באיזה צבע מעדיפים הישראלים את המכונית שלהם - ומה קרה לשימוש ברכבי חברה

צרכני הרכב הישראלים העדיפו ב-2016 את כלי הרכב שלהם בצבעי שחור-לבן, יותר מאשר בשנים קודמות - כך מראה הסקירה השנתית של מגמות והתפתחויות בענף הרכב, שפירסמה רשות המסים היום (ג'). לפי הסקירה, כלי רכב בצבעי לבן-אפור-שחור היוו למעלה מ-84% מכלל רכבי הנוסעים שנרשמו לתנועה בשנה זו. זאת, בעוד ב-2015 היה שיעור זה 81%, וב-2014 - 79%. הישראלים שמקבלים רכב חברה היו הפרקטיים ביותר בבחירת צבעי כלי הרכב שלהם, כשאצלם צבעי שחור-לבן-אפור היוו 88% מכלי הרכב.

מספר הקילומטרים שהישראלים גמאו בכבישים עלה במקצת ב-2016. רכב בבעלות פרטית נסע בממוצע 14,477 ק"מ בשנה זו - 0.7% יותר מבשנת 2015. מי שהוביל את העלייה הזו היו ישראלים המחזיקים ברכב חברה. לפי הדו"ח, הנסועה הממוצעת של רכב צמוד מסוג רכב נוסעים עלתה ב-3.4%, והגיעה ל- 24,200 ק"מ. למוניות דווקא היתה פחות תעסוקה ב2016, כשהנסועה הממוצעת שלהן ירדה בשיעור של 3.3%.

למרות העלייה המתוארת בנסועה ב-2016, מניתוח רב-שנתי עולה כי מתקיימת מגמת ירידה בנסועה מאז 2011, בשיעור של כ-8.4% במצטבר - הן ברכב נוסעים הן ברכב מסחרי (כ-14.6%). לפי רשות המסים, ירידה זו מקורה בעלות אובדן הזמן הנובעת מגודש התנועה בכבישים.

עם זאת, גם ברשות המסים לא רואים כל בשורה בטווח הקרוב במצב העומס הקטסטרופלי בכבישי ישראל. ההיפך הוא הנכון. להערכת הרשות, העובדה שמדינת ישראל מאופיינת, עדיין, ברמת מינוע נמוכה (בחישוב ל-100 נפשות ובהתחשב בגודל משקי הבית), תביא לכך שלמרות תשתית הכבישים שאינה מסוגלת להדביק את הקצב, תימשך העלייה ברמת המינוע - לפחות בטווח הקצר והבינוני, עד לכניסת שינויים מהותיים לשוק הרכב, כגון רכב אוטונומי ותחבורה ציבורית מתקדמת.

הבשורה היחידה שמציג דו"ח הרשות במצב זה, היא שסגירת הפער ברמת המינוע נעשית יותר ויותר באמצעות כלי רכב בעלי רמת פליטות נמוכה יחסית. הרפורמה במס הקנייה, המכונה "מיסוי ירוק" ונכנסה לתוקף באוגוסט 2009, הביאה לירידה משמעותית ברמת הפליטות הממוצעת לרכב מיובא. רכב נוסעים ממוצע פולט כיום 23% פחות פחמן דו-חמצני לעומת המצב קודם לרפורמה.

במקביל, 2017 צפויה להיות שנת שיא בנוגע ליבוא כלי רכב היברידיים, לרבות רכב נטען (פלאג-אין). כבר בשמונת החודשים הראשונים של 2017 נרשמו לתנועה 21,800 כלי רכב היברידיים - למעלה מ-10% מהכמות הכוללת. בנוסף, לפי רשות המסים לאחרונה קיימת מגמת גידול בחלק היחסי של רכבי יוקרה (שמחיר המחירון שלהם מעל 300 אלף שקל) מתוך כלי הרכב ההיברידיים. לפי הרשות, אין הבדלים מהותיים בהיקף הנסועה השנתית לפי דרגת זיהום, למעט רכב היברידי מדרגת זיהום 2 שהנסועה השנתית שלו גבוהה ב-17% מהממוצע ורכב היברידי נטען (פלאג-אין) שהנסועה שלו גבוהה ב-44% מהממוצע - מה שמעיד על רגישות רבה של הצרכנים למחיר הדלק.

עוד נקודת אור קטנה בתחום העומס נמצאת בכך ששינוי שיטת המיסוי על כלי רכב דו-גלגליים באוגוסט 2015 הביא לכך שהיקף היבוא של כלים דו-גלגליים עלה ב-2016 מכ-14 אלף כלים לשנה לכדי קרוב ל-20 אלף כלי רכב. זאת, בדומה להיקפי היבוא הגבוהים שהיו ב-2009-2007 – כתוצאה מהפחתה מדורגת של שיעורי מס הקנייה שהתרחשה בשנים אלו.

רשות המסים מסבירה בדו"ח כי גידול מהיר ברמת המינוע ופיגור בפיתוח תשתיות להסעה המונית מביאים לכך שחלק גדל והולך מהנסיעות מתבצע בתנאים של גודש, הנסיעות מתארכות והנהגים מאבדים ריכוז. הפיצוי למצב עשוי להיות בהתקנת מערכות בטיחות.

לפי הרשות, חל גידול משמעותי בהחדרת המערכות של בקרת סטייה מנתיב: בעוד רק ב-52% מכלי רכב הותקנו מערכות כאלו ב-2016, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 הותקנו מערכות כאלו ב-75% מכלי הרכב. שיעורי חדירה גבוהים עוד יותר, בשיעור של 53.8% ו-76.9% בהתאמה, הושגו במערכת ניטור מרחק מלפנים. מערכת לזיהוי הולכי רגל בנתיב הנסיעה הותקנו ב-45% מכלי הרכב שנרשמו ב-2016, וב-60% מכלי הרכב שנרשמו לתנועה בתשעת החודשים הראשונים של 2017.

פחות רכבי חברה

הדו"ח מזכיר שוב עד כמה 2016 הייתה שנת שיא ביבוא כלי רכב. הכנסות ממס קנייה על כל סוגי הרכב עלו ב-50.3% והסתכמו ב-12.5 מיליארד שקל. הכנסות ממכס עמדו על 0.6 מיליארד שקל – עלייה של 51.2% בהשוואה לשנה הקודמת. מסי היבוא על כל סוגי כלי הרכב, בתוספת מסי יבוא על חלקי חילוף, הסתכמו ב-2016 ב-13.6 מיליארד שקל - 48.1% מעבר לרמה של 2015.

בסך הכל ישראלי הרוכש רכב חדש שילם בממוצע ב-2016 מס קנייה בהיקף של 34 אלף שקל - בדומה ל-2015. עם זאת, השיעור הממוצע של מס קנייה מסך ערך היבוא ירד מ-62.9% ל-59.1%.

עם זאת, מדינת ישראל נשענת פחות מבעבר בהכנסותיה על מסי הרכב. משקל המיסוי על רכב בישראל ביחס לתמ"ג וביחס לסך ההכנסות ממסים, ככלל, נמצא במגמת ירידה על פני שני העשורים האחרונים. ב-2016 שיעור ההכנסות ממיסוי רכב היווה 4.8% ביחס לסך ההכנסות ממסים - נמוך מנתון מקביל מ-1995 שעמד על 5.4%.

השימוש ברכב חברה המשיך להתכווץ בשנת 2016. משקלן היחסי של חברות הליסינג בתוך סך הרכישות של רכב חדש עמד על כ-27.5% - ירידה של 33.6% ביחס לשיעורן ב-2015.

כמות כלי הרכב הצמודים בסוף 2015 מוערכת בכ-306.6 אלף - 9.8% מכלי הרכב הפעילים, מתוכם כ-220 אלף כלי רכב בבעלות חברות ליסינג. מי שנהנה מכלי רכב אלו הם העשירונים העליונים של החברה הישראלית. בעשירון העשירי - בעלי שכר בגובה של כ- 18 אלף שקל ומעלה - 42% מהעובדים קיבלו רכב צמוד. בעשירון התשיעי שיעור מקבלי רכב צמוד היה 23%, ואילו בעשירון השמיני קיבלו רכב צמוד רק 14%. בששת העשירונים התחתונים רק אחוזים בודדים מהעובדים מקבלים רכב צמוד.

שוק כלי הרכב המשומשים התאושש במידת מה ב-2016. כ-75.8% מהעסקות בשנה זו נעשו ברכב משומש. העלייה ברמת הסחירות של כלי הרכב המשומשים התבטאה בכך שאם ב-2012 רק 16.65% מכלל מצבת כלי הרכב הפעילים עברו ידיים (לידי הצרכן הפרטי), הרי שב-2016 היה שיעור זה 19.1%. מרבית כלי הרכב המשומשים הגיעו משוק רכבי החברה.

כמות כלי הרכב מיד שנייה שנמכרו לצרכנים פרטיים לאחר שהיו בבעלות תאגיד, עמדה על 123.9 אלף, לעומת 115.6 אלף עסקות מסוג זה ב-2015 – גידול של 7.2%. משקל התאגידים במכירות רכב מיד ראשונה ליד שנייה מהווה 67%.

המגמה של שחיקה יחסית במחירי רכב משומש ביחס לרכב חדש נמשכה בתחילת 2017. ברשות המסים בדקו את נתוני מדד מחירי מכוניות, תוך הפרדתו למחירי מכוניות חדשות ומחירי מכוניות משומשות, והגיעו למסקנה כי בעוד שמאז 2009 קיימת יציבות במחירי הרכב בחדש – עלייה שנתית ממוצעת של 0.62%, המשקפת הוזלה ריאלית של מכוניות חדשות ביחס לרמה היחסית של 2008 בשיעור של כ- 8.9% - הרי שמחירי המכוניות המשומשות רשמו מספר ירידות חדות בשנים אלו - ב-2009, ב-2012 וכן ירידה שהחלה בתחילת 2015, נבלמה ב-2016 וחזרה ביתר שאת ב-2017.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!