ראש הכולל שאל: האם מותר ללמוד בקול ולהפריע לאחרים?
אברך הלומד בקול רם ומפריע ללימודם של כמה חבריו לכולל, כשמאידך יש מספר אברכים שטוענים כי אדרבה יש להם תועלת גדולה מהלימוד בקול של האברך הנ"ל שזה מפני שזה מוסיף לדעתם אווירה של 'ריתחא דאורייתא' בבית המדרש - כיצד על ראש הכולל להכריע • מה השיב הגר"י זילברשטיין שהשאלה הונחה לפתחו
- משה ויסברג
- כ"ז טבת התשע"ח
- 5 תגובות
הגאון רבי יצחק זילברשטיין צילום: שוקי לרר
שאלה מצויה בבתי המדרשות הונחה לפתחו של הגר"י זילברשטיין: אברך הלומד בקול רם ומפריע ללימודם של כמה חבריו לכולל, כשמאידך יש מספר אברכים שטוענים כי אדרבה יש להם תועלת גדולה מהלימוד בקול של האברך הנ"ל שזה מפני שזה מוסיף לדעתם אווירה של 'ריתחא דאורייתא' בבית המדרש - כיצד על ראש הכולל להכריע.
נוסח השו"ת הופיע בקובץ 'ווי העמודים' מבית מדרשו של הרב זילברשטיין: "בכולל בו אני משמש כראש כולל, יש אברך הלומד בקול גדול מאוד יותר מהרגיל גם ללומדים בקול הוא מסביר זאת בכך, שבלילה הוא לא ישן הרבה, ואם לא ילמד בקול גדול הוא יירדם וכך הוכח במציאות, שכאשר ביקשו ממנו להנמיך את הקול הוא נרדם".
"לעומת זה" שואל ראש הכולל "יש מספר אברכים שמתלוננים שהלימוד בקול של האברך מפריע להם מאוד להתרכז בלימוד שלהם, וזה מצב המביא אותם לידי ביטול תורה, כי הם לא יכולים ללמוד בחברותא, מפני שאינם שומעים זה את זה".
"מצד שני יש מספר אברכים שטוענים שאדרבה יש להם תועלת גדולה מהלימוד בקול של האברך הנ"ל שזה מפני שזה מוסיף לדעתם אווירה של 'ריתחא דאורייתא' בבית המדרש. והשאלה איך מוטל עליי לנהוג במקרה כזה, כראש כולל?"
הגר"י זילברשטיין השיב "אם יש אפשרות לסדר שכולם יהיו מרוצים, זה עדיף ביותר, דהיינו שהלומד בקול יישב בתחילת בית המדרש סמוך למזרח, ואברכים שהלימוד בקול מפריע להם, יישבו בסוף בית המדרש במערב, וכך הרעש יהיה קטן, זה הטוב ביותר; ואם האברכים מתנגדים לעבור מקום, אינם יכולים לטעון שלימודו מפריע להם, וילכו הם ללמוד בבית מדרש אחר".
"אבל אם הדבר מפריע להם גם כשהם יושבים במערב, כי כאמור הם לא שומעים את החברותא שלהם, וזה גורם להם לביטול תורה, הרי שממה נפשך ייגרם כאן ביטול תורה, או שהאברך יירדם, או שהם ילמדו כל אחד בלי חברותא והם יירדמו".
"ונראה" שהאברכים שלומדים כרגיל, והלימוד בקול גדול מפריע להם - הם צודקים, כי אין לאדם ללמוד בקול משונה כאשר זה מפריע לאחרים, וכמו שכתב בשולחן עורך ולא ישמיע קולו בתפילה, ואם אינו יכול לכוון בלחש, מותר להגביה קולו, והני מילי בינו לבין עצמו, אבל בציבור
אסור דאתי למיטרד צבורא'. וכתב המשנ"ב שאפילו להשמיע קולו במקצת, וכל שכן להגביה קולו אסור.
והוסיף בביאור הלכה שאם אינו יכול לכוון בלחש, ילך ויתפלל בביתו בקול וכו'. הרי שאין רשות ליחיד להפריע לזולת כשהוא המשנה מהרגילות.
"נמצא שבענייננו למרות שחלק מהאברכים נהנים מהלימוד, מכל מקום כיון שלחלק מהאברכים זה מפריע, והוא המשנה, שלומד בקול משונה, עליו לעבור לבית מדרש אחר, שם יוכל ללמוד כשזה לא מפריע לאחרים".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות