תחנות הדלק יוצאות למאבק בחוק המרכולים: "אתם מטורפים"

לפני שבוע התעוררו חברות הדלק לבוקר שחור. אם עד אז הן היו בטוחות כי סערת חוק המרכולים תחלוף מעל ראשן, התפרסמה לפתע חוות דעת של היועץ המשפטי של ועדת הפנים, תומר רוזנר, שלפיה "חנויות נוחות שמציעות מוצרי צריכה למכירה אינן בגדר חריגים לבתי העסק, ויחול עליהן ההסדר המוצע".

למן אותו הרגע יצאו חברות הדלק למאבק שהן מגדירות כאחד החשובים בחייהן העסקיים. הן גייסו את המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה (הגוף המקצועי שמאגד את תחנות הדלק), ואת חברות הלובינג גורן עמיר (סונול), פוליסי (פז) וקרן ברק (המכון הישראלי לאנרגיה). באמצעות גופים אלה מנסות החברות להפעיל לחצים על חברי ועדת הפנים, הדנה בחוק המרכולים, ועל משרד הפנים. הלחץ כבר נשא פרי לאחר שיו"ר הקואליציה, ח"כ דודי אמסלם, דרש להחריג את חנויות הנוחות מהחוק.

לפי עדויות שהגיעו לידי TheMarker, לוביסטים של חברות הדלק הסבירו לחברי הכנסת כי חנויות הנוחות הן לא פחות ממצילות חיים. לדברי לוביסט בכיר של אחת מחברות הדלק: "הסברנו לחברי הכנסת שהם צריכים להיות מטורפים כדי לגעת בחנויות הנוחות. אמרנו: 'משרד התחבורה מפרסם כל הזמן לאנשים לעצור לשתות ולאכול בנסיעה, אז אתם תגרמו לכך שלא יהיה לאנשים איפה לעשות את זה?' אמרנו להם שאלה יהיו תאונות דרכים על חשבונם ומצפונם. המסר היה קצר וברור. ברגע שהם הבינו את זה הם החליטו שצריך להחריג את חנויות הנוחות, ואז דווקא האופוזיציה היתה זאת שהפילה את זה". "דיברנו עם כל חברי הכנסת הרלוונטיים מהוועדה בצורה זו או אחרת, כולל אמסלם, ברור — זה התפקיד שלנו. להערכתי, הצלחנו לשכנע את כולם", הוא הוסיף.

"משרד הפנים הוא הגורם הבעייתי"



בכיר באחת מחברות הדלק הגדולות מספר כי "הופתענו שפתאום חוק המרכולים נגע גם בנו, כי היה קונצנזוס שאנחנו לא חלק מהעניין. כשהבנו שמתכוונים לכלול אותנו הבענו את דעתנו בפני הוועדה דרך האיגוד שלנו, ודיברנו גם עם חברי הכנסת דרך הלוביסטים שלנו. יש פעילות הסברתית מסודרת, שהמסר העיקרי שלה הוא שאם חנויות הנוחות לא יפעלו בשבת לא יהיה פתרון לנהגים עייפים ול–2.5 מיליון רכבים פרטיים על הכביש. אלה לא מסעדות, אלא תחנות רענון על הדרך. ברגע שלאנשים לא יהיה איפה להתרענן נראה לצערי גם עלייה במספר תאונות הדרכים".

מנגד, הלוביסטית קרן ברק טוענת כי "אני לא דיברתי עם חברי ועדה, וגם מהמשרד שלנו לא דיברו אתם". ברק לא פירטה מה בדיוק עשה משרדה כדי לנסות להחריג את חנויות הנוחות מהחוק, אך ציינה כי "עבודת לובינג זה אומר לפעול מול כל מי שיכול להשפיע, ובמקרה הנוכחי חברי הוועדה לא היו הגורם הבעייתי. המטרה היא לבדוק מי מתנגד לחוק ולהשפיע עליו". לדבריה בניגוד לוועדת הפנים, דווקא משרד הפנים הוא הגורם הפרטי המתנגד לחוק.

גם בכיר בחברת דלק אחרת טוען כי לא הוא ולא משרד הלובינג שלו פעלו בנושא מול חברי כנסת: "אנחנו לא חושבים שיש פה מקום בכלל לטיעונים מקצועיים או נייר עמדה מסודר. זה משחק פוליטי נטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהבטיח משהו לשר הפנים, אריה דרעי, אחרי הסיפור עם ח"כ יעקב ליצמן. הבנו מראש שאין לנו מה לעשות פה", אמר.

מכירות גבוהות בכ–20% מביום רגיל

על פי ההערכות, בישראל פועלות כ–1,000 חנויות נוחות בתחנות הדלק. 760 מהן מוחזקות בידי ארבע חברות הדלק הגדולות: חברת פז עם 230 חנויות yellow, דלק עם 200 חנויות מנטה, סונול עם 190 חנויות Sogood ודור אלון עם 140 אלוניות (ראו תרשים).

לפי נתוני חברת סטורנקסט, המכירות של תחום חנויות הנוחות מסתכמות בכמיליארד שקל בשנה (לא כולל סיגריות), והן חוו גידול של 5% במכירות ב–2017 ביחס ל–2016. הסיבה שסגירה בשבת מהווה גזירה קשה עבור חברות הדלק נעוצה בתלות של חנויות הנוחות במכירות המתבצעות בשבתות. בכירי חברות הדלק שעמן שוחחנו סיפרו כי המכירות בשבתות (מכניסת השבת ועד צאתה) גבוהות בממוצע ב–20% מביום רגיל.

בנוסף, המחירים הגבוהים בחנויות הנוחות מביאים לכך שמדובר בתחום העובד על רווחיות גולמית גבוהה של 30%–35% — הגבוהה מזאת של הסופרמרקטים העירוניים, ובוודאי משל רשתות הדיסקאונט. על פי בדיקה של המועצה לצרכנות שפורסמה באוגוסט 2017, סל מוצרים בחנויות הנוחות עולה בממוצע 67% יותר מסל זהה ברשתות המרכולים. מחירו של מוצר בודד בחנויות הנוחות יכול להגיע לכפליים מהמחיר ברשתות המזון. כך למשל, קרטיב קרח פשוט יעלה לכם בחנות נוחות 4.2 שקל בממוצע, לעומת 1.9 בממוצע ברשתות המזון השונות.

"נעלה מחירים באמצע השבוע"

"העובדה שהמכירות בשבתות גבוהות בכ–20% לעומת ימים רגילים מלמדת על הביקוש העצום לחנויות הללו", טוען בכיר באחת מחברות הדלק הגדולות, "הרי יש חלק שלם באוכלוסייה שלא נוסע בשבת".

לדבריו, אם החוק יחול על חנויות הנוחות, לא יהיה מנוס מהעלאת המחירים בהן: "המדינה גמרה את העסק שנקרא תחנות דלק. קודם טיפלו במרווחי השיווק של תחנות הדלק, אחר כך הוציאו לדרך רפורמה שמאפשרת לתדלק עם דלקן אוניברסלי בכל תחנה, ועכשיו גם רוצים לסגור את חנויות הנוחות בשבת. כשהמודל העסקי של מכירות מוגברות בסוף השבוע לא יהיה קיים, צפויים הפסדים ניכרים לחברות. המחירים שלנו כיום משקפים את העובדה שאנחנו פתוחים 24 שעות ביממה, ועכשיו נצטרך להשלים את הפער שיווצר באמצעות העלאת מחירים בימי השבוע".

לדברי מקורות אחרים בענף הדלק, גם מחיר הדלק עלול להתייקר. "משרד התשתיות יצטרך לעדכן את המחיר כלפי מעלה. הרווחיות של תחנות הדלק נמוכה, וכל התחנה בנויה על חנויות הנוחות", אומר בכיר בענף. "על כן, ברור כי סגירת חנויות הנוחות בשבת תביא לעליית מחירים עקב עלייה במרווח השיווק. מרווח השיווק מחושב בין היתר לפי חישוב ההוצאות בתחנה, כאשר מרכיב גדול בחישוב ההוצאות הוא השכר. עד היום כשמינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות עשה את החישוב הוא העמיס חלק גדול מכוח האדם שמשרת את התחנה על חנות הנוחות. עכשיו כל האנשים שיעבדו בשבת יעבדו רק בשביל התחנה, כך שההוצאה תהיה גבוהה יותר ויצטרכו לפצות אותנו על זה".

מקור בחברת דלק אחרת מספר: "אי־אפשר להכחיש שאנחנו מרוויחים יותר כסף מחנויות הנוחות בשבת, על אף שעלות כוח האדם גבוהה יותר — וזאת מכיוון שהמכירות מוגברות ב–20% בממוצע מיום רגיל. הסיפור הזה יזיק לחברות הדלק. כל חברות הדלק נמצאות בשימוע אצל משרד האנרגיה לעדכון של מרווח השיווק, ובפברואר המרווח אמור להתעדכן. אלא שבחישובים משקללים את חנויות הנוחות בחישוב של כמה התחנה מרוויחה".

למרות הדאגה הגדולה, בחברות הדלק מקווים שגם אם ייכללו בחוק המרכולים, הן יוכלו להמשיך להפעיל את חנויות הנוחות בשבת. המצב כיום הוא שאף שעל פי חוק אסור להן לפעול בשבת, חלק מחברות הדלק הגיעו להבנות עם הרשויות המקומיות — שלפיהן הן מפעילות חנויות נוחות ועל הדרך נמנעות מקבלת קנסות.

"חוק המרכולים אומר שמעכשיו רשות מקומית שתרצה לחוקק חוק עזר עירוני שמאשר באופן רשמי פעילות מסחרית בתחומה תצטרך את אישור שר הפנים, אבל אם הרשות המקומית לא תחוקק חוק חדש נוכל אולי להמשיך להפעיל את החנויות בכל מקרה, כפי שאנו עושים כיום. עם זאת, כל עוד דרעי משמש שר הפנים הוא יגביר את האכיפה על הרשויות המקומיות שלא אוכפות את החוק", אומר המקור.

יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, שייצג את חברות הדלק בדיון בכנסת, מספר כי "בדיון ביום שני היה בית משוגעים, אפילו לא נתנו לי לדבר. התרשמתי שהכל פוליטי, גם מהכיוון של האופוזיציה, ושכמעט לאף אחד לא אכפת מהעניין המקצועי או מטובת הציבור. חנויות הנוחות צמחו מצורך של אנשים, ואינן מפריעות לדתיים כי מי שלא נוסע בשבת לא פוגש בהן. זה לא קשור לצרכנות או להיגיון, אלא למשחק פוליטי בין דתיים לחילונים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!