תביעה ייצוגית בישראל נגד ווטסאפ - בגין פגיעה בפרטיות

נראה שהרגולטור הישראלי - הרשות להגנת הפרטיות - מפגר אחרי הרשויות האירופיות המקבילות בכל הקשור להגבלות על ווטסאפ, ובעיקר ביחס לפרקטיקה של העברת מידע (רשימת אנשי קשר) מאפליקציית המסרים המיידים לפייסבוק, החברה האם. ואולם בימים האחרונים הוגשה תביעה ייצוגית שתאלץ את בית המשפט לדון בנושא.

עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן מאיר הגישו תביעה נגד פייסבוק־ווטסאפ ובקשה להכירה כייצוגית, בגין "הפרת הזכויות לפרטיות, פגיעה בפרטיות הציבור, ניצול מעמד של מונופול לרעה, גרימת נזק לציבור לרבות עשיית עושר שלא במשפט". הם דורשים: "צו עשה המורה לחברות לאפשר לכל משתמש להורות להן שלא לשתף את נתוני ווטסאפ שלו עם פייסבוק, ולהורות למשיבות למחוק ממערכות המחשוב שלהן כל מידע שנאסף מאפליקציית ווטסאפ". השניים מעריכים את התביעה בסכום של 3 מיליארד שקל.

בתביעה מוזכרים התקדימים הרגולטוריים במדינות אחרות כמו גרמניה וצרפת, שאסרו את העברת המידע זו. לטענת התובעים, גם בישראל מדובר בהפרה של כמה סעיפים בחוק הגנת הפרטיות — והם אינם חוסכים ביקורת מרשות הפרטיות הישראלית: "המעשה אסור, אך הרגולטור הרלוונטי בישראל חלש ופוחד מלהשתמש בכוחו. עובדה שעד עתה לא נשמעה ממנו אף לחישה לכיוון פייסבוק בשום עניין". ובמקום אחר: "בשל קיפאון (מכוון?) בישראל של הרגולציה, בשל הזנחה (מדעת ומרצון?) וחוסר הטיפול של הרשויות בישראל בהגנה על הפרטיות של כמעט כל תושבי מדינת ישראל באה בקשה זו".

בתביעה יש ציטוט ממחקר אקדמי מאוניברסיטת אריאל על שימושי מדיה בישראל, שלפיו שיעור החדירה של פייסבוק בישראל הוא 83% ושל ווטסאפ 84% מכלל בעלי הגישה לאינטרנט, מה שקנה להן מעמד מונופוליסטי — ולכן גם הסכמת הלקוח לשימוש אינה מספיקה.

"נאמר שאתה בטיפול פסיכיאטרי, ויש לך בטלפון איש קשר בשם 'משה פסיכיאטר', כאשר פייסבוק קוראת את רשימת אנשי הקשר היא יודעת גם את העובדה הזאת", מסביר בן מאיר את פשר התביעה ל–TheMarker. הבקשה תידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!