ההתרפסות הורסת • למה הרסו שלושה בתים

זו הייתה פעולה נועזת ומבריקה, שהצליחה לחלץ את ישראל מכבלי הלחץ הבין-לאומי. טובי המוחות הגו את הרעיון המקורי והמפתיע, ששם לאל את הניסיונות של הרשות הפלסטינית לזכות בתמיכת האו"ם בהקמת מדינה פלסטינית בארץ-ישראל. גם הטורקים נותרו פעורי-פה לנוכח היוזמה הישראלית שאיש לא ציפה לה.

בלילה שבין ראשון לשני השבוע נשלחו חיילינו הגיבורים לבצע את המשימה הגורלית. קודם יציאתם הסבירו להם מפקדיהם כי עם-ישראל כולו חב להם חוב גדול, על התעוזה והמסירות לצאת למשימה חשובה כל-כך. ואכן, הכוחות יצאו אל השטח, עלו אל הגבעה והצליחו להרוס את שלושת הבתים ביישוב מגרון.

הבול ההפוך

לולא זה היה עצוב, זו הייתה יכולה להיות פתיחה למערכון מוצלח. אבל קשה לצחוק לנוכח תאטרון האבסורד החוגג לנגד עינינו.

מישהו פה ירד לגמרי מהפסים.

במשפט בייליס המפורסם נערך דיון רציני על בול שהודבק הפוך. התובע טען שיש לפסול את כל המסמכים שהוגשו מטעם ההגנה, מכיוון שכאשר נשלחו בדואר הודבק על המעטפה בול הנושא את דיוקן הצאר כשהוא הפוך. גם זו דרך להסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות.

מישהו מצליח להבין מה שירתה הפעולה הלילית הזאת, שבה הוטל על חיילי צה"ל להרוס בתים בארץ-ישראל? וכי זה מה שימנע מהערבים להעלות את דרישתם להכרה במדינה פלסטינית? וכי זה מה שיביא שקט בדרום? וכי אחרי הפעולה הזאת יחזירו הטורקים את השגריר לאנקרה?

הערבים בונים רבבות בתים בלתי-חוקיים – ואין פוצה פה. בדואים משתלטים על שטחי-ענק – ואין תגובה. שכונות שלמות של ערבים נבנות שלא כחוק על כביש ירושלים ים-המלח – ולא קורה דבר.

אבל על שלושה בתים במגרון יסעירו את כל מערכות החוק והאכיפה.

הכול נובע מגישה מתרפסת שחדרה ללב רבים. אנחנו צריכים כל הזמן לרַצות את העולם, את הערבים, את שונאי ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. לאנשים האלה נדמה שאם יתחנפו ויתרפסו לפני אויביהם, יזכו להרפיית הלחץ. זו התנהגות בזויה וחסרת כבוד עצמי כשהיא לעצמה, והיא גם מוטעית מבחינה טקטית, כי תמיד היא משיגה את התוצאה ההפוכה.

התשובה היהודית

אכן, אנחנו עם קטן העומד מול עולם עויין. אין צורך להתגרות בעולם, אבל מחובתנו לעמוד על הצרכים החיוניים לנו, מתוך גאון יהודי וכבוד עצמי. בעולם בכלל, ובעולם הערבי בפרט, אין מכבדים את החלשים ואת הוותרנים. מכבדים את מי שיודע לעמוד על שלו.

ראו לאן דרדרה אותנו הדרך הזאת של נסיגות, ויתורים, התנצלויות ופשרות. פעמים אין-ספור אמרו הקברניטים בליבם שאולי כדאי להיכנע ללחץ, כדי לזכות בכמה נקודות של אהדה בדעת הקהל. אך במהרה התברר שהחיוכים נמוגו במהירות, ומיד באה תביעה חדשה, תקיפה יותר ותובענית יותר.

כי אם אתה נלחץ ומתכופף, זה עצמו מוכיח שאפשר ללחוץ עליך ולכופף אותך עוד יותר.

התשובה להרס צריכה להיות ברוח הפטרת השבוע: "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ, אַל תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי, וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ".

המאמר מתפרסם השבוע בגיליון 'שיחת השבוע'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!