מיליון שקל ליום: נתניהו שבר שיא בטיסות לחו"ל

עשרה ימים חלפו מאז חזר ראש הממשלה ושר החוץ, בנימין נתניהו, מביקורו בבריסל שבבלגיה, ואלא אם הוא עומד להפתיע — היתה זו הטיסה האחרונה שלו לחו"ל ב-2017. בכך עומד לסכם נתניהו שנת שיא בשהייה בחו"ל. ב-2017 יצא ראש הממשלה ל-14 מסעות בעולם, ובסך הכל שהה 59 יום ברוטו מחוץ לגבולות ישראל, ו-43 ימים נטו, כשמורידים מהספירה את הימים שבהם טס בסוף היום או שהה חצי מהיום בישראל.

ב–2016 שהה בחו"ל 31 יום ברוטו, וב–2015 — 22 יום בלבד. עם זאת, הספירה כוללת רק את תקופת כהונתו של נתניהו כשר חוץ — החל במאי.

במשרד ראש הממשלה לא נענו לפניות TheMarker לקבל מידע על הטיסות. הנתונים נאספו בשיתוף פעולה בין גיא זומר מעמותת הצלחה ו–TheMarker. המידע נשען על מעקב אחר החלטות הממשלה, ועל ההודעות הרשמיות של משרד ראש הממשלה.

לזינוק במספר הטיסות של ראש הממשלה לחו"ל יש עלויות. השבוע אישרה ועדת הכספים רטרואקטיבית תקציב של 65 מיליון שקל למטרת נסיעות ראש הממשלה, מהם 60 מיליון שקל במסגרת משרד ראש הממשלה ו–5 מיליון במסגרת משרד החוץ, שבו מכהן נתניהו כשר. אין מדובר על מספר סופי. כשמוסיפים פנייה נוספת לוועדת הכספים שעדיין לא אושרה, סך התקציב לנסיעות ראש הממשלה ב–2017 צפוי להתקרב ל–77 מיליון שקל.

התקציב הזה אמנם כולל ביצוע התחייבויות מהשנים הקודמות, אך גם בשקלול עובדה זו, מדובר בזינוק דרמטי לעומת 2016 — שבה סך הביצוע בתקציב נסיעות ראש הממשלה לחו"ל היה כ–32.5 מיליון שקל. בממוצע, שהות ראש הממשלה בחו"ל עולה למדינה מעט יותר ממיליון שקל ליום. לרוב המכריע של הטיסות מצטרפת רעיית ראש הממשלה.

משרד החוץ יוזם, משרד רה"מ מאשר

היעד המועדף על נתניהו הוא ארה"ב. בשלוש השנים האחרונות הוא בילה בה בסך הכל 25 יום. היעד הבא בסדרי העדיפויות של נתניהו הוא בריטניה. הוא שהה בבריטניה עשרה ימים בשלוש השנים האחרונות. הנסיעות הקצרות ביותר של נתניהו השנה היו לרוסיה, שבה ביקר פעמיים השנה, ובכל פעם חזר באותו יום שבו המריא.

מקורות הבקיאים בנושא העלו את הבעייתיות הקיימת בכך שנתניהו מחזיק בשני הכובעים — של ראש הממשלה ושל שר החוץ — שעשויה להביא להיעדר בקרה על נסיעות ראש הממשלה. "כשיש שני משרדים שעוסקים בנושא, משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ, יש יותר בקרה. כרגע יש רק אדם אחד שקובע ומחליט, ואין מי שיאמר לו 'אולי עדיף ששר אחר ייסע לביקור הזה במקומך'". לדברי אותם מקורות, בתקופת כהונתו של אביגדור ליברמן כשר החוץ, תעדוף הטיסות של השר נעשה בצורה מסודרת יותר על ידי הגורמים המקצועיים.

פנינו אל משרד החוץ בניסיון להבין אילו טיסות נעשו בתגובה להזמנות רשמיות ואילו נעשו ביוזמת ראש הממשלה. ביקשנו לדעת אם מוגדרים יעדים מדיניים לכל טיסה, ואיזה ניתוח נעשה לאחר כל נסיעה לגבי הרמה שבה יעדים אלו הושגו. במשרד החוץ הפנו אותנו למשרד ראש הממשלה בנוגע לשאלות אלה, ובמשרד ראש הממשלה לא השיבו על השאלות, למעט התגובה המצורפת.

בשנה האחרונה לא עמדה על הפרק הצבעה גורלית באו"ם בנוגע לעתידה של ישראל, כמו ההחלטה נגד ההתנחלויות הישראליות שאושרה באו"ם בסוף 2016. גם המאבק נגד תוכנית הגרעין האיראנית כבר עבר את השיא שאליו הגיע בנאום נתניהו באו"ם ב–2015.

עם זאת, קיימים הסברים אפשריים לתהליכים חיצוניים שעומדים מאחורי הטיסות הרבות ב–2017. שני הביקורים שערך השנה נתניהו במוסקבה מוסברים במעורבות הגוברת של רוסיה באזור המזרח התיכון בשנה האחרונה, שהצריכה תיאום בין ראש הממשלה לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. שני הביקורים בארה"ב נבעו האחד מהרצון של נתניהו להיות ראשון המברכים של הנשיא האמריקאי החדש שנכנס לבית הלבן, דונלד טראמפ, והשני לרגל עצרת האו"ם.

נוסע — גם אם איש לא הזמין אותו

בלו"ז הנסיעות של נתניהו בולטות גם טיסותיו לאפריקה, סינגפור ודרום אמריקה — תוך ביקור ממלכתי במדינות שלא ביקר בהן שנים רבות, או בכלל, ראש ממשלה ישראלי. מאחורי הנסיעות האלה עומדת המשנה הסדורה שלפיה ראש הממשלה שם לו למטרה להילחם נגד הסכנה של בידוד דיפלומטי של ישראל מצד אלה ממדינות המערב שאינן מרוצות ממדיניותה.

נתניהו שם דגש על מדינות אפריקה, שחלקן נטו לאורך השנים להזדהות בהצבעות באו"ם עם הפלסטינים. נתניהו שב ומעלה על נס את חשיבות הקשרים עם אפריקה בכל הזדמנות. הפלסטינים מודעים לכך. ביוני הכריז הנציג הפלסטיני בליגה הערבית על ישיבת חירום מיוחדת של הליגה בנוגע לחיזוק היחסים בין ישראל למדינות אפריקה.

בחלק מנסיעותיו נפגש נתניהו עם כמה מנהיגים. בנסיעה האחרונה לבודפשט ולבריסל הוא פגש חמישה ראשי ממשלות, בנסיעה לטקס ההשבעה של נשיא קניה בנובמבר הוא פגש תשעה נשיאים של מדינות אפריקאיות, ובנסיעה לאמריקה הלטינית פגש ארבעה נשיאים.

עם זאת, גם במשרד החוץ יש מי שמתקשים לא לראות קשר בין הלחץ שבו נמצא ראש הממשלה בשנה האחרונה בתוך ישראל, בעקבות החקירות המתנהלות נגדו ונגד אשתו, לבין נטייתו להרבות בטיסות. באופוזיציה טענו השבוע במפורש כי מדובר בניסיון של נתניהו לברוח מחקירות המשטרה המתנהלות נגדו בישראל. הטיסות לחו"ל מאפשרות לנתניהו להתאוורר מהלחץ והביקורת הבלתי־פוסקים של התקשורת; מההתעסקות במחאה נגד השחיתות והפערים החברתיים; ולנסות להצטייר כמנהיג בינלאומי המשוטט בטרקלינים של מנהיגי אירופה, ומשאיר את העיסוק בביצה המקומית לח"כים האחרים.

העובדה שנתניהו מחזיק מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית גם בתיק שר החוץ פורשה לרוב כנובעת ממניעים קואליציוניים של רצון להשאיר דלת פתוחה לכניסת המחנה הציוני לממשלה, או אי־רצון לחזק את מי ממתחריו בליכוד.

לנסיעתו לאפריקה בנובמבר יצא נתניהו אף שהשב"כ לא אישר לו להשתתף בטקס ההשבעה של נשיא המדינה, שהיה מטרת הנסיעה; ואף שהיה מדובר בסך הכל באירוע השבעה של נשיא מכהן שנמצא בתפקידו כבר שלוש שנים. לנסיעה האחרונה לבריסל הוא יצא אף ששרת החוץ של האיחוד האירופי התמהמהה מלהזמינו, והוא נאלץ להתבסס בתחילה על הזמנה של ליטא, לפני שקיבל הזמנה רשמית מהאיחוד.

תפקידו העיקרי של נתניהו הוא ראש הממשלה של אזרחי ישראל, ולא שר חוץ. כפי שהגדיר זאת מקור במשרד החוץ: "אתה רוצה ששר החוץ שלך ייסע לפסגות, עצרות פורומים וארועים. שר חוץ אמור ליסוע הרבה. אבל כשזה ראש ממשלה — יש לזה מחיר". בינתיים, במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ נערכים כבר לנסיעה הבאה של נתניהו. באמצע ינואר צפוי ראש הממשלה להגיע להודו, לביקור גומלין אצל ראש הממשלה נרנדרה מודי.

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "ישראל בפריחה מדינית חסרת תקדים ומחוזרת על ידי מדינות רבות. היחסים עם מדינות העולם והמגעים בדרגים הבכירים ביותר נמצאים כל העת במגמת עלייה וחיזוק. כפועל יוצא מכך, מתקיימים ביקורים מדיניים של נתניהו במדינות השונות. טיסות ראש הממשלה לחו"ל נקבעות כחלק ממגעים דיפלומטיים מתמשכים מול הגורמים השונים ומטרות הנסיעה משתנות מביקור לביקור. חיזוק היחסים הבינלאומיים מחזק את ישראל גם כלכלית וגם מדינית, ומאפשר לישראל למצב את עצמה כמעצמה טכנולוגית ומודיעינית".

מטוס ראש הממשלה החדש יקפיץ את עלות טיסותיו

בקרוב לא יהיה עוד צורך במטוס אל על להטסת ראש הממשלה והנשיא, בעקבות הרכישה של מטוס חדש וייעודי לטיסותיהם. העלות של הפעלת המטוס החדש, לכל טיסה, צפויה להיות גבוהה משמעותית מהעלות הנוכחית של הנסיעות. כך, עלויות הנסיעות של ראש הממשלה צפויות לזנק בשנים הקרובות.

המטוס החדש צפוי להיכנס לפעולה באמצע 2018. עלותו היתה אמורה להיות 360 מיליון שקל, אבל העלות הסופית צפויה להיות גבוהה יותר, מכיוון ששדרוג המערכות המיוחדות המותקנות בו מתברר כארוך ויקר מהמתוכנן. מסיבה זו, המטוס, שכבר נחת בישראל ב–2016, עדיין אינו מוכן לשימוש.

באופן מסורתי, אל על היא שזוכה כמעט תמיד במכרזים להטסת ראש הממשלה - גם אם הצעותיה אינן תמיד הזולות ביותר.

אחד הנושאים לבדיחות בקבוצת הווטסאפ של טייסי אל על הוא הניסיון של טייסי החברה להתחמק מהמשימה להטיס את ראש הממשלה ופמלייתו. בעבור חלק מהטייסים, הכבוד הנלווה לתפקיד אינו מהווה פיצוי על הביורוקרטיה המרובה והצורך לעמוד בגחמות של משפחת נתניהו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!