ההפסד הטכני השבוע עלול להפוך לרצף כשלונות בקרב האמיתי

עם חיוך מלאכותי של מיליון דולר במתנה, תסרוקת שסודרה בהלוואה, וקמטים חרוצים בפניו שהוסתרו על ידי מאפר שממומן בכספי המדינה, נכנס נתניהו למזנון הכנסת לעוד סבב מתוזמן של שיחת סרק עם עיתונאים, מחציתם חרדים.

בערבו של יום שני, נתניהו כבר ידע שגם לשבת הקרובה, ייכנסו סוחרי המרכולים בלי חקיקת שבת. אחרי האמבוש שעבר אילן גילאון שהסכים להתקזז בסבב הקודם עם השר אזולאי, היה ברור לכל שאיש באופוזיציה לא יתנדב להתייצב על משבצת הג'נטלמן הלאומי.

היעדרותם של שר הדתות ח"כ דוד אזולאי שהמדור וקוראיו שולחים לו איחולי החלמה מהירה, ופטירת יפה גליק, רעיית הח"כ יהודה – הייתה ידועה כבר משעות הבוקר, אך לא מנעה מח"כינו האמיצים להוסיף ולהתעקש על הצבעה בו ביום.

על כנסת ישראל ניתן לומר בעצב, שרמת האנושיות של חבריה נמוכה מזו של העיתונות הישראלית, ששדריה, כתביה ופרשניה התעלמו באלגנטיות מכוונת מעיסוק חטטני בנסיבות נפילתה למשכב של יפה גליק ז"ל. יהודה גליק שעמדותיו שנויות במחלוקת עזה, אך אנושיותו בולטת גם לעין מתנגדיו, ביקש שהלווית רעייתו לא תהפוך לחגיגה פוליטית, אך את מה שאפילו התקשורת הישראלית הבינה, החברים מהכנסת לא היו מסוגלים לקלוט. נמוך מזה, כנראה שאי אפשר לרדת.

נתניהו זרם עם הסיטואציה שהייתה נוחה עבורו כדי להעביר את החקיקות המקבילות. בעליצות מופגנת שנועדה להעביר מסר של שלווה סטואית חרף החקירות וההמלצות הצפויות – הבהיר נתניהו במזנון כי גם חוק המרכולים יעבור תוך יום. כל עוד חברי הכנסת החרדים לא הכריזו על הפסד טכני בעצמם, עשה נתניהו קולות של מי שמוכן ומזומן לעלות על המגרש ולהילחם למען הקבוצה הקואליציונית כולה. מצדו, שהאידיוטים השימושיים (בהשאלה מהביטוי שהודבק למפגיני הימין, ולא כאות קין לח"כינו החכמים מכל) יקלטו אחרונים, שהם יצאו מופסדים.

ההפסד הזמני היה צפוי מראש, רק חבל שחברי הכנסת החרדים לא קלטו זאת בזמן והקפיאו בתגובה את כל הליכי החקיקה – כולל חוק ההמלצות, חוק הפריימריז וחוק ירושלים. הותרת המאבק על השבת, כהצעת חוק בודדת, כאשר שאר כל ההצעות הנפיצות ומושכות הכותרות - מנוטרלות, דנה אותנו לעוד שבוע של הסתה אנטי דתית, אנטי חרדית ואנטי שבתית.

על חקיקה דתית שמשיגה בדרך כלל את התוצאה ההפוכה נאמר כבר הכל, בין השאר על ידי כמה מהח"כים החרדים שדוחפים כיום את ההצעה במעלה הגבעה בקול תרועה רמה, למרות שרק לפני מספר חודשים השמיעו מנגינה שבתית אחרת – שנעימה גם לאוזניים חילוניות.

מעניינת לא פחות, ההשלכה הישירה על התיקון הצפוי של חוק הגיוס. ככל שעובר הזמן ומועד פרסום ההמלצות מתקרב ובא, כך גדל החשש שגורל חוק הגיוס, יהיה גרוע מזה של חוקי השבת. איווט יעשה שבת לעצמו, גם ביום חול, ומספיק שכמה חברי כנסת שנושאים עיניים לפריימריז, יגייסו לקמפיין את תיקון החקיקה – כדי שכולנו נהיה בבעיה. ההפסד הטכני של השבוע, עוד עלול להפוך לרצף של כישלונות בקרב האמיתי, ולא במשחקי ראווה. וכל זה, עוד לפני שדיברנו על משוכת הניסוח וההתמודדות עם עמדת היועמ"ש, אודותיה הורחב כאן בשבוע שעבר.

לחברי הכנסת החרדים, קרה במידת מה, מה שעבר על נתניהו בתום סערת החוק הצרפתי וחוק ההמלצות. במכתם הלשון שטבע ביבי ניתן לומר, כי החוק הראשון לא היה, והאחרון לא יהיה. העוקץ ניטל מחוק ההמלצות שהפך לבלתי רלוונטי עבור האיש שלשמו בא לעולם, ויחד איתו הוסר גם הפחד מאיומיו של ראש הממשלה. עוד שבוע מהסוג הזה, וגם החרדים יידחקו לתחתית שרשרת המזון הקואליציונית, כשזעקות ה'שבת-שבת', יישמעו כקריאות 'זאב-זאב'.

המלחמה האחרונה



פחות משבוע לאחר ההפסד המביך לאהוד אולמרט במוצאי בחירות 2006, נכנס לחדרו האיש שלא נטש גם בימי סגריר, גדעון סער. הוא מצא את נתניהו צועד נמרצות על מכשיר הריצה, מעודד יותר מהצפוי, מתעמל הרבה יותר מהרגיל.

כשסער הרים גבה, השיב לו נתניהו המיוזע, ממאמץ גופני ולא מלחץ נפשי, תשובה חדה: "על כל גרם שאני משיל, נקבל עוד אחוז בסקרים".

משועשע עד כמה שאפשר, בעקבות התוצאות, שאל סער את נתניהו האם הוא מודע להכרעה הברורה בבחירות.

"מה שהיה - היה", השיב נתניהו, "בבוקר שלמחרת ההפסד, צריך לתכנן את הניצחון הבא".

הסיפור הזה, שנתניהו סיפר וסער אישר, משקף היטב את הלך רוחו ומבנה אישיותו של ראש-הממשלה. האיש שלעולם לא ירים ידיים, שכל תהום היא בשבילו מבוא לפסגה. מעין 'שימון פרס' גרסת הדור הבא, עם הרבה יותר אחוזי הצלחה.

יכול מאוד להיות שהקרב הנוכחי של נתניהו עומד להיות שונה מכל מה שידענו עד כה. הפסד בסבב הזה, לא יאפשר בסבירות גבוהה – חזרה עתידית. אם נתניהו ייזרק מהסוס, הוא יהפוך למרמס ברגלי ההולכים לצדו.

כשמפכ"ל המשטרה רוני אלשיך הצהיר לפני חודשים רבים שחקירת נתניהו תסתיים תוך שבועות ספורים, היועמ"ש מנדלבליט, שכמה מקורבנותיו הפכו השבוע למנחמים בעקבות פטירת אמו, לא הסתיר את מורת רוחו. הוא לא אהב את היח"צ של אלשיך, שהיציאה מחשכת השב"כ לאור המשטרה עשתה לו רע (התנהלותית, תקשורתית).

בניגוד למה שמקובל לחשוב, הרי שקצב חקירת ראש-הממשלה, גם בשלב בו היא מסורה בידי המשטרה, נתון בידיה של פרקליטות המדינה ולשכת היועמ"ש. ההצמדה של פרקליט מלווה והצורך באישור לכל צעד ושעל, מאפשרים ליועמ"ש לקבוע את הקצב. להאט או להאיץ, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, שאין בלתו, כידוע לכל.

לוע הארי

בלשכת היועמ"ש סימנו את נובמבר-דצמבר 2017, כיעד ריאלי לתום חקירת המשטרה. היעד הזה חלף עבר לו, כשקול אורלוגין קרא חצות בתחילת השבוע וחובבי קונספירציה למיניהם (ביניהם גם בכיר חרדי שבטוח כי ביבי ואביחי לא יופרדו זה מזה גם בתום החקירה), כבר העלו השערות בנוגע לסחבת מכוונת שננקטת על ידי המזכיר לשעבר והיועמ"ש בהווה.

המציאות כידוע, גדולה מסך קונספירציותיה. גם יועמ"ש כמני מזוז מול רה"מ כאולמרט, היה מתקשה להדביק את קצב החוקרים, שלא מפסיקים לפלוט מסמכים. חקירת רה"מ, כמקשה אחת, על שלל תיקיה והסתעפויותיה, הופקדה בידיה של פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן ארי. כמה זכאים מפורסמים, ובכללם אישים חרדים, זכו להכיר את הגברת בפרשת הולילנד – ואכן נשבו (לא בקסמה, אלא מאחורי סורג ובריח).

בחקירות רגישות מעין אלה, החוקרים נוהגים כדרך חברי כנסת חרדים, טרום תקופת הנכדים. הם אינם זזים ימין ושמאל, מבלי לקבל הוראות מדויקות מהפרקליט המלווה, כשהם מודעים לכך כי פעולה מאחורי גבה של פרקליטות המדינה, תשפיע לא רק בהווה, אלא גם בעתיד – כשתגיע העת לקבל את ההמלצה המשטרתית על הגשת כתב אישום.

כשנתניהו יצא מגדרו, והחליף את מנטרת ה"מותר לקבל מתנות", ב"שישים אחוזים מהמלצות המשטרה נזרקות לפח" (לו רק היה משליך את המתנות, באותו שיעור אחוזים, כולנו היינו מסודרים), הוא ידע בדיוק שהנתונים הללו לא רלוונטיים לתיקים של אישי ציבור – בהם החוקרים מלווים לכל אורך הדרך על ידי הפרקליטים.

אם יש ממש בקונספירציה, שמשמיע בין השאר בכיר חרדי לשעבר ולעתיד, שהוגיה מתעקשים לחבר בין ראש-הממשלה ליועמ"ש, גם לעת הזאת, הרי שהיא אינה ניכרת אף לא בפעולה אחת ממכלול הפעולות שנקטה עד כה הפרקליטה, שהיא למעשה זרועו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה. הטיעון הזה לא נשמע רק מלשכת היועמ"ש, אלא מאושרת גם בחוגי המשטרה.

הבעיה הגדולה של בן ארי היא העומס הבלתי אפשרי. המחלקה שלה הפכה למוביל הארצי של כל החקירות הסבוכות במדינה. מהצוללות ועד למתנות, מדוד ביטן בראשל"צ ועד לראש עיריית רמת גן. קצת יותר משישים פרקליטים שמוצאים עצמם טובעים בים בלתי נגמר של חומרים ומסמכים.

כשהמלצות המשטרה יוגשו, באישורה של הפרקליטה האמורה ובגיבוי העל של פרקליט המדינה והיועמ"ש לממשלה, כל הטענות על תיאום מאחורי הקלעים ייגנזו. בשבוע האחרון דובר רבות (כולל כאן, בשבוע שעבר), על אופי ההמלצות הצפויות – האם תהיינה בשריות, חלביות או שמא פרווה. ההנחה הרווחת היא שכחלון שרוצה לינוק מעטיני הממשלה לא פחות משביבי חפץ להיניק, יהיה חייב להיגמל במקרה של המלצות חד משמעיות והפגנות המוניות שייראו בתגובה ברחובות.

כשמשוחחים עם גורמים המעורים בנעשה בחדרי החקירות מבינים שהשאלה הזאת כבר הוכרעה. לא בסיגרים ובשמפניות עסקינן, אלא ברצף אינסופי של תשורות שתמורתן לא ניתן דבר. ובעצם, ניתן, אם להתחשב בהמלצת המשטרה הצפויה על אישום בסעיף השוחד, ולא רק במרמה והפרת אמונים, ירחם המרחם.

ההמלצות, תהיינה עסיסיות, אם כי לא חמות לנוכח ההשתהות הארוכה. כמו נקמה שמוגשת כשהיא קרה, ולא כמו מתנה שמוגשת בלהיטות מהירה לאשת ראש הממשלה. ההמלצה הרלוונטית עבורנו אפוא היא, להזדרז ולהעביר כמה שיותר מהר את התיקונים לחוק הגיוס, פן יקדימונו אחרים – מלשכת היועמ"ש לממשלה.

מתחייב אני

אין לדעת האם ההודעה על הפחדן מגבעת אולגה חמקה לנתן אשל מתחת לזמזם, או שמא מדובר במהלך מכוון. "נתן החכם", כפי שכינהו שר הביטחון לשעבר והצייצן בהווה אהוד ברק, לא נהג להשמיע קול בלי לחשב מי יהיה עוף השמים שיוליך אותו הלאה. אבל זה היה בימים שלפני הרחקתו, כשכוחו היה במותניו שלו, וביבי היה בשיא כוחו.

כך או כך, אין ספק שהמידע שדלף, במזיד או בשגגה, הזיק ולא הועיל למאמציו של ראש הממשלה. המסר שהעביר אשל, לא עולה בקנה אחד עם המסרים הפומביים שמנסה להעביר ראש-הממשלה. בטרם פורסמה ההודעה המביכה בשבוע שעבר, ראינו את להיטותו לקרב את כחלון בכל דרך, כולל בפתח ישיבת הממשלה, כשביבי העביר על מידותיו ופרגן לכחלון על ההישגים, במקום לחטוף ממנו את הקרדיטים.

נתניהו שישב בחדר החקירות, יודע טוב מכולם מה טיב החשדות. נאומיו מוכיחים שהוא מעדיף להקטין את ההפתעה ולהכין נפשית את הציבור, כבר ביום שלפני. היעד הראשון במעלה מבחינתו, הוא לשמר את כחלון בממשלתו – גם ביום שאחרי פרסום המלצות המשטרה.

עד להודעתו של אשל, שרי נתניהו ובכללם גם השר המיוסר משה כחלון, קיבלו זאת כמוסכמה ברורה. אשל בהודעה אחת, הצליח לערער לכחלון את הביטחון. בסביבתו של שר האוצר תוהים, האם נתניהו לא מתכוון להשתמש בכחלון עד תום, לגרום לו להישאר חרף פרסום ההמלצות, ומיד לאחר מכן, לשעוט לבחירות מהירות.

יש היגיון בשיגעון. אם נתניהו יצליח לעבור את משבר ההמלצות, לצאת לבחירות לאחריהן, ולחזור כמנצח עטור תהילה – עוד לפני שהיועמ"ש יחליט על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, יועבר מסר ציבורי שאין ברור ממנו ליועץ המשפטי לממשלה. נתניהו יטען מעל כל במה שהציבור דחה בשאט נפש את הניסיון להדיח ראש ממשלה – בגין חופן סיגרים, גביעי שמפניה, מעילים, פרוות ושאר טובין.

סקרי סופ"ש שעבר, נותנים לכחלון רוח גבית וממקמים אותו עם מנדט אחד יותר מזה שיש לו בקדנציה הנוכחית, מה שמעצים עוד יותר את החשש, שנתניהו ימקסם את הקרדיט של כחלון, כדי לעבור בשלום את תבהלת ההמלצות על גבו וללכת לבחירות. מישהו מהחברים, הזכיר השבוע לשר האוצר, שגורל דומה גזר נתניהו על שאול מופז, שחבירתו לממשלת נתניהו כדי להיבעט תקופה קצרה אחר כך – גרמה לו לאבד את עולמו ואת מפלגתו.

בסביבתו של נתניהו כבר העבירו מסרים שהוא מוכן ומזומן להבטיח לכחלון את תפקיד שר האוצר בכל ממשלה עתידית שתקום, אלא שמבחינת כחלון, ובצדק, כל הבטחה מהסוג הזה רק מגבירה את החששות. הבטחה דומה הרי, לתפקיד שר הביטחון, מקופלת בכיסו של שר החינוך נפתלי בנט, שנתניהו נהג בו בשיטת הגם וגם. הוא גם שיחק לו באלקטורט וגם טען אחר כך, שאובדן המנדטים מעקר את ההבטחה הקדומה.

היות והאינטרס בשימור הקואליציה הנוכחית משותף לכל מרכיביה, וכדי למנוע מכחלון לעשות צעדים פזיזים על רקע החששות, הציע יו"ר ש"ס אריה דרעי יוזמה מהפכנית, ולפיה כל ראשי מפלגות הקואליציה הנוכחית יתחייבו ישירות לכחלון ויבהירו כי הם רואים בו את מועמדם היחיד לתפקיד שר האוצר בממשלה הבאה. הוא-הא-מי-זה-בא.

סביר להניח שעינינו לא תשזוף מסמך מהסוג הזה, אם כמסמך בכתב ואם כהבטחה בעל פה, אך אם תראו בחודשים הקרובים את כחלון מתייצב לימינו של נתניהו למרות ההמלצות וההמונים המתקהלים ברחובות, ניתן יהיה לשאול, למי ועל ידי מי, הובטחו גם בקדנציה הבאה, החותמת והפתילים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!