שלמה ארצי מסביר: למה התרגשתי מהלוויית הרב שטיינמן

כבר שנים שמסתובבות שמועות על התחזקות או חזרה בתשובה של הזמר הישראלי הפופולרי שלמה ארצי. לפני 6 שנים בילה לילה בבית כנסת בצפת, שם הקשיב לשיעור תורה, ולפי עדויות המשתתפים ארצי לא הפסיק להתרגש ולדמוע. בשלב מאוחר יותר החל לפקוד תכופות את בית הכנסת 'תפארת ישראל', בשכונת 'וותיקים' ברמת גן.

ארצי עצמו התייחס לשמועות. "לא חזרתי בתשובה", אמר. "אני קולט שמתחילות להסתובב עלי שמועות כאלה, אז לא, ממש לא. אוהב יהדות, אבל לא", אמר הזמר בראיון ל'מעריב לפני כשנתיים.



בשבוע האחרון, בטורו בידיעות אחרונות, תחת הכותרת 'האגדה לבית שפירא ובוזגלו', התייחס שלמה ארצי לפטירתו של מרן הגראי"ל שטיינמן, ולייחוסו לרב מאיר שפירא מלובלין: "לפני שבוע וחצי, כשהרב המפורסם (שרוב החילונים לא שמעו עליו) אהרן יהודה לייב שטיינמן בן ה־104 ז"ל, לווה על ידי מאות אלפי חסידיו למנוחתו האחרונה, עבדנו באולפן בבני־ברק והיינו תחת מצור בגלל הפקקים. ואז כשישבנו לאכול צהריים סיפרתי לחברים שהיה גם לנו רב משפיע במשפחה. אלא שהוא לא זכה להגיע לגיל המופלג הזה 104. "ספר, ספר", אמרו החבר'ה המשועממים תוך כדי אכילת שווארמה עם זרחן".

ארצי ממשיך: "לא ידעתי עליו הרבה, אז נעזרתי בוויקיפדיה והקראתי להם שהרב שלי שמו היה הרב יהודה מאיר שפירא, שהקים את ישיבת לובלין בפולין ונחשב אצלנו ל'שאקל' המשפחתי. עובדה שהיינו תולים את תמונתו על הקיר בבית. ותמיד אמרו לי שאני דומה לו, למרות שאני הייתי רק בן שבע והוא נראה בן 100 עם הזקן הארוך. המשכתי לספר לחבריי שערב מלחמת לבנון העצובה הסתובבתי ביריד הספרים בירושלים. בעודנו הולכים בשבילי היריד, נתקלתי בדוכן התורני בשני ספרים של הרב שפירא ורכשתי אותם (מה שצד את עיניי היה העובדה שהוא הלחין וכתב שירים). אחר כך יצאנו למלחמה ולקחתי איתי את שני הספרים בתיק. אני חזרתי מהמלחמה עם הספרים של הרב.

עוד מארצי: "חבריי מחו דמעה כשסיימתי את הסיפור העצוב הזה. וכששאלו, "אוקי, מה עשה האיש בשביל העם היהודי?" עניתי שהוא קבע הלכות, איחד והקים ישיבות, אבל בעיקר הנהיג את לימוד הדף היומי של הגמרא. וכשהרימו חבריי החילונים גבה, ציטטתי מוויקיפדיה דברים שנשא בפני אלפי חסידיו: "נוסע לו יהודי ותחת בית שחיו מסכת ברכות. נוסע הוא שבועיים מישראל לארצות הברית. לבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית, נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום, ומצטרף ללומדים בחדווה".

שלמה ארצי חותם: "וזה מה שקרה. בגלל הרב שפירא החלו אנשים ללמוד ברחבי העולם היהודי את אותו דף גמרא יומי, והמנהג נשמר עד היום. רק שכמו הרבה צדיקים, הרב שפירא לא זכה לראות את מפעלו הגדול, כי הוא נפטר ממחלת הטיפוס בגיל 46. לרבי שפירא ולאשתו לא היו ילדים. אבל ככתוב בוויקיפדיה בסוף הערך שלו, אחת מאחיותיו, רחל, הייתה סבתא שלי. כבוד. "שעממתי אתכם?" שאלתי את חבריי. "לא, לא", ענו או בנימוס או בכנות. אחר כך ההלוויה גוועה, הפקקים נחלשו ונסענו הביתה. אני חילוני גמור אני. אבל יודע שכל אדם זקוק למשפחה, למנטור, לפסיכולוג, לרב, לחבר, או למישהו לדבר איתו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!