שינויים דרמטים בעולם הרווקים והרווקות החרדים: "רעידת אדמה"

הצעירים החרדים כבר לא נכנעים ללחץ החברתי ולא אצים להתחתן. כך עולה מנתונים שנאספו ונותחו לקראת פרסום השנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים ומתפרסם הבוקר על ידי הכתב לענייני חרדים, אהרן רבינוביץ בעיתון 'הארץ'.

מהנתונים עולה כי חלו שינויים דרמטיים בהרגלי הנישואין אצל החרדים. כך למשל, בשנים 2003-2004 כ-39% מהחרדים בגילאי 20-25 היו רווקים, לעומת השנים 2016-2015 ששיעורם עלה ועמד על 56%.

לקראת פרסום הנתונים הללו, אמרה נ' שדכנית חרדית מאזור ירושלים ל'הארץ': "אלה נתונים שעשויים לגרום רעידת אדמה במגזר".

בכתבה מוסבר, כי השינויים הללו אינם מנותקים מהקשר ואינם היחידים שחלו בשנים האחרונות, אצל החרדים. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור החרדים הלומדים באקדמיה, ומשתלבים בשוק התעסוקה וגם בנגישות לאינטרנט.

ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי שנתון החברה החרדית הסביר ל'הארץ' כי "פעם לצעיר או צעירה חרדים לא היתה אפשרות לצאת ללימודים, ולכן המסלול היה ברור — חתונה בגיל צעיר, היום, כשיש אפשרויות רבות, לא מעטים מעדיפים לעשות תואר, למצוא עבודה טובה ורק אז לפנות לנישואים".

המחקר מגלה עוד, כי גם בשיעור הרווקים בני 20 עד 30, חלה עלייה לא פחות דרמטית, בעוד שבשנים 2004-2006 רק 22.6% מהחרדים בגילאים הללו היו רווקים, הרי שבעשור האחרון שיעורם עומד כבר על 31.1%.

גם את התופעה הזו מסבירה השדכנית נ' ואומרת: "אני רואה היום צעירים וצעירות חרדים שרוצים לראות את חשבון הבנק במצב ריאלי לפני שיתחתנו. היום אנשים הרבה יותר מודעים לעצמם ונערכים לאתגרים של חיי הנישואים".

עד כאן הנתונים לגבי הרווקים הגברים. ניתוח הנתונים מגלה כי השינוי הגדול התרחש יותר אצל הרווקות החרדיות. בשנת 2014-2016 הגיע שיעור הרווקות החרדיות בגילאי 20-30 ל-32.4% (זאת לעומת 18.9% עשור קודם לכן). בקרב הגברים השינוי הוא מזערי יותר, שכן לפני עשור עמד שיעורם על 27.8% וכיום על 30.4%.

"את העלייה בגיל הנישואים אצל בנות אני רואה בצורה מוחשית", אומרת השדכנית נ' ל'הארץ' ומשתפת "רק השבוע ניסיתי להציע שידוכים לשתי בנות, אחת מהן חסידית, שלומדות במסלול הנדסאים. האמהות שלהן אמרו לי חד־משמעית שעד שהן לא יסיימו את השנים הראשונות של הלימודים אין על מה לדבר. הן אמנם עדיין צעירות, אבל אפשר לראות שמי שלא סיימה ללמוד — לא מתחילה בשידוכים. פעם זה בכלל לא היה שיקול".

נ' מסבירה את התופעה, זה לא שהאמהות כופות עליהן, הבנות מעצמן "רוצות באמת קודם ללמוד, למצוא עבודה טובה, להתמקם בחיים ורק אחר כך להתחתן".

ש' רווקה בת 35 תושבת המרכז, מסבירה כי שלב מציאת העבודה לאחר קבלת התואר האקדמי (ךרוב במכללות חרדיות) הוא קריטי, שכן רובן משתלבות במקומות עבודה חלוניים ושם הסביבה משפיעה; "שם אין עליהן לחץ להתחתן ולפעמים זה אפילו הפוך, "בעבודה הן ישמעו משפטים כמו 'את עוד צעירה, לאן את רצה להתחתן?' והלחץ הוא הפוך — לא להתחתן בגיל מוקדם". אומרת ש' ל'הארץ'.

ד"ר מלאך אומר כי התופעה הבעייתית שבנות נישאות בגיל מאוחר זה נושא ש"עובר מתחת לרדאר של מנהיגי המגזר" לדבריו, "כל אחד מכיר רק את הסביבה שלו ואנשים לא מודעים לכך שמדובר בתופעה נרחבת".

גם שיעור התעסוקה נסק עם הזמן. לימוד התורה הוא עדיין בראש מעייניו של הזרם המרכזי, עם זאת נתונים משמעותיים מצביעים על שינוי בשוק התעסוקה, למשל אם בשנת 2003 רק 50% מהחרדיות היו בשוק התעסוקה, הרי שנכון להיום שיעורן חצה את ה-70%. "יוקר המחיה הביא לכך שהאשה היום היא המפרנסת והיא חייבת שתהיה לה עבודה מכניסה כבר מהיום הראשון לאחר החתונה, לכן אצל רבים העבודה והלימודים קיבלו עדיפות על חתונה בגיל צעיר". מסביר מלאך.

"שמעתי בנות שאומרות שעד שהן לא יסתדרו כמו שצריך כמה שנים בעבודה, אין על מה לדבר" אומר י' רווק חרדי בן 30 מירושלים לאהרן רבינוביץ ב'הארץ'. "זה משהו ששומעים כל הזמן. הרבה מהצעירים והצעירות החרדים מחליטים שלא להתחתן לפני גיל מסוים וכך כל הדבר הזה מתחיל הרבה יותר מאוחר".

"אם הייתי נשוי כנראה שלא היה לי תואר ועבודה כמו שיש לי היום" אומר עורך דין חרדי בן 32 מהבירה, שלא רואה בכך פסול ואינו אץ להתחתן "כיום אני כבר רוצה להתחתן אבל עדיין לא לחוץ על זה מאוד. אני לא מתחרט על השנים שעברו. זה לא עובר לי בראש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!