הניצחון הגדול ביותר של טראמפ: הורדת מסים לחברות ולעשירים

בית הנבחרים האמריקאי והסנאט אישרו ביום רביעי לפנות בוקר את תוכנית המס מרחיקת הלכת ביותר מאז רפורמת המס של ממשל רונלד רייגן. לאחר אישור בבית הנבחרים, התברר כי כמה סעיפים מינוריים מפרים את חוקי התקציב, ולכן שונו לפני ההצבעה בסנאט ועמדו אמש לאישור חוזר בבית הנבחרים לפני חתימתו על ידי הנשיא דונלד טראמפ בהמשך השבוע. עתה יחזור החוק להצבעה נוספת בבית הנבחרים - לפני חתימתו על ידי הנשיא בהמשך השבוע.

חוק המס החדש יכלול הפחתות מס בסך 1.5 טריליון דולר, ויוריד את מס החברות בארה"ב מ-35% ל-21%. על פי ניתוח שערכו גופים בלתי־מפלגתיים, מבנה המס החדש יגרום להגדלת הגירעון התקציבי של ארה"ב, יעניק הטבות עצומות לתאגידים ולעשירים, ויגדיל את נטל המס של מעמד הביניים והמעמד הנמוך בטווח הבינוני והארוך. הטבות המס לאינדיבידואלים - אחת ההבטחות של טראמפ למען מעמד הביניים - יהיו זמניות בלבד.

הורדת המס נועדה, לדברי הרפובליקאים, לעודד צמיחה כלכלית. אולם ההיסטוריה מראה כי אין קשר מובהק בין השניים. יתר על כן, הורדות מסים בעבר - בממשלים של רייגן ובוש, למשל - הביאו לגידול חד בגירעון ובחוב של ארה"ב. הטיעון שכסף שיתפנה לחברות עסקיות יופנה לבניית מפעלים ולגיוס עובדים סותר גם הוא את העובדות: חברות נוטות להשתמש בכסף הנוסף כדי לחלק דיווידנדים לבעלי המניות ולעשות רכישות חוזרות של מניות - ובכך להעשיר את מעמד בעלי ההון, ולא את העובדים.

בית הנבחרים הצביע ברוב של 227 לעומת 203 בעד הצעת החוק. הסנאט אישר את הרפורמה ברוב של 51 לעומת 48, לאחר תיקונים מינוריים שנעשו כדי לא להפר את חוק התקציב.

אף דמוקרט לא הצביע בעד החוק, שנכתב על ידי הרפובליקאים. לכן, לפי פרשנים, הוא קיצוני יותר מאשר אילו היה דיון חוצה קווים מפלגתיים אודותיו. הקווים הברורים בנוגע לתמיכה בו עשויים דווקא להכשיל אותו בעתיד, אם הקונגרס יעבור לשליטת הדמוקרטים. הדמוקרטים טענו כי החוק מיטיב עם העשירים, ופוגע בטווח הבינוני והארוך בשכבות החלשות ובשכבות הביניים. ביקורת קשה נמתחה על תהליך כתיבת החוק, שהיה חפוז מאוד ולא שקוף, למרות שזאת רפורמת המס הגדולה ביותר מאז 1986.

שינויים של הרגע האחרון נדרשו בחוק בגלל שלושה מרכיבים קטנים, אמרו הסנאטורים הדמוקרטים. אחד מהם הוא סעיף שמאפשר להשתמש בחיסכון ייעודי ללימודים גבוהים גם למימון לימודים פרטיים ולימודים ביתיים. סעיף אחר היה הטלת מס על רווחיהן של קרנות השקעה אוניברסיטאיות, שנפסל. לבסוף נפסל גם שם החוק, שהוחלף ל–Tax Cuts and Jobs Act.

ביקורת נוספת נגעה לרווח האישי של כמה מחוקקים, והנשיא עצמו, מהשינויים במיסוי. חברת נדל"ן כמו זו של טראמפ תשלם פחות מסים בעקבות החקיקה. כך גם ירוויח הסנאטור הרפובליקאי בוב קורקר מטנסי, שגם הוא בעלים של חברת נדל"ן. טראמפ טען שהוא יצטרך לשלם יותר מסים בעקבות החקיקה.

סנאטורים רפובליקאים מתונים, בעיקר ג'ף פלייק מאריזונה וסוזן קולינס ממיין, שהצביעה נגד ביטול תוכנית אובמה-קייר, עמדו תחת לחץ של פעילים חברתיים להצביע נגד החוק, אך בחרו לתמוך בו.

עיקרי רפורמת המס

1. הפחתת מס החברות מ-35% ל-21% - המטרה העיקרית היא להחזיר רווחים של חברות אמריקאיות ואת הפעילות שלהן לגבולות ארה"ב, מכיוון שארה"ב אינה תחרותית במובן זה. מס החברות הממוצע ב-OECD הוא 24.66%.

2. העלאת המס על רווחים שצברו חברות אמריקאיות בחו"ל מ-10% ל-15.5%, ועל נכסים לא נזילים מ-5% ל-10% - כדי לממן באופן חלקי את הפחתות המס. זהו מס חד פעמי, שיחול גם על תושבי ישראל בעלי אזרחות אמריקאית שהם בעלי שליטה (לבד או עם תושבי ארה"ב אחרים) בחברות זרות, לרבות ישראליות.

3. הורדת מדרגת מס ההכנסה הגבוהה ביותר מ-39.6% ל-37% - אולם הורדת המס האישי יתבטלו ב-2025 בגלל חוקי התקציב.

4. הירושות הפטורות ממס יוכפלו ל-22 מיליון דולר לזוגות נשואים.

5. הגבלת ניכויים על מסים שמשלמים אזרחים לרשויות המקומיות ולמדינות ל-10,000 דולר בלבד. בארה"ב משלמים האזרחים מסים לממשל הפדרלי, לממשל המדינה שלהם, וכן למחוז ולמועצה המקומית. כיום הם מורשים לנכות את המסים שהם משלמים באופן מקומי מהמס הפדרלי. זהו אחד הסעיפים המהותיים ביותר ברפורמה, שכן הוא מגביל את יכולתן של מדינות להטיל מסים משלהן ולממן את המדיניות שלהן. סעיף זה גורם לכך שחשבון המס של השכבות הבינוניות והנמוכות יגדל בטווח הבינוני והארוך.

6. מתן ניכוי נוסף לחברות ארנק - חברות שאינן משלמות מס חברות, אלא מחלקות את הרווחים לבעלים שלהן, שמשלמים רק מס הכנסה. יותר מחצי מההכנסה העסקית בארה"ב מגיעה לחברות ארנק מסוג זה - ויותר מחצי מהכנסה זאת זורמת למאיון העליון.

ניתוח של המרכז למדיניות מס הבלתי־תלוי הראה כי הפחתות המס יגדילו את ההכנסה הפנויה של אזרחי ארה"ב ב-2.2% בממוצע, אבל במידה רבה מזאת לעשירים.

אחד הנושאים השנויים במחלוקת ביותר בדיון על הרפורמה נגע לשירותי הבריאות הממלכתיים. לאחר שממשל טראמפ כשל שוב ושוב בניסיונו לבטל את רפורמת שירותי הבריאות בני ההשגה של אובמה - הוא פגע בה באמצעות שימוש בחוק המס החדש. אחד הסעיפים בחוק מבטל את הדרישה שלפיה על רוב האמריקאים יצטיידו בביטוח בריאות או לשלם קנס. התוצאה, כמובן, היא עלייה בפרמיות הביטוח של מי שכן נזקק לו.

עוד טענה חריפה שהושמעה משני צידי המפה הפוליטית: הגידול בגירעון שייצור המהלך הגדול הזה עשוי להוביל את המחוקקים הרפובליקאים לדרוש קיצוצים בהוצאות הממשל, בעיקר בביטוח לאומי ובמדיקייר - ביטוח בריאות ממלכתי לקשישים. טראמפ התחייב לא לקצץ בשני האחרונים, אולם פול ריאן, מנהיג הרוב בבית הנבחרים, כבר אמר במפורש שיפעל לטפל בשני מקורות הוצאות גדולים אלה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!