תנובה הפסידה: גבינות צהובות - באדום; סימון מזון מזיק נדחה בשנתיים - אך יוחמר

ועדת הבריאות והרווחה של הכנסת החליטה הבוקר כי סימון מוצרי מזון מזיק, המכילים כמות גבוהה של שומן רווי, נתרן או סוכר, ייכנס לתוקפו רק בעוד שנתיים. חברי הוועדה אישרו את הצעתו של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שכללה גם החמרה של רף הסימון על מוצרים עתירי סוכר. בנוסף, למרות הלחצים, קבעה הוועדה כי גבינות צהובות יסומנו באדום ולא יוחרגו מסימון כמזיק.

לאורך כל השנה האחרונה הפעילה תנובה לחץ רב כדי להחריג את הגבינות הצהובות מסימון באדום, על אף שהן מכילות כמות גדולה של שומן רווי. מי שהובילה עבורה את המאבק היא חברת הלובי פוליסי של בוריס קרסני. זו אירגנה פגישה בין שר הבריאות דאז יעקב ליצמן לבין מנכ"ל תנובה, אייל מליס, שטען כי יש להחריג את הגבינות הצהובות מסימון בטענה כי הן מהוות מקור לסידן לילדים. בפגישה אף נכח מנכ"ל פוליסי, ארז גילהר. אולם משרד הבריאות נותר איתן בדעתו כי אין להחריג את הגבינות הצהובות מסימון.

אולם בתנובה ופוליסי לא התייאשו וניסו להשפיע על חברי הוועדה השונים, ובדיונים האחרונים של הוועדה היה ניכר כי החברה הצליחה לשטוח את טיעוניה בפני חברי ועדה רבים ולגרום להם לשקול בשנית את הנושא. אולם ברגע האמת רוב חברי הוועדה הצביעו נגד תנובה.

הסיבה שמדובר במאבק דגל עבור תנובה ברורה - מדובר בקטגוריית ענק שנחשבת לאחת הרווחיות ביותר עבורה. מכירות הגבינות הצהובות של תנובה מסתכמות בלמעלה מ-700 מיליון שקל בשנה ומהוות כ-19% מכלל מכירותיה בתחום מוצרי החלב. תנובה מחזיקה בכ-74% מקטגוריית הגבינה הצהובה בישראל. הרבה אחריה נמצאת טרה, עם 15.3% עד כה ב-2016, שמכירותיה בתחום הגבינה הצהובה מהוות כ-15% מכלל מכירות מוצרי החלב של החברה. כעת, כל הגבינות הצהובות של תנובה בכל אחוזי השומן, כמו גם של החברות האחרות, יסומנו באדום.

בניגוד למוצרים כמו שוקולד או קוקה קולה, הסימון של גבינות צהובות באדום עשוי להפתיע צרכנים רבים, שלאורך השנים האמינו כי מדובר במוצר בריא, בין השאר, בעקבות מהלכים שיווקיים גדולים של תנובה.

מנכ"ל משרד הבריאות אמר בדיון כי "לא מצאנו הצדקה להחריג את הגבינה הצהובה מסימון המזון. לא מצאנו שום קביעה של גורם מקצועי בלתי תלוי שאומרת שכמות הסידן שנמצאת בה מצדיקה החרגה. אנחנו צריכים בסך הכל שהצרכן יידע, כמו בכל מוצר אחר שיש בו רמות של נתרן ושומן רווי, לעשות את הבחירה המושכלת עבור התזונה שלו". בר סימן טוב פנה ליצרנים ואמר כי "אמרתם לנו על הרבה מוצרים שבלתי אפשרי להפחית מהם נתרן וסוכר ובסוף עשיתם את זה - בשוקו, בקוטג' ובחומוס. אתם תעשו את זה גם בגבינה הצהובה. מה שהיום אתם אומרים שהוא בלתי אפשרי - אני בטוח שתוכיחו לכולם שהוא אפשרי".

בר סימן טוב הסביר את הצעתו לדחייה בשנתיים של סימון המוצרים: "יש לנו סוגיה מורכבת. המצב החוקי היום לפי מה שמכונה חוק איילת שקד אומר ששינויים כאלה (שינויים המחייביים את היצרנים בשינוי אריזות, ד"מ ורל"ג) יכולים להיכנס לתוקף שנתיים מתום השנה - אם נחצה את קו ה-1 בינואר זה יהיה ה-1 בינואר 2021".

לדבריו, בעוד שנתיים החברות יתחילו לסמן את המוצרים לפי הרף השני והמחמיר יותר של הסימון. בנוסף, יקוצר פרק הזמן שצריך לעבור בין השלב השני לשלב השלישי והמחמיר ביותר עם חברות המזון והמשקאות, לשנה במקום שנה וחצי.

ד"ר חגי לוין מאיגוד רופאי בריאות הציבור אמר בתגובה כי "אני מבין את הקושי לגבי השנתיים הקרובות, וזה כואב מאוד שזה המצב בישראל שכדי להגן על הציבור מתוך אינטרסים כלכליים צריך לחכות שנתיים. אבל השלבים מטעים את הציבור. אנחנו לא מבינים. זה חצי מהלך - צריך לעשות את זה כמו שצריך. צריך בתחילת 2020 להתחיל ישר משלב 3".

שלום זיידלר, יו"ר איגוד תעשיות המזון, הוסיף כי "ההצעה חדשה לנו. אני לא יכול לחלוק ולא להסכים. המעבר שמוצע הוא קפיצה מאד גדולה". זיידלר ביקש מספר שעות לחשוב על ההצעה אולם בקשתו לא התקבלה.

הדיון היה רצוף בהערות ועקיצות על השפעת הלוביסטים והחברות המסחריות על התקנות. יו"ר הוועדה אלי אלאלוף (כולנו) נזף בח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), שביקש להעניק פטור מסימון לגבינה הצהובה, ודיבר על חשיבותה של תנובה ושל "הפרה הישראלית" לתעשייה. ברושי הוא לא חבר הוועדה, והחליף את חבר הכנסת מסיעתו איציק שמולי, שמסר ל-TheMarker כי לא יכל להגיע היום. במהלך הדיון ביקש ברושי לצאת להתייעצות סיעתית של כמה שעות, ובתגובה צעק אלאלוף לעברו: "באת היום להיות נציג של אינטרסים!". בהמשך אלאלוף התנצל על כך.

עוד אמר אלאלוף בדיון כי "כדאי שהלוביסטים יעשו חשבון נפש בהפעלת ההשפעה שלהם בדיון הזה". הוא התייחס באופן מיוחד לנוכחות של נציגי איטליה בוועדה, לאחר ששכרו את שירותי חברת הלובינג פוליסי. האיטלקים הגיעו לכל דיוני הוועדה, וכשקיבלו את רשות הדיבור נזפו והציבו דרישות בפני חברי הכנסת לגבי סימון המוצרים. "זו פעם ראשונה שאישרנו השתתפות של נציג זר. אף פעם זה לא קרה ואיפשרנו את זה כדי שיסבירו את עמדותיהם בארצם ולא כדי לשכנע אותנו", אמר אלאלוף.

הצבעה חשובה נוספת היא בעניין המרקים, שם פועלת אסם באמצעות חברת פוליסי במטרה לקבל הקלות בסימון.

לפי הנוסח המקורי של התקנות, אם היצרן מסמן את המוצר כמרק מוכן שנמדד במ"ל, חובת הסימון תהיה לפי הרף שנקבע למזון נוזלי (למשל, משקאות). רף הסימון של מזון נוזלי מחמיר יותר מזה של מזון מוצק, וקובע כי יש לסמן במדבקה אדומה כל מוצר שיש בו יותר מ-100 מ"ג נתרן ל-100 מ"ל מזון נוזלי. זאת לעומת רף סימון של 400 מ"ג נתרן ל-100 מ"ל מזון מוצק. לפי הרף המקורי, המרקים המוכנים היו אמורים להיות מסומנים במדבקה אדומה. כך למשל, המרק המוכן של אסם מכיל 228 מ"ג נתרן ל-100 מ"ל מרק מוכן.

לפני הדיון הראשון של הוועדה התקנות שונו ע"י משרד הבריאות באופן מפתיע, כך שקבעו שאבקות המרק יישפטו כמזון מוצק מהול במים. כמות הנתרן תחושב בו כשהוא מהול במים, ובכל זאת הוא לא ייחשב כמזון נוזלי אלא כמזון מוצק ויימדד על פי רף מחמיר פחות. בנוסף, הרף לסימון אבקות מרק לא יוחמר לאורך הזמן כפי שיתקיים במוצרים נוספים. המכירות בשוק אבקות המרק הסתכמו ב-101 מיליון שקל ב-2016. אסם מחזיקה בנתח שוק של 52% מקטגוריית המרקים המוכנים. בנוסף, פעל בנושא בשם יוניליוור משרד הלובי גורן עמיר. יוניליוור מחזיקה בנתח שוק של כ-40% בקטגוריה עם המותג קנור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!