"כך ביקשתי מטראמפ קיצור עונש לרובשקין": המשפטן הבכיר מדבר

המשפטן האמריקאי הבכיר פרו' אלן דרשוביץ, אשר הזכיר את בקשת קיצור עונשו של רובשקין במפגש עם נשיא ארה"ב, חושף את מה שהיה מאחורי הקלעים בשיחה לשבועון 'כפר חב"ד' שיתפרסם מחר, ובראיון שערך לעיתון פוורארד והמודיע באנגלית.

החגיגות סביב שיחרורו של שלום מרדכי רובשקין אמנם נרגעו, אך הרושם של הנס שהביא לשחרור רובשקין עדיין נמצא חזק בקרב הציבור החרדי בעולם. עורך הדין והמשפטן המפורסם בארה"ב, מספר בראיון, על מה שהתרחש מאחורי הקלעים, הראיון המלא בכפר חב"ד יתפרסם מחר.

"אני מעורה בנעשה בתחום המשפטי בארצות הברית זה חמישים ושלוש שנים ומעולם לא נתקלתי באי צדק משווע כל כך". זה היה המשפט הראשון שאמר הפרופ' אלן דרשוביץ על גזר הדין החמור שנגזר על ר' שלום מרדכי רובשקין.

הפרופסור שהוא יהודי גאה, יליד ברוקלין ובוגר ה'ישיבה יוניברסיטי', הוא דמות מוכרת ומוערכת מאוד בעולם המשפטי בארה"ב. כעורך דין, רבים רואים בו את 'הסנגור הטוב ביותר באמריקה', ובתור משפטן הוא שימש שנים רבות מרצה למשפטים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית, ורבים רבים מהשופטים, מהתובעים ומהסנגורים בצמרת המשפטית בארה"ב הם תלמידיו.

דרשוביץ מעורב גם בעניינים ציבוריים מגוונים מחוץ לתחום המשפטי. בראיון להמודיע באנגלית סיפר כי זמן קצר לאחר מתן גזר הדין, "קיבלתי שיחת טלפון מעו"ד נתן לוין שסיפר לי על המקרה. ואני זעמתי על העונש כי זה היה ברור לי שנעשה כאן עוול. מדובר בעונש חמור פי עשרה מעונשים שהוטלו במקרים דומים על לא יהודים או על יהודים לא דתיים וחסידים. באותו מחוז עצמו במדינת איווה הוטלו עונשים חמורים הרבה פחות בגלל רמאויות חמורות הרבה יותר".

מאחורי הפרופסור הנכבד, שגילו מתקרב לשמונים, לאורך ימים ושנים טובות, יש שורה ארוכה של הישגים מקצועיים והוא חתום על כמה וכמה עניינים ציבוריים יהודיים ופוליטיים. ועם זאת נראה כי השבוע הוא היה נמרץ ואפילו נרגש במידה יוצאת דופן גם יחסית למזג הסוער למדי המאפיין אותו.

דרשוביץ נשאל בראיון "האם גם אתה שותף לדעה שגזר הדין החמור מאוד, 27 שנות מאסר, ניתן כפי שהתבטאו רבים, 'כי השופטת אנטישמית'?"

"אינני יודע מה הן הדעות האישיות שלה, אבל אין ספק שבעיניה הרקע של רובשקין בתור יהודי דתי וחסיד היה סיבה להחמיר בעונשו. היא ראתה בו אדם זר, שונה מהטיפוס האמריקאי המצוי שגר במדינת איווה, ועל רקע זה היא ייחסה לו מניפולציות שונות והתייחסה למעשיו בחומרה מוגזמת" ענה.

דרשוביץ הוסיף "כאמור, אינני יודע לומר מה הן הדעות וההשקפות האישיות של השופטת, אבל הטענות על אנטישמיות לא נולדו בחלל ריק. יש לזכור כי בתחילת ההליך בית המשפט סירב לשחרר אותו בערבות עד המשפט, שחרור מקובל בהחלט, בנימוק שמדובר ביהודי והוא עלול להימלט לישראל. זו הייתה החלטה חמורה מאוד. קודם כול, מדובר בחשש שווא. ישראל לא מכניסה לתחומה אנשים שנאשמים בפלילים בארה"ב. אבל מה שחמור יותר הוא עצם האפליה שבקבלת החלטה שונה מהמקובל רק משום שהמבקש הוא יהודי".

דרשוביץ נזכר בימים שלפני פסק הדין הקשה. "עכשיו הוא בביתו עם משפחתו, אבל אם נחזור לימים שלפני פסק הדין הקשה, ההתנהגות הבלתי הולמת הייתה עוד לפני פסק הדין. הכוונה לטענת התביעה שהיו מניפולציות כדי להוריד את מחיר המכירה של העסק, והם טענו זאת כדי שההפסדים יהיו עילה לעונש חמור יותר, וזאת, בעוד בתצהירים של חלק מהקונים הפוטנציאליים נטען כי מכלול הנסיבות גרמו להם להציע הצעות נמוכות יחסית".

דרשוביץ מסביר את ההיבט המשפטי בסיפור. "צריך לזכור גם שהעונש חמור יותר ממה שביקשה התביעה. בדרך כלל התביעה מבקשת להחמיר עם הנאשם, הסנגוריה מבקשת להקל והשופט פוסק לפי שיקול דעתו. ורק במקרים נדירים ביותר השופט מחמיר יותר מבקשת התביעה. הפעם זו הייתה תדהמה, גם משום שלנאשם אין שום הרשעות קודמות וגם משום שהוא אבא למשפחה גדולה. ולכן היה צפוי שהשופטת תטיל עונש נמוך ממה שביקשה התביעה".

דרשוביץ מבהיר כי "החוק אכן מאפשר לשופטת לעשות זאת ועם כל הרצון הטוב לסייע לרובשקין, שום משפטן לא מצא פגם טכני או חוקי בהחלטה, ועם זאת אין ספק שנעשה כאן עוול נורא".

נעבור אם כן לשמחת השחרור. מה גרם לכך שאחרי שמונה שנים שוחרר רובשקין בידי הנשיא טראמפ?

"כידוע, בידי הנשיא יש סמכות לתת לאסיר חנינה. נוסף לכך, יש הליך נוסף שבו האסיר לא מקבל חנינה ולא מזוכה מאשמה, אבל הנשיא קוצב ומקצר את עונשו לאחר שהשתכנע שהעונש חמור וקשה מדי ביחס להאשמות שבגינן נגזר או בגלל נסיבות אישיות של האסיר. במקרה של רובשקין, כבר כמה שנים אני ואישים נוספים מאמינים שזו הדרך היחידה והנכונה להוביל לשחרורו".

פה נכנס הענין המשפטי בנושא. "אחד הדברים שהנשיא אמור להתחשב בהם לקראת החלטה כזו, הוא חוות דעת משפטיות שקובעות שאכן במקרה המדובר נעשה לאסיר עוול. למיטב ידיעתי, בתחום זה רובשקין רשם היסטוריה חסרת תקדים. מעולם לא היה תיק שבו מספר רב כל כך של שופטים לשעבר, פרקליטים ועורכי דין מהשורה הראשונה חברו יחד למחות נגד אי צדק. ומדובר באנשים מחוגים פוליטיים שונים, אנשים שבנושאים אחרים בהחלט לא מסכימים ביניהם, אבל הפעם כולם יחד קבעו פה אחד שיש כאן עוול גדול שדורש תיקון, מי שמצוי בעניינים הללו, מבין שלא היה קל לגייס את התמיכה של האישים הנכבדים הללו ולגרום להם להביע אותה במכתב רשמי לנשיא. אישים אלה מקבלים פניות רבות מאוד מסוג זה, ופניות רבות אחרות, וצריכה להיות סיבה חזקה מאוד שתגרום להם להתייחס, להיכנס לעומק העניין ולהביע חוות דעת. כאן זה קרה משום שגזר הדין היה באמת חמור ללא כל מידתיות, ומשום שרובשקין זכה לתמיכה של עסקנים נמרצים ומסורים במידה בלתי רגילה. והכוונה בעיקר לרב שלום ליפסקר ולרב צבי בויארסקי, חסידי חב"ד אנשי ארגון 'אלף' שפעלו בנושא ללא לאות. ואחרי שהם השיגו תמיכה של קבוצת אישים ראשונה, היה קל יותר לצרף אחרים. אנשים אמרו: אם השופט לשעבר פלוני או המשפטן הבכיר פלוני כתבו וחתמו על דברים כאלה, גם אני מצטרף".

דרשוביץ מציין בנוסף את עורך דינו של רובשקין לאורך הדרך ואומר, "גם מר חיים יוסף – גארי אפל, עורך דינו של רובשקין כעת, ראוי לשבח. והיו עוד אנשים רבים שעזרו. גם אנשים מהתחום המשפטי וגם פוליטיקאים. היה כאן שיתוף פעולה של שתי המפלגות וגם שיתוף פעולה בין עמים. בקרב התומכים בהמתקת גזר הדין של רובשקין היו גם רבים שאינם יהודים. מהבולטים שבהם הוא הרפובליקני האפרו-אמריקאי לארי תומפסון, וכן לואי פרי, לשעבר ראש ה-FBI. מעולם לא ראיתי קבוצה מגוונת כל כך של אנשים שמשתפים פעולה בבקשה לעשות צדק, האמת היא שהם פתחו בתהליך כבר מזמן. וכאשר היה נראה שיש בידם חומר מספיק להגיש בקשה לשחרור בידי הנשיא, הבקשה אכן הוגשה. אלא שהנשיא דאז, אובמה, סירב להפעיל את סמכותו בעניין".

וכאן מגיע הנשיא טראמפ לסיפור. כפי שסיפר דרשוביץ לפורארד ולכפר חב"ד, לפני כחצי שנה נערכה פגישה בין דרשוביץ לנשיא טראמפ בבית הלבן שעסקה בענייני המזרח התיכון, בסיום הפגישה העלה בפני הנשיא את עניינו של רובשקין.

"הנשיא טראמפ בא מעולם העסקים", אומר דרשוביץ, "ובחרתי להדגיש את הנקודה ולפיה מדובר באדם שניהל עסק גדול שהיה סיפור הצלחה כלכלי והעסיק עובדים רבים, בגלל רדיפות והתנכלויות העסק נפגע, וכשביקש הלוואה מהבנק לשיקום העסק מחדש, מצאה התביעה כשלים באופן הגשת הבקשה ועל כך נגזר על אדם ללא עבר פלילי, איש עסקים בעל שם טוב, איש צדקה ואיש משפחה למופת – עונש חסר תקדים וחסר מידתיות".

דרשוביץ ממשיך לספר על הפגישה עם הנשיא. "הנשיא הקשיב בעניין רב והתרשמתי שהוא מגלה הבנה לעניין. אם כי תגובתו כלל לא הייתה מבטיחה והוא רק אמר שיעיין בנושא. בו במקום הוא קרא לעוזריו וביקש לקבל ממני את כל החומר ולהביא את זה לעיונו במועד קרוב, זה מסוג הדברים שתלויים בהחלטה האישית של הנשיא. אין שום חוק שעל פיו הוא אמור להחליט אם לקבל או לדחות את הבקשה, ומה שצריך זה שמן השמיים יעשו שהנשיא יחוש רחמנות כלפי המבקש, וברוך ה' זה קרה".

בפוורארד מספרים כי טראמפ המשיך וחשב על הנושא. לפי העדויות ביקש חוות דעת של גורמים שונים שנכנסו ללשכתו במשך מספר שבועות.

"אחרי שהנשיא גילה עניין ובשלב הבא הביע את הסכמתו העקרונית לבקשת השחרור, החל הליך מקובל של אישורים מגורמים שונים בבית הלבן עצמו ובמשרד המשפטים. זה נמשך, מטבע הדברים, כמה חודשים, וברוך ה' בשעות האחרונות של חנוכה קרה הנס ובשורת השחרור הגיעה לרובשקין עצמו ומשם לציבור כולו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!