הסכנה האמיתית לפרטיות שלכם היא לא גוגל ופייסבוק

הנה פתיח של אייטם מבלוג הפלילים פוסטה: "עובדת הערכה במודיעין המשטרתי במחוז תל אביב נשפטה בבית הדין המשמעתי לעונש חמור, לאחר שהתברר כי היא שיאנית הכניסות הבלתי מורשות למאגרי המודיעין המשטרתיים והוצאת מידע לצרכים פרטיים ואישיים. מדובר במקרה ללא תקדים: השוטרת הודתה כי ב-47 הזדמנויות שונות לפחות, ניצלה את אפשרות הגישה שלה למערכות המודיעין המשטרתיות הרגישות ביותר, וחילצה מידע חסוי, שלא במסגרת התפקיד. ב-40 מקרים ערכה השוטרת בדיקות במערכת המסווגת, וחיפשה ידיעות שהצטברו על בעלה; בשישה מקרים נכנסה השוטרת למרשם הפלילי וחיפשה מידע על שש מועמדות לתפקיד עוזרת בית. במקרה נוסף, חיפשה מידע על שכן שלה שהתאבד".

עוד על פי הידיעה, מפקדה של השוטרת מסר עדות אופי במשפט, ואמר: "זו התרבות הארגונית שהיתה במשטרה. לא היו עושים דבר לשוטר שמבצע בדיקות לגבי העסקת עוזרת בית, וכל שוטר שביקש לבצע בדיקה כזו - אישרו לו". והנה סופו של הפוסט: "העונש היה נזיפה חמורה והורדה בדרגה למשך 18 חודשים". למרבה הצער, לא מדובר במקרה בודד. חיפוש ברשת מעלה אינספור אייטמים על שוטרים שהוציאו מידע חסוי ממאגרי המשטרה - ואף סחרו בו.

בשיח על הפרטיות הדיגיטלית בעולם המודרני, כולם כבר יודעים להגיד: גוגל! פייסבוק! הן יודעות עלי הכל. געוואלד. אין לזלזל בחשש זה, וכאן ב-TheMarker כתבנו לא אחת על האיומים על הפרטיות שהעולם המודרני מביא עמו, ועל האמצעים להפחתת החשיפה. אלא שישנו איום חמור נוסף על הפרטיות, זה הנובע מגופי ביטחון, שיטור ומדינה, והא מפחיד לא פחות. הבוקר פירסמנו ידיעה העוסקת בשימוש המסיבי שעושה המשטרה בסמכות שהוקנתה לה בחוק האח הגדול, למשוך על אזרחים מידע שאגור אצל חברות הסלולר - בלי פיקוח ציבורי ובלא שקיפות.

ישנן כמה סיבות טובות לכך שהאיום מצד גורמים שלטוניים ורשויות המדינה אינו פחות מזה הנובע מענקיות הטכנולוגיה: ראשית, כשמדובר בחברות הטכנולוגיות, הלקוח נכנס להסכם עמן במודע ובהסכמה. כששוטר דורש מידע על אזרח - הוא עושה זאת, מטבע הדברים, בלי קבלת הרשאה מאותו אדם ואף מבלי ליידע אותו. שנית, חברות הטכנולוגיה חשופות לביקורת ציבורית ומשפטית, במיוחד כיום - לאור תקנות הפרטיות החדשות והמחמירות שמקדמות מדינות אירופה. במלים אחרות, אם החברות הפרטיות מתרשלות בהגנה על המידע - הן עשויות לשאת בתוצאות קשות.

שלישית, חברות הטכנולוגיה, בעיקר הגדולות שבהן, מנהיגות משטר תאגידי מחמיר בכל הנוגע למידע הפרטי של המשתמשים, ויש להן מחלקות סייבר מפוארות, בלי צחוק. על מערך הסייבר של המשטרה תוכלו לקרוא בדו"ח מבקר המדינה האחרון. בכלל, חשוב לזכור שלמדינות אין היסטוריה טובה בשמירה על פרטיות האזרחים שלהן, בעיקר בעידן של הצרת זכויות הפרט וחופש הדיבור, כמו זה שאנו עדים לו בישראל בשנים האחרונות.

מכל זאת ניתן להסיק כי לא ניתן לסמוך בעיניים עצומות על גופי הביטחון והשיטור בישראל בכל הקשור לשמירה על המידע שלנו ועל הפרטיות. מול ערכים כמו ביטחון אישי וסדר ציבורי, ישנם עוד ערכים חשובים במדינות דמוקרטיות - כמו הזכות לפרטיות - וראוי לאזן בין האינטרסים המתנגשים. מקום טוב להתחיל בו הוא הנהגה של שקיפות בחוק האח הגדול, שנראה כי במצב הנתון כרגע - יצא משליטה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!