הצפרדע והתקשורת החילונית - פוליטיקה בראי הפרשה

בשלושת מכות מצרים הראשונות מצווה הקב״ה למשה, ״קח ידך ונטה ידך״. אהרון בשליחות משה פעמים ״מכה״! במכת דם נאמר: ״וירם במטה ויך את המים״. במכת כינים נאמר: ״ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ״.

במכת צפרדע נאמר ״ויט אהרון את ידו על מימי מצרים״. אהרון לא נזקק ״להכות״ אפי׳ לא להשתמש במטה. הספיק לו להטות ידו על מימי מצרים והצפרדעים עלו!!

למה?

התשובה ברש״י על המקום, שמביא את הגמרא בסנהדרין. ״צפרדע אחת הייתה, והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים״.

ומפרש המדרש: מיד כשנטה אהרון את ידו על המים, עלתה צפרדע אחת! המצרים המפוחדים ממכת דם, רצו להרגה והחלו להכותה נמרצות. כל הכאה התיזה נחילי צפרדעים שהציפו את מצרים.

ללמדך לדורות, כשעושים עבורך את המלאכה ומכים!! אתה יכול לשבת בשקט ולא חייב להמשיך. המצרים עשו את העבודה לאהרון, הוא כבר לא היה צריך להכות.

התקשורת החילונית, החכי״ם ושאר מובילי דעת קהל חילונים, לא מפסיקים להכות בציבור הדתי והחרדי!! לא הייתה תקופה בציבוריות הישראלית, שהציבור הדתי-חרדי, כציבור, כיחידים, או נציגיו ודובריו הותקפו, הועלבו, והועלו על המוקד כמו בעת האחרונה.

נציגיו, מצוטטים בחצאי אמיתויות, תוך הוצאת דברים מהקשרם. חכי״ם שעושים רצון ודבר רבניהם, מנהיגיהם, מואשמים באינטרסים אישים קטנונים, במימוש מאווים ולא ציווי מורי דרכם וקברניטי הדור. הרצון להיות נציג ציבור חרדי, הופך להיות כמעט ״מזוכיזם״.

התקשורת הכללית שלא מכירה את הניואנסים ואת הדקויות, עושה חוכא ואיטלולא מכל התבטאות, תגובה או אמירה לא מלוטשת ומהאישים עצמם, ש״מגומדים״ לכדי קטני אמונה וגדולי אינטרסנטים לעצמם. החכי״ם הדתיים הוכיחו בעבר ובאם יצטרכו גם בעתיד, שהשותפות והתפקידים בקואליציה הינם ״פלטפורמה״ לעזור לציבור שולחיהם! לא ״מטרה המקדשת את התפקיד״.

ואעפ״כ, ברוע, בעקשנות ולעיתים ב״שטירמריות״ הגולשת לשנאה יוקדת לכל דבר שבקדושה, הם מותקפים על בסיס אישי. העובדה שהם מתפרנסים מזה הינה נחמה פורתא!

עד כאן הם. ״הם״ שעושים את ה״עבודה״, בלהיטות, בשנאה המהולה ב״קנאת״ עם הארץ לתלמיד חכם.
ומה אנו? לעיתים נדמה, שלא רק שאנו מחרים אחריהם, אחרי התקשורת החילונית ודובריה ומחפשים את השלילה במקום החיוב, את הביקורת העניינית בביקורת לעומתית, המהולה במציצנות ורצון לחיקוי, להיות חלק מהזרם במקום לעמוד בדרכו וחבל. ביקורת ענינית מותרת, כשהיא בתוך המחנה, פנימה, כשהיא בונה ומכוונת מטרה להואיל ולשפר, לתקן, לא החוצה לבזות ולקלקל.

נציגי הציבור הדתי-חרדי מותקפים לא בגלל אישיותם, כשרונם, פועלם או אי פועלם, מעשיהם, מחדליהם. השיסוי והביזוי! רק בגלל היותם הנציגים שלנו. נציגי ושליחי קברניטי הדור, מורי דרכו וידם הארוכה, כשהמצרים מכים בצפרדע, אהרון כבר לא צריך להכות במטה! הבה נשנן ונפנים זאת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!