לא צריך רופא: האפליקציה שמנסה לנצח את ד"ר גוגל

בכנות: כמה פעמים איבחנתם לעצמכם מחלה סופנית אחרי חיפוש תסמינים בגוגל? אחת הבעיות המרכזיות שהביאה עמה מהפכת האינטרנט לעולם הרפואה היא כמות המידע המוגזמת שגולשים נחשפים אליה כשהם מבצעים חיפושים ברשת על מחלתם — ואמינותו המפוקפקת של חלק מהמידע הזה.

מחפשי המידע הרפואי נתקלים בקושי לסנן את המידע, והחיפושים מובילים פעמים רבות לאבחנות שגויות וקיצוניות, שמגבירות את החרדה ומעודדות פניות שווא לרופאים. הסטארט־אפ K Health (לשעבר Kang Health) של היזם אלון בלוך מנסה להתעמת עם התופעה.

ב–K פיתחו אפליקציה לשיתוף מידע רפואי שמשווה בין דיווחים של חולים על מצבם הבריאותי, לפי מאפיינים כמו גיל, מין, מקום מגורים, עבר רפואי, הרגלים וצריכת תרופות. האפליקציה מציגה למשתמשים סדרת שאלות ומעדכנת אותם במצבים הרפואיים שאובחנו אצל חולים דומים, שדיווחו על תופעות דומות. מאגר נתוני האמת נלקח מקופת החולים מכבי.

החל מהיום, האפליקציה של K תהיה זמינה בחינם לציבור בכל קופות החולים, בעברית ובאנגלית. על שיתוף הפעולה עם מכבי אמונה פרופ' ורדה שלו, רופאת משפחה ומנהלת מכביטק, מכון המחקר של מכבי.

מה הבעיה בחיפוש מחלות בגוגל?

בלוך: "כל תהליך החיפוש אחר מידע בריאותי ברשת הוא מקולקל: האבחנות מטעות ומבלבלות, והחיפוש הוא נטול זיכרון. כלומר, אם המצבים הרפואיים משתנים לאורך זמן הוא לא מביא את זה בחשבון; ובסופו של דבר, המידע שאת מחפשת ברשת לא קשור דווקא אליך — אם את מחפשת כאבי גב, יש הבדל אם את בת 18 או בת 60, ואם את אחרי תאונה או שיש לך מחלה כרונית".

יש כיום המון אפליקציות שמנסות להתמודד עם התופעה, כמו Ada או Babylon. במה אתם שונים מהן?

"ההבדל הוא שלא לקחנו ספר רפואה וניסינו להכניס אותו לתוך אפליקציה. האפליקציה שלנו לא מבוססת על חוקים — אלא מנסה להבין כיצד רופא אמיתי מתייחס לתלונה של חולה על בסיס אינטראקציות אמיתיות".

ולכן נעזרתם במכבי.

"נכון. מסד הנתונים שיש למכבי וגם לכללית הוא יוצא דופן. למיטב ידיעתי, המקומות היחידים בעולם שבהם אספו מידע בריאותי מלא לאורך זמן הם ישראל וסקנדינוויה. בישראל, קופות החולים מבטחות את כולם לכל החיים. בארה"ב המידע מפוצל בין גופים שונים כמו חברות ביטוח, רופאים פרטיים ובתי חולים, וחלק ניכר ממנו בכלל נמצא בקלסרים ולא במחשבים.

"גוגל הודיעה באחרונה שהיא עומדת לבנות יחד עם האוניברסיטאות סטנפורד ודיוק מאגר מידע בריאותי של 10,000 איש בהשקעה של 100 מיליון דולר. לנו כבר יש מיליוני אנשים ממכבי ועשרות מיליוני אינטראקציות בין אנשים לרופאים, והצלחנו לייצר מערכת עם שפה עשירה של תלונות, סימפטומים ומצבים בריאותיים — שזה אתגר גדול".

מה האתגר?

"אם היית אומרת לי לפני חמש שנים, קח 10 מיליון פתקי רופאים, תקרא אותם, תבין אותם כאילו היית זבוב על הקיר בכל הפגישות, ותחלץ מהם שאלה כמו 'מה אתה יכול לשאול אדם שמתלונן על כאב ראש, גב או בטן', הייתי אומר לך שהמתמטיקה עוד לא שם, ושעיבוד שפה טבעית הוא עניין סבוך".

אז לקחתם טקסט חופשי והפכתם אותו למובנה. לא פשוט יותר לשאול כמה רופאים מומחים מה הם שואלים את החולים?

שלו: "הרבה חברות מנסות להכניס את הרופאים לתהליך מובנה של מילוי טופס על תלונות החולה. רופאים שונאים את זה, וזה פשוט לא עובד. כרופאת משפחה, אני יכולה לומר לך שצריך לסקור את החולה בצורה חווייתית־סיפורית. יש הבדל גדול בשאלות שאשאל אותך אם התחיל לך כאב גב מיד אחרי שעבדת בגינה וניכשת עשבים, או אחרי עבודה מאומצת גנרית. רופאים אוהבים את הסיפור, וגם החולה אוהב את העובדה שבפעם הבאה שבה את מדברת אתו את מזכירה לו ולך את הסיפור.

"רופא צריך לכתוב איך שנוח לו, והמערכות צריכות להיות מתוחכמות מספיק כדי לנתח את זה. התהליך עם K חשף בפנינו המון מידע שהיה קיים במכבי וזמין לנו כטקסט, אבל לא השתמשנו בו. אנחנו בהחלט חושבים על השלבים הבאים — איך לסייע לרופא ולא רק למטופלים".

תני דוגמה.

שלו: "כיום, לרופא יש את הנתונים שלו ואולי כמה אנקדוטות מהחדר ממול או מקולגה, לצד נתונים שנלקחו ממחקרים מדעיים שמבוססים על דגימה של כמה אלפי אנשים מאוכלוסייה מסוימת. עם K, תיאורטית, הוא מקבל גישה לכל האינטראקציות של כל רופאי המשפחה בקופת החולים, כשהן מסוננות לפי מאפייני המטופלים ומיקום גיאוגרפי, כלומר הוא משתמש בניסיון של אלפי רופאים ומיליוני חולים — ולא רק בניסיון שלו".

אילו שימושים נוספים ניתן לעשות במידע הקיים?

בלוך: "המון. למשל, כל הפורומים המקצועיים שיש כיום באינטרנט — אף אחד לא לוקח אותם ואומר לרופאים: 'תראו את האנשים שטיפלו בעצמם והצליחו, למה שלא נלמד מהם? כיום, המידע על הצלחת הטיפולים הוא מדגמי מאוד, לעתים מיושן".

כשהראיתי את K לחבר וניסינו לשחזר באפליקציה את הצעדים שהובילו רופאה לשלוח אותו ל–MRI, קיבלנו "כאב ראש מתחי". בכלל, הרגשתי שהרבה פעמים K מנסה להוביל אותי למסקנה שהסיבות הן לחץ או חרדה.

שלו: "זו בעיה לנסות לעשות רוורס אנג'נירינג (למצוא את המקור לפי התוצאה; ר"ל), כי במציאות גם החבר לא קיבל הפניה ל–MRI כבר במפגש הראשון עם הרופא, והרבה אנשים אכן סובלים ממחלות שמקורן חרדה ולחץ. כרופאת משפחה אני רואה בממוצע חולה שמונה פעמים בשנה, ועם חלק מהחולים אני עובדת 24 שנה, אז בעצם כבר הייתי שבוע בחו"ל עם כל חולה, והמידע הולך ונבנה, הוא לא מתחיל מאפס. עם K, אנחנו כאילו בפגישה הראשונה. אחרי כמה שעות האפליקציה מתעניינת בשלומך והיא עוקבת ולומדת אותך גם ביום שאחרי ובשבוע שאחרי — ואם תמשיכי להתלונן, גם המסקנות שלה יהיו שונות".

לא מספיקה אפליקציה שפשוט תיתן תשובה אחת - "אין לך סרטן"?

שלו: "את צוחקת, אבל לפעמים זה נכון. כשאני רואה שאני לא מצליחה להתקדם עם חולה אני שואלת אותו, 'מה אתה פוחד שיש לך?', והרבה פעמים המחלה שהוא מפחד שיש לו רחוקה כל כך אפילו מהאבחנה המבדלת. אחת הבעיות הגדולות ביותר שניצבות בפני מטופל היא שהוא רואה רק את עצמו, והמטפל רואה את המכנה המשותף הגדול. האפליקציה מנסה להכניס את החולה למכנה המשותף האמיתי — לא של המקרה הקיצון, אלא המקרה של חולים כמותו, בשכיחות הגבוהה ביותר. יש לנו אפשרות להראות לך גם שכיחות של אחד ל–100,000, אבל אז לא נהיה שונים מגוגל".

גיוס של 12 מיליון דולר

עדיין לא ברור אם ב–K יצליחו לפתור את מחלת "נפגעי החיפוש", אך בחברה הצליחו לרתום כמה קרנות הון סיכון מובילות לטובת הרעיון. החברה השלימה סבב גיוס שני שמביא את סך ההון שגייסה ל–12 מיליון דולר. את הגיוס הראשוני, בסך 3.3 מיליון דולר, היא ביצעה בנובמבר 2016. המשקיעים הם קרן ההון סיכון האירופית מנגרוב קפיטל (Mangrove), אחת המשקיעות הראשונות בסקייפ ובוויקס, בסמר, הקרן הניו יורקית לרר־היפו (Lerer-Hippeau), פרימרי ונצ'רס וקומקאסט ונצ'רס.

עבור מכבי, זהו לא שיתוף הפעולה הטכנולוגי הראשון. קדמה לו עבודה משותפת עם יבמ והסטארט־אפים הישראליים אייבקס (Ibex), מדיאל (Medial) וביונד ורבל. המוטיווציה של קופות החולים במיזמים כאלה קשורה אמנם ברצונן להיתפש כחדשניות ומתקדמות, אבל יש להן גם שיקול כלכלי. הקופות הישראליות מבטחות אנשים לטווח ארוך, והמימון שלהן מגיע מהמדינה לפי ראש, כך שיש להן שאיפה מובנית שהמבוטחים שלהן יישארו בריאים — והן מוכנות להשקיע במיזמי ביג דאטה למטרה פרקטית של מניעת חולי עתידי.

בלוך הספיק לנהל כמה מחברות הסטארט־אפ הבולטות שיצאו מישראל, ובהן Vroom שהוא נמנה עם מייסדיה, וויקס בשנותיה הראשונות ומיי־סופרמרקט. "הדבר המשותף לכל החברות שהייתי שותף להן הוא שהן נתנו לצרכנים כוח. וגם K כזאת", הוא אומר. כשנשאל על הפער בין החזון של K למוצר שהם משיקים כעת, השיב: "אני מאמין בלהוציא מוצר שהוא מספיק טוב, להסביר לאנשים מה הוא מסוגל או לא מסוגל לעשות, ולהתחיל לאסוף משתמשים, כי את צריכה אותם במכונה לומדת (האלגוריתם שעליו מבוססת האפליקציה צריך לצבור כמה שיותר דוגמאות)".

צוות המייסדים של K מונה גם את ישראל רוט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, שייסד את חברת XMPie, שנמכרה לזירוקס ב–2006 תמורת 54 מיליון דולר; רן שאול, סמנכ"ל המוצר, ממייסדי Pursway שנמכרה ל–IPG לפני שלוש שנים; ואדם סינגולדה, המייסד של חברת המלצות התוכן טאבולה, שמשמש יועץ לחברה וחבר דירקטוריון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!