"אין לנו הבנה בחשבונות שמים": בעקבות הטרגדיות בבית שמש אלפים בעצרת חיזוק

אלפי תושבי שכונות חפציבה וגבעת ירושלים בבית שמש, התכנסו בליל שישי לעצרת תפילה וזעקה לעורר רחמי שמים, בעקבות האסונות הטראגיים שפקדו את השכונה בזה אחר זה, בקטיפתם הנוראית של שני נשמות זכות וטהורות ממשפחות חשובות ומוכרות מסלתה ושמנה של השכונה.

המקרה שטלטל את תושבי השכונה בכאב נורא, אירע בנר חמישי של חנוכה, כשהילד היקר ישראל מרגלית ז"ל עלם חמודות בן ארבע שנים, בן למשפחה מחשובי קהילת סלאנים, מעד ונפל ממרפסת ביתו בקומה הרביעית ור"ל השיב את נשמתו לבוראה. השמועה הקשה הכתה בהלם והתקבלה בזעזוע עמוק, חלפו יומיים בלבד, והכל נחרדו שוב בכאב פלצות נוכח הטרגדיה הנוספת, כאשר פעוט בן חמישה שבועות בלבד, בן למשפחת גרומן מחשובי קהילת תולדות אברהם יצחק, שהה בעגלתו בסמוך לאמו במהלך מסיבת חנוכה, כשלפתע צנחה על העגלה פלטת שולחן כבידה שעמדה בסמוך ומחצה אותו למוות ר"ל.

צירוף המקרים המצמררים, ועוד כששני המשפחות מתגוררות בסמוך זו לזו, החרידו את בית שמש החרדית כולה. רבני השכונה מכל קהילות הקודש התכנסו לכינוס חירום בבית הגר"נ קופשיץ מחשובי רבני בית שמש, שם הוחלט על עצרת תפילה וזעקה ברחובה של עיר, אנשים נשים וטף, לזעוק לפני בעל הרחמים שיאמר לצרותינו די.

ביום חמישי בשעות הערב, גדשו קהל אלפים מכל החוגים וקהילות הקודש תושבי השכונה את הרחבה הגדולה הסמוכה לקרית האחים חנצינסקי ועל פני רחוב אבא שאול, כשעל כולם ניכר גודל הזעזוע העמוק ובתחושה של נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה'. מערכות הגברה העבירו את העצרת למתחם מיוחד שהוקצה לנשים. פתח את העצרת הגה"צ אב"ד סערדעלי רבי יהודה ניישלאס מחשובי רבני השכונה, בקול שנוק מבכי, זעק על מה עשה ה' ככה, מה חרי האף הגדול הזה, הביא את דברי הרמב"ם הידועים שהאומר על הצרה שהיא בדרך מקרה הרי זו דרך אכזרית, ולעת כזאת חובה על כל אחד לפשפש במעשיו ולשוב אל ה' אולי יחוס וירחם.

לאחריו נאמרו פרקי תהלים ואמירת סליחות, כשלפני התיבה עובר בהתעוררות עצומה וברגש רב הגאון רבי יחזקאל אלימלך כהן מו"ץ העדה החרדית ורב גבעת ירושלים. קולות התפילה, תקיעות השופר וי"ג מידות של רחמים הדהדו למרחקים והרעידו את השכונה כולה. 'מידת הרחמים עלינו התגלגלי... ותצילינו מכל גזירות קשות ואכזריות...".

הגאון רבי שאול סירוטה ראש מבצר הכוללים 'אש דת למו' ומחשובי משפיעי ברסלב, עורר את הציבור ש"חלילה לא יתעלם מקריאה שהגיעה אלינו משמים, כאשר אסונות מזעזעים ובלתי נתפסים אירעו, אל לנו לתלות את האסונות בסיבות כאלו ואחרות, אין לנו הבנה בחשבונות שמים, כאשר הכל נעשה מבורא העולמים בעל הרחמים, עלינו לשמוע את הקול קורא שובו אלי, ולהתקרב אליו יתברך שמו בחיזוק בתפילה ותיקון המעשים בין אדם למקום ובין אדם לחבירו".

הגאון החסיד רבי משה חיים דנדרוביץ מחסידות גור, אשר הגיע במיוחד לשאת את משא העצרת ולהביא את דבר גדולי ישראל, פתח דבריו בקול חוצב להבות, נאמר אצל אחי יוסף "ויחרדו חרדה גדולה ויאמרו איש אל אחיו על מה עשה ה' ככה" איננו מבינים בחשבונות שמים, שהקב"ה לוקח ילדים קטנים שלא טעמו טעם חטא, זה קרבן ציבור, אין לנו מושג מה קורה למעלה, אנו שומעים מצדיקים מה תובעים מאיתנו משמים לעת כזאת, שמירת הלשון זה מעיקר התביעות היום שתובעים מאיתנו, ולכן היה חורבן בית המקדש, ועדיין השטן מרקד בינינו ותובע נפשות יקרות וטהורות, וצריכים לעשות תיקון בדבר הזה".

הגרמ"ח המשיך באותו נושא והסביר: "הפוגם בלשונו בלשון הרע נועל בפניו שערי תורה ותפילה, האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' זי"ע פירש על הפסוק "טמא טמא יקרא יודיע צערו לרבים ויבקשו עליו רחמים" לכאורה תמיהה, שהרי כתוב בגמ' יפה תפילת החולה, מדוע כאן אין המצורע מבקש רחמים על עצמו, ופירש מפני שהוא עצמו אין תפילתו מתקבלת מפני שתפס אומנתו של נחש, זקוק הוא לתפילתם של אחרים שיבקשו עליו רחמים. יסוד פגם הלשון, נובע מחוסר האמונה בהשגחה פרטית שאין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימה, ובחוסר ידיעה זו שאין באפשרותו של אדם לגרוע מחלקו של חבירו והכל קצוב מלמעלה, מגיע עי"ז לשנאה, קנאה ולשון הרע, כשיסוד זה ברור נמנעים מלדבר רע ורואים רק טוב".

הוא המשיך ועורר בחשיבות לימוד ההלכות בספר 'חפץ חיים' בכדי לדעת המעשה אשר יעשון, וכבר העיד על עצמו האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' זי"ע, שהרגיש בעצמו פעולה לטובה אחרי שגמר הספר. כן הביא את דברי ה'בן איש חי', הנותן טעם לתגלחת המצורע בסוף ימי טהרתו, בכדי להבהיר לו שאין נימה נוגעת בחבירתה וכך יוחדר בו יסוד האמונה וימנע מלדבר לשון הרע.

בדבריו עמד על סכנת פגעי הטכנולוגיה, אשר רבים חללים הפילו לשאול תחתית ו"כל באיה לא ישובון", בתים התפרקו ורחמנא ליצלן אנשים פרקו עול תורה ומצוות בעקבות הכלים האסורים, אסור לאדם להביא ניסיונות על עצמו, אדם שנקשר לכלים שנאסרו, נהיה תלוי בזה ואינו יכול להתנתק מהם, הקב"ה תובע מאיתנו "ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחוריך" זה מתחיל בדברים שנראים קטנים אך בשלב אחר כך כבר מאוחר מידי מלהציל. חובה לגלות אחריות גם כלפי הסביבה, לדווח לרב או למי שיכול להציל מבעוד מועד ואין לחוש בכך אי נעימות או לשון הרע.

הגאון רבי משה ברוורמן ראש ישיבת 'מאה שערים', נשא קול נהי ובכי על הטרגדיות הקשות, מובא בגמרא "לא נבראו רעמים אלא כדי לפשט עקמומיות שבלב" בשם הגאון רבי לייב חסמן זצ"ל פירש, כשמביטים בבעל מלאכה המתקן כלים, ועומד ליישר כלי עקום, כגודל הפטיש שמחזיק בידו נדע מה גודל עקמומיות שבכלי, כשהרבש"ע הביא עלינו כאלו אסונות בטרגדיה כה נוראית שלא כדרך הטבע, מבינים עד כמה עקמומיות עלינו לתקן, אין לאף אחד מחשבה שקרה מקרה, אלו הם קורבנות ציבור שעלו למרומים, צריך כל אחד לשמוע את הקריאה משמים ולקבל על עצמו חיזוק בתורה ובתפילה כדבעי ובשמירת הלשון ולעשות גדר בנגעי ביתו.

כמו"כ הוקראו במעמד העצרת, מכתבם של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק והגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שחיזקו בדברים העומדים על הפרק.

בסיום המעמד התקיים קבלת עול מלכות שמים על ידי הגאון החסיד רבי ברוך קליינמן רב שכונת חפציבה, כמו"כ השתתפו במעמד רבני קהילות הקודש, הגה"צ רבי ברוך צבי רוטנר מספינקא, הגה"ח רבי אריה צבי רוטנברג רב חסידי גור, הגה"ח רבי אריה לייב וייס רב חסידי תולדות אהרן, הגה"ח רבי נתנאל ברנדסדרופר רב חסידי תולדות אברהם יצחק, הגה"ח רבי יצחק אייזיק שיף ממשפיעי חסידי ברסלב, הגה"ח רבי נתן אריה הלר מראשי מרכז התורה, והגאון הרב עזרא טוויל רב קהילת מנין אברכים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!