אישי על אושי • סגן ראש העיר מבכה את לכתו

השעה 5 בבוקר, היום הראשון שבו אני מתעורר עדיין כאוב ומבולבל מהאסון שפקד אותנו אתמול, אבל כבד מאוד נפל על אלעד, חכמים אמרו במסכת שבת (קה) "אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אחד מן האחין שמת ידאגו כל האחין כולן. אחד מבני חבורה שמת - תדאג כל החבורה כולה; אמרי לה דמת גדול, ואמרי לה דמת קטן".

לראות את המבטים באנשים שהתקהלו אתמול יכולת לראות את הדאגה והצער האמיתיים, פנים דומעות ובעיקר את הבלבול והדאגה הניכרת בכל עבר, הכיצד נחלנו מפלה כזו? הכיצד נילקח מאיתנו אחד מהאהובים שבקהילה? אחד האהובים באלעד, אחד שהצליח באמת לחצות מגזרים עם חיוך ואהבת חינם שלא ישכחו לעולם.

אחת הלוויות הקשות שעברתי בחיי, לראות את הילדים, העיניים האדומות, הדמעות שזלגו, אלו הם מראות שלא ישכחו בקרוב, הילד הקט עם הדוד שמחבק, זהו מראה שצובט את הלב ולא מותיר שום עין יבשה.

לחשוב שאושי החבר היקר איננו איתנו, נילקח מאיתנו בדמי ימיו זוהי בשורה קשה מנשוא, בלוויה פנה אלי מישהו ואמר יש לי עוד את התחושה שהוא תיכף ייצא מהבית מדרש בחיוך שליווה אותו ויצעק חברים מה קורה לכם? נפלה כאן טעות. הלוואי ויכולנו להתעורר ושמישהו היה אומר לנו שזהו בסך הכל חלום והכל יחלוף.

הייתי רוצה לספר לכם על שיחות שהיו לי עם אושי על מאות טלפונים אך היריעה כאן לא תספיק, כן אבל הייתי רוצה לזעוק שהוא וחבריו הקרובים היו האור שבקצה המינהרה, קרן אור בעולם מבולבל המסמל את האחדות, המסמל את אהבת ישראל האמיתית, המסמל חמלה ודאגה לזולת, המסמל את הצדק, המסמל את חציית המגזרים, המסמל את מיגור העוול שהיה בנפשו בפרטי ובכללי.

רק אחד כמוהו יכול היה להילחם על הצדק שהיה בנפשו אחד שהקים בשנות העשרים לחייו בית מדרש, בית מדרש עתיר זכויות, כמה תפילות, כמה קדישים, כמה אנשים זכו להתפלל שם יחד איתו, כמה מניינים וכולם ממש כולם הרגישו אהובים ורצויים במקום ואת כל זה עשה אברך בשנות העשרים לחייו ללא אמצעים, ללא כסף, ללא ירושה אך ורק בסיעתא דשמיא, כמה אנשים אתם מכירים שהצליחו להגיע להישגים כה גדולים בחייהם ?!

ללא פרסום, בענווה, בצניעות וברור לי שהיו כאלו שאמרו לו, תפרסם, אנחנו חיים בעולם של פרסום ושקר, לא פירסמת לא עשית? וכל מיני משפטים של גויים... אך אושי בשלו נישאר עם הצניעות הענווה ומידות של יהודי ויירא שמיים אמיתי.

כמה קשיים ואתגרים חווה בהקמת המקום? כמה קשיים ואתגרים הערימו עליו? כמה חששות עבר גם אחרי שבנה את הבית מדרש? כמה קשיים הערימו עליו באפליה? ממה פחדו כל אלה שהערימו עליו והיום מגיעים לנחם ... הוי חבל שמתעוררים אחרי...(ודי לחכימא...) תתעוררו אנשים תתעוררו!

אחי היקר אושי בשבילי תישאר אושי עם החיוך, ההברקות, הדברי תורה, הפלפולים הנעימים, כן, גם עם המלחמה שלך על קיום הצדק בעולם הזה, היית מהראשונים בעיר שנילחמו על כל עוול היית מהחלוצים במחנה לעמוד איתן וחזק מול הרוחות הרעות המנשבות.

מבטיח לך אח יקר, שנמשיך ליהיות איתנים למענך , למען ילדינו כי זה מה שה׳ רוצה מאיתנו.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!