חשבנו שפז'ו 206 היא הפז'ו האמיתית האחרונה - ואז הגיעה פז'ו 206+

המכוניות המודרניות סינטתיות. ההגאים החשמליים חסרי תחושה. האלקטרוניקה השתלטה וכבר אין נשמה.

אנחנו יושבים על המרפסת, שמיכת פיקה על הברכיים, מתלוננים על המכוניות החדשות ומתגעגעים למכוניות של פעם.

לוגמים מכוס תה עם חצי כפית סוכר וחושבים על פז'ו 205 האלמותית. טובלים ביסקוויט בתה ונזכרים בדור הראשון של גולף gti, במיני מיינור ובאלפא סוד.

עושה קאמבק

ועכשיו מציעים לנו נסיעת מבחן בפז'ו 206+, ואנחנו חייבים להוריד את הפיקה מהברכיים, לכחכח בגרון ולצאת לכביש. הגיעה הזדמנות לנהוג במכונית חדשה ישנה. חדשה - מודל 2011 מהניילונים. ישנה - זו בעצם פז'ו 206 שהוציאו מהקבר, הוסיפו חרטום של פז'ו 207 ועוד כמה שיפורים קטנים.

למה הקאמבק הזה? כי יש ביקוש. בעקבות המיסוי הירוק, שאיפשר את הורדת מחיריהן של מכוניות עם מנועים קטנים, ובעקבות טירוף מחירי הדלק התעורר ביקוש למכוניות קטנות וחסכוניות, אפילו עם תיבת הילוכים ידנית. סוזוקי אלטו היא להיט היסטרי; ולקיה פיקנטו יש רשימת המתנה של חודשים.

פז'ו 206+ מצטרפת לשוק עם תג מחיר מעט מוגזם - 80 אלף שקל. רנו קליאו ידנית עולה רק 70 אלף שקל, ואילו ניסאן מייקרה ידנית תהיה שלכם תמורת 75 אלף.

זה אותו מנוע

הגעגוע כואב ומתוק. לפעמים עדיף להשאיר אותו ככה. במקרה הזה המחויבות המקצועית הכריעה. יוצאים לנסיעת מבחן. הסיכון ברור: 206 היתה לדעתנו הפז'ו האמיתית האחרונה. רוצים לומר - האחרונה בשרשרת של מכוניות נהיגה מקסימות מתוצרת האריה. אחריה באו כמה דורות סינטתיים. לאחרונה הם התעוררו שוב, אבל זה כבר סיפור אחר.

אז הנה אנחנו יושבים מאחורי ההגה של הפלוס. לוח המחוונים ישן נושן, הפלסטיקה קשה ופשוטה. המנוע עתיק לגמרי: 1.4 ליטרים, 73 כ"ס. זה אותו מנוע, כמעט ללא שינוי, שהניע לפני יותר מ-20 שנה את פז'ו 205. לא ייאמן. איך הוציאו את הדבר הזה מהבוידעם והתאימו אותו לתקנות זיהום האוויר העכשוויות המחמירות?

האמת היא שעם הספק כזה עלוב ציפיתי לעגלה. אבל ממש לא. ה-206+ היא מכונית זריזה ששמחה להשתחל לכל חור. אפילו ברחובות דלהי היא תסתדר. התודה מגיעה לתיבת ההילוכים הידנית. איזה תענוג לבחוש במקל הזה, כמו פעם.

תמימה ומחממת לב

ועכשיו מחוץ לעיר. הפלוס מסגירה את גילה בחוסר ליטוש ובקופצנות מסוימת, אבל היא עושה את זה עם הרבה חן. רנו קליאו וסקודה פאביה הרבה יותר בוגרות ונעימות ממנה, אבל כשמגיע פרק הסיבובים, 206+ אומרת את המלה האחרונה. לא בביצועים, אלא בהתנהגות הכביש. במלה אחת: מלבבת. באופן כללי, יש במכונית הזאת משהו תמים שפשוט מחמם את הלב.

אבל האם זה מספיק? התשובה שלילית. כל עוד לובינסקי, יבואן פז'ו, לא יקצץ במחיר - קשה להצדיק את 206+.

בעד: נוסטלגיה, התנהגות כביש.

נגד: נוסטלגיה, מחיר.

השורה התחתונה: יקרה מדי.

פז'ו 206+

מנוע: בנזין, ארבע בוכנות רוחבית, נפח 1,360 סמ"ק, הספק מרבי 73 כ"ס ב-5,200 סל"ד, מומנט מרבי 12 קג"מ ב-3,300 סל"ד

נפח תא מטען: 245 ליטר

(1,130 ליטר עם קיפול מושבים)

גובה: 144.5 ס"מ

מידות צמיגים: 175/65 R14

בסיס גלגלים: 244 ס"מ

אורך: 387 ס"מ

רוחב: 165.5 ס"מ משקל עצמי: 1,130 ק"ג

תצורה: האצ'בק, חמש דלתות, חמישה מושבים הנעה ותמסורת: קדמית, תיבה ידנית בת חמישה הילוכים ביצועים: מהירות מרבית - 166 קמ"ש, תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-13.7 שניות צריכת דלק: נתוני מעבדה - 16.6 ק"מ לליטר קבוצת זיהום: 4 בטיחות: ארבע כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות אלקטרונית, ארבעה כוכבים במבחני הריסוק של EuroNCAP שנת השקה: 2009 מחיר: 80 אלף שקל אבזור כלול במחיר: מערכת שמע מקורית נשלטת מגלגל ההגה, חישוקים קלים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!