ה'עליון' פסק: גרושים יישאו בנטל מזונות הילדים - באופן שווה

הרכב של שלשה שופטים במחוזי מטיל פצצה על האימהות וקובע כי הלכת "העליון" בעניין השוויון בנטל המזונות אינה מוגבלת רק במקרה של משמורת משותפת, אלא בעוד מגוון של מקרים, וחיל אותו באופן גורף על כל סיטואציות של חלקי משמרות והחזקת ילדים ולא רק במצומצם במצב של משמורת משותפת, עוד קובע המחוזי, נוסחה חדשה לחישוב נטל המזונות המבוססת על 4 פרמטרים: צורכי הקטנים, יכולת כלכלית של ההורים, היחסיות של יכולת זו, וחלוקת המשמורת בפועל.

בחודש יולי האחרון קבעו שבעה שופטים בעליון שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים במצב של משמורת משותפת, ונטל מזונות הילדים בגילאי 15-6 חל על ההורים באופן שווה, כאשר חלוקת החיוב ביניהם תקבע לפי היכולת הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

בחודשים שחלפו מאז ניתן הפסק התקדימי בעליון, הוצפו בתי המשפט בבקשות לפתיחת הדיונים בתיקי המזונות, מצד אבות, ואם עד פסק הדין של העליון היינו רגילים לראות תביעות מזונות של אימהות, ההלכה החדשה של העליון עשתה היפוך ביוצרות, ואכן במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה בבתי משפט לענייני משפחה הופחתו תשלומי מזונות אב במקרים שנמצאו שחלוקת זמני השהייה של הילדים עם ההורים היא כמעט שוויונית,

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב אצל השופט שאול שוחט, סגנית הנשיא יהודית שבח, וחנה פלינר נקבע כי הלכת העליון המטילה שוויון בנטל המזונות במקרה של משמורת משותפת, אינה חלה רק לקטגוריה הספציפית המכוונת למקרים שעמדו לפניו, שבהם מדובר היה במשמורת משותפת והורים בעלי יכולת כלכלית שווה, אלא היא חלה בעוד מקרים.

פסק דין זה ניתן במסגרת ערעור שהגיש אב על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה שבו חויב לשלם מזונות על ילדה אחת, בלי להתחשב כלל בהסדר הראיה, לאחר שניתן פסק דין של העליון הגיש האב ערעור למחוזי וביקש לקבוע שהלכת העליון חלה רטרואקטיבית גם על תיקים שתלויים ועומדים בערכאות השיפוט.

השופט שוחט קיבל את עמדת האב וקבע כי משנתנה ההלכה החדשה של העליון אין כל מניעה להידרש לערעור של האב, ועוד להיפך יש לאפשר לצדדים שהגישו כתבי טענות בטרם ניתן הפסק דין המהפכני של העליון לתקן אותם ולעלות טענות בעניין השפעת ההלכה החדשה על עניינם.

בהמשך פסיקתו עשה בית המשפט המחוזי נוסחה מתמטית לחישוב חלוקת המזונות, וקבע שעל בית המשפט בבואו לקבוע את גובה חיוב מזונות של ההורים, עליו לבסס את החישוב על ארבעה פרמטרים, הפרמטר הראשון: "צורכי הקטינים" יש לקבוע את גובה הצרכים תלוי השהות (צרכים התלויים במקום שבו שוהים הילדים – בבית האב או בבית האם) ובהם מגורים והוצאות מגורים: הצרכים שאינם תלויי שהות: הצרכים החריגים/הוצאות חריגות – והכל עד גובה רמת החיים שלה הורגלו הילדים ערב הפירוד או שהיו ראויים להם – וזאת ללא הבחנה בין צורך הכרחי ללא הכרחי, הפרמטר השני: "היכולת הכלכלית של ההורים" והיינו יש לקבוע את היכולת הכלכליות של כל הורה מכל המקורות העומדים לרשותו, לרבות שכר עבודה, הפרמטר השלישי: "קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים האחד מול השני" רלבנטית ביחס לצורכי הילדים שאינם תלויי שהות ולצרכיהם החריגים, והפרמטר הרביעי: "חלוקת המשמורת בפועל" כשנתון זה יילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולת הכלכלית של ההורים.

הפרשנות של פסק דין זה שאם עד היום הלכת העליון היתה נוגעת רק במקים של מיעוט בהם יש "משמורת משותפת" לילדים, בא בית המשפט המחוזי וביטל לגמרי את החלוקה המגדרית שהייתה נהוגה בעבר, ואף הרחיב את השוויון בנטל של המזונות בכל מצבי משמורות, ואפילו במקרה של משמורות של רק שתי לילות בשבוע

עדכון פסיקה זו נכתב על ידי עו"ד לדיני משפחה יהושע דוב פלדשטיין

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!