כך שיחק ליברמן משחק כפול מול החרדים

שבוע דרמטי עבר על מערכת היחסים שבין מרכיבי הקואליציה, ממשלה שברירית שחבריה נאחזים בכיסאותיהם משל הם בעיצומה של מערכת בחירות בלתי פוסקת, אין רגע דל, אין זמן לעצור ולחשוב.

אין זה סוד שמפלגתו של שר הביטחון כבר מזמן לא מציאה גדולה, האלקטורט לא מה שהיה פעם ומנגנונים ומפקדי השטח התנפצו על ערש החקירות הפליליות, ליברמן נותר לבדו , בוחש ועוסק, זומם ומתכנן. כל דרדק פוליטי מבין ששר הביטחון מעונין ושואף בתבנית פוליטית מתאימה להיות ראש הממשלה. גם הסכם רוטציה בא בחשבון ובלבד שהוא יכבוש את הפסגה.

הגם שבחדרי חדרים הנציגים החרדים מדברים על איש בעל תבונה רחבה ורגישות תואמת לעיגולי פינות. תדמיתו של ליברמן עדיין בבניה וקשה לצפות מה הוא יחולל ויעולל מחר.

השבוע נחשפנו לאחד התרגילים הפוליטים מעשי ידיו של שר הביטחון, האיש שהצהיר על חיסול החמאס, וקיצר את הפתיל ושוב זרק עצמו לקלחת הוכיח שוב שאם יש איש חזק באמת בפוליטיקה הישראלית זהו איווט ליברמן.

כאן המקום להזכיר כי בכל הפרשיות בהם שמו של ליברמן היה על המוקד החל מההיבט הפלילי שם הדברים ידועים שהקדים את חוקריו ואת הפרקליטות וצלח את כל הפרשיות נגדו ללא הרשעה ועד ההצלחה להעמיד את משה ליאון מקורבו ליורש טבעי לברקת אם האחרון יצליח למצב עצמו במקום טוב בליכוד (לא מהנמנע שליברמן יעזור לברקת לכבוש מקום טוב בזירה הארצית כדי להבטיח את מקומו של ליאון) גם במובן הפוליטי איווט הוכיח כי כשהוא צריך, ראש הממשלה משריין לו את תיק החוץ ואפילו גרם לכך שנתניהו יתקוטט עם יעלון כדי שהוא יקבל את תיק הביטחון לשם הוא שאף להגיע כדי לסגור את הפינה הישראלית, הפטריוטית, הלאומית.

אם נתעמק טיפה יותר נבחין כי לליברמן שתי מטרות קצרות טווח אחת מהן היא הכיבוש הלבבות בישראל באמצעות שיתוף פעולה פורה עם הרמטכל וקציני הצבא ואנשי מערכת הביטחון תוך שהוא מעניק תחושה של באתי ללמוד מכם על תפיסת הביטחון הישראלית.

מטרה נוספת שהיא לא פחות חשובה לאיווט היא הקמה מחדש של מנגנון מוניציפלי אחרי הקריסה הגדולה של המנגנון הוותיק בפרשת פאינה קירשנבאום ושותפיה לקנוניה.

ישראל ביתנו כמפלגה נאבקת על קיומה מול יש עתיד ומול הליכוד, ועל כן ראש המפלגה ומקימה יעשה הכל כדי להישאר ייחודי כדי להציג תוצאות במיוחד כאלו שאחרים לא הצליחו להשיג.

ההעקשות על חוק עונש מוות למחבלים מלבד המאפיין הימני שבו, הלאומני ודורש הצדק . יש בחוק מימד פטריוטי בעל השלכות רחבות על המורל הצבאי בכל מפגש והיתקלות של חיילי צהל עם מחבלים בני מוות יזכרו הלוחמים כי המחבל שלפניהם בן מוות הוא ובא תיקון לירידת המורל בעקבות פרשת אזריה.

מול ליברמן המבקש לכפות על הקואליציה הצבעה בעד חוק עונש המוות למחבלים ניצבים שותפים לא קלים בדמותם של המפלגות החרדיות, גם להם אינטרסים גם להם חוקים גם להם רשימת מכולת ,
ואם כבר הזכרנו את המפלגות החרדיות אי אפשר להתעלם מהעובדה שחוקי הגיוס והגיור, השבת והמרכולים אכן מזכירים רשימת מצרכים מול התצוגה הציונית האצילית שמציגים השותפים האחרים בממשלה החל מחוק ירושלים מאוחדת , חוק המואזין ועד החוק האחרון על ענישת המחבלים עליו סערו הרוחות השבוע שהוצג כדבר אלמנטרי בדברי ימיה של מדינת ישראל.

האסטרטגיה של ליברמן מול המפלגות החרדיות מבוססת על שיטת ההפרד ומשול,

לא הרי משחק השש בש מול ליצמן וגפני שם הדברים מבוססים על השלכה נכונה של הקוביות וספירת ההזדמנויות כהרי משחק השחמט מול דרעי שם העסק מבוסס על אינטרסים על הישגים על כיבוש,

עם חזרתו של דרעי לפוליטיקה אחת הסוגיות אליהן נדרש היתה הברית הפוליטית עם ליברמן בהרצת מועמד משותף לראשות עירית ירושלים , לאחר זמן בבחינת המציאות אפשר לומר כי ליברמן בעצם כפה על החרדים את ריצת מקורבו משה ליאון בלי שהוא התכוון להכתיר אותו באמת אלא להציב אותו סמוך לברקת להזדמנות שתגיע כפי שהדברים אכן מתרחשים , אך לא רק זה מה שמאחד את ליברמן ודרעי, השניים רצו לאורך השנים קילומטרים רבים יחד כאשר כל אחד מהם בתורו מסייע לשני במצוקתו עניין בסיסי של תן וקח. סחר מכר פוליטי. יד לוחצת יד. שמור לי ואשמור לך.

הגלגל הסתובב וכעת ליברמן למעלה ואילו דרעי די חבוט ונמצא במקום הרבה פחות נוח על הגלגל.

אל מערכת הבחירות המתישה שעבר דרעי, הצטרפו משברים ופרשיות נוספות כמו תיק גואטה. תיק ההקלטה והעימות מול רב יעקב כהן ואפילו הענין שלא הסתדר השבוע עם גליק ועם ח"כ אזולאי (לרפו"ש)

מעל הכל הפך דרעי לאיש סודו של ליברמן בעקבות החקירות המטרידות שעברו שניהם בעבר אצל ליברמן וגם בהווה אצל דרעי - לשר הפנים בהחלט חשובה האפשרות שבמקרה של הגשת כתב אישום נגדו , יעמוד שר הביטחון ויגיד בפה מלא שדרעי לא צריך להתפטר.

אל כל זה מצטרפת העובדה כי ליברמן מחמם מנועים לקראת הבחירות המוניציפליות לא רק בירושלים אלא גם באשדוד מעוז שחשוב לשס בכלל ולדרעי בפרט.

ובחזרה לשבוע החולף: כך שיחק ליברמן משחק כפול מול המפלגות החרדיות

מצד אחד התנגד לחוק המרכולים ובעצם פעל בניגוד להבנות הקואליציוניות וגרם לדחיית ההצבעה על החוק, ומצד שני זעם דפק על השולחן, ואף גרר את ראש הממשלה למסע ריכוך התנגדויות אצל החרדים לחוק המחבלים.

וכך פיצל ליברמן את התרגיל, מול יהדות התורה שם יודעים לדרג הישגים ולזהות הזדמנויות, הוא פעל באופן מושכל ולא לחץ לקיר, כי ידע שחשוב להם יותר חוק הגיוס וליבת המורשת הישיבתית מאשר חוק המרכולים והם יעדיפו למשוך זמן מאשר להיאבק איתו, בנוסף הוא גם ידע שאת גפני אסור לכופף בכח כי אז תיפתח מלחמה פרלמנטרית שאת סופה קשה לשער במקרה של יהדות התורה שר הביטחון הסתפק בהימנעות תוך שהוא מזהה את ההזדמנות של החרדים להמשיך לשמור על סטטוס קוו הנכון להם מול הערבים.

מול דרעי פעל ליברמן בנחישות ובעקביות תוך שהוא מטיל את כובד משקלו ויש שיאמרו שאף הציע לו שיתוף פעולה, אתה דרעי תיאבק על המרכולים ואני אהיה האיש הרע שיטרפד לך את החוק שתכלס עושה לך כאב ראש רציני,

וכך לסיכום: לדרעי לא היתה ברירה ומול הלחץ הגובר מצד ליברמן והידיעה כי על כף המאזניים מונחת רשימת אינטרסים ודילים פוליטיים עתידיים הוא וסיעתו תמכו בחוק עונש מוות למחבלים בניגוד להימנעות של יהדות התורה.

וכעת , באשר לגורלו של חוק המרכולים, אין לדעת איזה דיל יירקם מאחורי הקלעים שיגרום למי שצריך - לרדת מזה.

הכותב הוא עורך חדשות צופיה מבית הידברות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!