציה בוועדה, אבל מעבר לכך מדובר בח"כ מנוסה מאוד בכל הקשור לוועדת כספים, ואין ספק כי היא ניווטה אתמול בחכמה. אחר-כך, כשישבנו ברכבה, ראיתי אותה עוברת על אתרי האינטרנט ומוצאת את עצמה מככבת יפה במדורי הכלכלה, הכול סביב הדיון באותה ועדה.

כמו תמיד גפני מנהל את הוועדה 'שלו' ביד רמה. הוא בהחלט לא פראייר של אף אחד ולא חותמת גומי של הממשלה, על אף שמפלגתו היא חלק ממנה. נתניהו דורש תקציב לנסיעות? לא ברגע זה יאושר לו. שיתחנן... שיגישו רשימה מדויקת, ועוד ועוד דרישות, שרק לאחריהן יאושר התקציב. אין לו בעיה לעצור את זה, כי בדיון לא נוכחים כלל חברי קואליציה, ורק חברי קדימה התגייסו לבוא על חשבון החופשה שלהם. היו שם מגלי והבה, שי חרמש, יעקב אדרי ורוחמה אברהם, כל אחד מהם השתתף השתתפות ערה ואף סעיף לא עבר בקלות וב'החלקה'.

כספים לוועדת טרכטנברג? "עד שלא יבוא ויסביר לנו מה הוא הולך לעשות, לא נעביר לו כלום", אמרה ח"כ אברהם.

כולם הסכימו איתה.

על הפרק - העברה של 724 אלף שקל לפעולת הוועדה.

"זה זול לעומת הוועדה הקודמת", ניסה ח"כ חרמש לסנגר.

"עם איש כמוך לא הייתי צריך אופוזיציה", משיב לו גפני.

"זה 30 איש", מסביר לו חרמש, ספק בציניות ספק ברצינות. לכולם ברור, והם גם אומרים את זה, שמדובר לתקציב עבור משכורות לחברים, "קפה" ו"תה".

"אנחנו כבר שנתיים יושבים, ועם הכסף שאני מקבל יש שהיו מוכנים להכפיל לי שרק לא אשב פה", מתבדח גפני.

הנציג מאגף התקציבים מתקשה להשיב להם האם מדובר בסכום סופי, או שאולי 'יבקשו עוד' בעתיד.

"בכסף הזה כלולים מחקרים מקצועיים? בדיקת ההחלטות?" – מנסה ח"כ אברהם להבין. אבל האיש מאגף התקציבים לא ממש יודע להשיב לה.

"זה לקפה", שב חרמש ומנחש. אחר כך הוא מציע "שיביאו קפה מהבית".

"מה אני יודע איזה הכשר יהיה למה שיביאו מהבית", מסתפק גפני, אבל הכול ברוח טובה ובאווירה מאד חיובית.

הכסף, לא אושר, החברים דרשו שהפרופ' טרכטנברג הנכבד יואיל נא להופיע בפניהם ולהסביר להם על מה ולמה הוא מבקש אותו. גפני חושף בפניהם את הסוד לפיו ביקש ממנו הפרופ' להיפגש ב-4 עיניים וכי בסוף השבוע זה הולך לקרות. "אבקש ממנו במהלך הפגישה להופיע כאן בוועדה", מבטיח גפני.

אז מה היה לנו שם? תקציבים למרכז בגין ורבין שלא אושרו. "קודם שיבהירו לנו איך אוכפים קיום פעילות במרכזים הללו", אומר גפני, ובהחלט לא מסתיר את רצוני 'לנקום' בביקורות הקשוחות המתנהלות נגד הישיבות הקדושות. רק ישיבות צריכות בדיקה? – גם המרכזים הללו זקוקים לכך. ועד שלא ישמרו על שוויון, תשכחו מאישורי כספים אוטומטית.

אני כאן בעל הבית. אני, בשיתוף פעולה פורה ביני לבין חברי האופוזיציה - הבהיר גפני, למרות שלא אמר את זה במילים.

שלא לציטוט

קצת קשה לתפוס את רוחמה לשיחה רצופה. מכשיר הסלולארי שלה אינו מפסיק לצלצל ומי שחשב שלחבר אופוזיציה 'אין מה לעשות' מוזמן לפגוש לשעה קלה את ח"כ אברהם.

ברכבה היא מספרת לי סיפורים מרתקים על עברה הפוליטי. רוחמה החלה את דרכה כעוזרת לשר החוץ, אביגדור ליברמן, עוד בראשית שנות ה-90 כשכיהן כ...מנכ"ל הליכוד. בשנת 1994 נקראה לכהן כמזכירתו של בנימין נתניהו, וכאשר זכה בראשות הממשלה 'התקדמה' יחד איתו וניהלה את לשכת רוה"מ.

לאחר שהובס בבחירות 99' עברה רוחמה לכהן כמזכירתו של דוד אפל, בהמשך שבה אל ליברמן, והפעם כיועצת שר בכהנו בראשות משרד התשתיות הלאומיות.

שנת 2003 הביאה אותו לניסיון הפוליטי הראשון שלה, והיא החליטה להתמודד למקום בתנועת הליכוד. היא נבחרה למקום ה-17, מקום ששוריין לנשים. כאשר זכה הליכוד בבחירות לכנסת השש עשרה ב-38 מנדטים היא נכנסה לכנסת. במהלך אותה קדנציה כיהנה כיו"ר ועדת המשנה לעסקים קטנים, כחברה בוועדת הכספים, הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה המיוחדת לנושא העובדים הזרים.

השיחה בינינו נערכת מטבע הדברים "שלא לציטוט", אבל קשה שלא לציין כי הניתוחים הפוליטיים של רוחמה בהחלט מעניינים. היא משרטטת לי את המפה הפוליטית בחודשים הבאים, את האפשרויות השונות, כשהיא לוקחת בחשבון את כל המפלגות: המצב ב'עבודה' על כל התרחישים האפשריים, מצבו של נתניהו, אפילו את הבחירות בארה"ב היא משקללת בדבריה.

הוא לא משלנו

בכניסה לביתר עילית אנחנו חוברים לרכבו של ראש העיר, מאיר רובינשטיין. לא לפני שאנחנו טועים 'קלות' בדרך ונכנסים לתוך המתחם הקרוב לבית לחם. לגודל המזל איש אינו מזהה כי ברכב נוסעת חברת כנסת, אולי הועילו לכך השמשות הכהות שברכבה, ואנחנו שבים על עקבותינו בשלום.

למרות שלא מדובר באזור הנחשב לשקט יחסית מבחינה ביטחונית, חולפת במוחי המחשבה כי טוב שטעינו, טוב שח"כ אברהם ראתה עד כמה קרובה העיר ביתר עילית לשטחי הרשות. מרחק נגיעה ממש.

היא מרצה בפני את משנת עולמה המדינית, וכן, היא בהחלט בעד שלום. לדעתה, צריכה הייתה מדינת ישראל לעשות זאת הרבה קודם לחיבור בין חמאס לפאתח. זה בדיוק מה שקדימה ניסתה לעשות במשך השנים: לחזק את אבו מאזן, בעיקר כדי שלא יקרה חיבור מהסוג שאירע בחודשים האחרונים, ואשר, להערכתה, מטרתו הייתה להביא את הפלשתינאים מחוזקים יותר לעצרת האו"ם. וכן, לדעתה עדיין יש סיכוי לשלום ויש עם מי לדבר.

אבל מטרת נסיעתנו לא הייתה למדוד את הקרבה של העיר ביתר לשטחי הרשות, גם לא לדבר על מדיניות ועל הסכמי שלום. המטרה הייתה לראות את העשייה הברוכה בעיר, לחבר אותה עם המקום, ולנסות להניע אותה להמשך פעולה. "אנחנו צריכים אותך בוועדת הכספים, צריכים שתחלצי שם", שב והזכיר לה רובינשטיין. הוא לא סיפר לה על מסכת היחסים המורכבת השוררת בתוך פלגי 'יהדות התורה', ואם מאיר אבוביץ' - עוזרה החרדי לא סיפר לה לא בטוח שהיא מודעת לכך לפרטים.

אבל כשוועדת הכספים נשלטת ביד רמה בידי איש 'דגל התורה', ברור שלראש עיריית ביתר עילית יש סיכוי נמוך לקצור שם פירות מאשר אילו שלט שם, רק לדוגמה, מאיר פרוש. אסור לשכוח כי כניסתו של רובינשטיין לראשות העיר לוותה במאבק לא פשוט בינו לבין הציבור הליטאי, שלמרות שבחלקו הגדול מרוצה מראש העיר החדש שלו ומטבע הדברים ברור שלא כולם היו מרוצים ולגמרי מראש העיר הקודם, עדיין הם מתקשים לשכוח ש'הוא לא משלנו'.

הפועל הערבי היכה את הקבלן

היעד הראשון אליו בחר ראש העיר להביא את האורחת הנכבדה היה גן ילדים שהוא חלק מבית ספר השייך לחב"ד. רוחמה ניסתה להסביר לילדות הקטנות מהי כנסת. "זהו המקום ששם נקבעים החוקים", הסבירה להם. שם נקבע שאסור לכן לחצות כביש באדום, למשל.

"שם נקבע שאסור לילד לעבור כביש לבד עד גיל 9", ניסה גם רובינשטיין את כוחו.

ובעוד המנהלת, נחמה שחר, מנסה ללמד את חברת הכנסת פרק בהשקפות חב"דיות, מדברת איתה על תחושת השליחות, על הרצון של הילדות 'ללכת עם הבעל שלהן בעתיד עד לסוף העולם לשליחות' ועל אהבת ישראל ואהבת כל ילדה וילדה, רוחמה צדה בעינה דווקא את הקטע הקרוב לליבה. כשהיא רואה ילדה נוגסת בפיתה אותה היא אוחזת בידה, היא ממהרת לשאול אותה מה אכלה בבוקר, ומה נתנו לה בתיק לארוחת צהרים. מתברר, שהפיתה יועדה גם וגם...רוחמה רושמת את הדבר במוחה, מן הסתם אשמע אותה משתמשת בסיפור הזה אחר כך, בוועדת הכספים, כשהיא תרצה לשכנע את החברים שחובה להרחיב את חוק הביטחון התזונתי אותו הגישה יחד עם ח"כ אורי מקלב.

משם עוברת הפמליה אל מוסד "לציון ברינה" של חסידי קרלין. את המקום הזה הובא גם שר החינוך, גדעון סער, ובהחלט קשה שלא להתרשם מהמקום. 70 ילדים שהובאו ארצה מארצות נכר, מרוסיה, מאוקראינה ועוד ועוד, חלקם חיילים בודדים. אנחנו מבקרים בחדר המחשבים, בכיתות הלימוד וגם עומדים נפעמים מול מודל של בית המקדש, מעשה ידי התלמידים.

רובינשטיין מנסה להסביר לה איך נתנו כבוד לנשים בבית המקדש, ואיך שמו אותן למעלה, כך שתוכלנה להשקיף ולראות את הכול. לפני שבוע ביקר כאן שר המדע, דניאל הרשקוביץ, והתקווה היא כי משרדו ישפוך כספים להרחבה ושדרוג של הפרויקט המיוחד הזה. אחר כך הם מתדיינים ביניהם על איך העלו לגובה של כארבע קומות את האבן הגדולה בת ה-18 מטרים. "יש אומרים שהציפו במים, יש אומרים בעזרת פילים", מוכיחה רוחמה בקיאות מרשימה.

"בונה ירושלים ה'", אומר רובינשטיין לסיכום. בין לבין, צוחקים הנוכחים על כך ש'מן הסתם יצטרכו להעביר את אישורי הבנייה בוועדה המחוזית' ו'זה לא יהיה פשוט'. 'יצטרכו עזרה מאלי ישי', זורק מישהו לחלל.

במרכז החירום והביטחון מנסה מנכ"ל העירייה, יהודה גרליץ (ראש העיר המיתולוגי של ביתר עילית) להסביר 'איך זה עובד'. בשידור חי אנחנו עוקבים אחר מהלכן של מכוניות 'על קו הגבול' של העיר, משקיפים על בתיו של הכפר חוסאן השוכן ממול העיר ומשוטטים מנקודה לנקודה בעיר. כאן יושבים אנשים יום ולילה כדי לעשות השתדלות למען בטחון התושבים. "והכול במחיר של 70 ₪ לחודשיים, בלבד", מתגאה רובינשטיין.

טוב, לא בטוח שמדובר במחיר נמוך מאד, אבל לפחות משלמים וגם מקבלים שמירה.

"ביום בו שמעתי שבאחת הערים פועל ערבי היכה את הקבלן שלו בפטיש, לא ישנתי בלילה", מספר רובינשטיין. הרי אינני יכול לסגור הרמטית את העיר, אבל הבנתי שצריך לעשות משהו. על פי חוק כל קבלן צריך לחתום שיש לו מאבטח, אבל מי באמת מקיים את זה? אני לא מאמין בקבלנים כי אדם בהול על ממונו. לכן החלטתי לחייב כל קבלן בתשלום עבור כל פועל, ואנחנו אלו שמצמידים את האבטחה".

לאן ילך הכסף?

הדיון המסכם, כמו תמיד, נערך בחדר הישיבות שבבניין העירייה.

מעניין היה לראות איך התאימו עובדי העיריה המסורים את אופי הכנת האירוע לכך שמדובר בנציגת ציבור שהיא גם אישה. השולחנות הערוכים בפאר ובמטעמים, פרי מעשה ידיו של ניסים, עובד עיריה שאפשר לכנותו בתואר 'שף' לכל דבר ועניין, הכילו מאכלים חלביים, פטיפורים מעוצבים, פירות אקזוטיים. השולחן דומה היה לתערוכה מרהיבת עין, אלא שאפשר היה גם לאכול את התערוכה הזו.

גם המתנה אותה בחרו להעניק לאורחת בסיום ביקורה, כנהוג מקדמת דנן, הייתה מותאמת. שעון מעוטר בפרחי משי וב...כפיות, מזלגות ושאר מיני קישוטים הלקוחים מעולם המטבח. זכר לחוק ההזנה שהיה לגולת הכותרת של ביקורה.

כשפתחה רוחמה בדברים, היא לא יכלה שלא להזכיר את גל המחאה האחרון, שהפך לדגלה של 'קדימה' למרות שיש אומרים, ואולי בצדק, כי גם נטל ממנה קולות והעבירם שמאלה אל חיק המפלגות היותר סוציאליסטיות בהשקפתן.

"כשאנשים צריכים להחליט לאן יילך השקל שלהם: לתרופות או לעוף. המחאה לא הייתה של קשי היום, אלא של הרוב הדומם, של מעמד הביניים". מכאן היא עברה לתאר את הכוונה שלה להרחיב את חוק ההזנה גם לבתי ספר של המוכר שאינו רשמי.

"בשבילנו את קואליציה", החמיא רובינשטיין, ואף שב וכינה אותה, בטעות או שלא, "שרה"...

"הבאנו אותך לכאן כדי להודות על העבר ולבקש על העתיד", אמר לה, וסיפר כי מתוך 13 אלף ילדים בעיר רק 1,300 כבר זוכים בארוחה חמה. יש בהחלט לאן להתקדם, הזכיר לה. אחר כך עקץ את 'קדימה' על כך שיש בה חברים שעושים הצגות, אבל היא, נאה דורשת ונאה מקיימת. מן הסתם התכוון למופע מטהרי האוויר או אולי להצגת הקוטג'. רוחמה, רק להזכיר, לא הייתה חלק מאותן מחזות.

"אותי לימדו שלא לשכוח את מי שנופלים בין הכיסאות", הזכירה לו רוחמה, וסיפרה לנוכחים על פרק התהילים 'של אותו יום' עליו היא אינה מוותרת. "ואל תשאלו אותי באיזו שעה אני אומרת את הפרק הזה".

אחר כך סיפרה שבחוק שלה, חוק ההזנה המורחב, נמצאים כשותפים פעילים גם מקלב וועקנין. "אבל אני מעריכה שאפילו ראש הממשלה יתערב כדי שזה לא יעבור. אלא שאני לא אוותר, וכאן אני צריכה את עזרתך", אמרה לראש העיר, ששכיח מאד למצוא אותו במסדרונות הכנסת מגיע כדי 'לדחוף' חוקים ומהלכים.

"יש פיקים של עליהום נגד הציבור החרדי, שכאילו הם לא רוצים להשתלב בעבודה", אמרה. היא, מצידה, מאמינה שאפשר לגרום לכך שהחברה החרדית תהיה יצרנית ותועיל לעצמה וגם לחברה. וכן, יש לה ים של רעיונות איך עושים את זה.

בדרך חזור שאלתי אותה אם בפעם הבאה, כשאסע איתה ברכבה, היא תכהן כשרת התמ"ת, תפקיד שקרוב לליבה יותר מכל תפקיד אחר. היא חייכה, הצביעה למעלה, וכמו אישה מאמינה השיבה לי "הכול משם".

אני מאמינה לה שהיא מאמינה, חושבת שהיא מסוגלת, ויודעת שבמשחק הפוליטי המתנהל על המגרש כאן במדינת ישראל, הכול עוד אפשרי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!