עובדים חרדים מרוויחים 40% פחות מיהודים שאינם חרדים

שיעור התעסוקה של גברים חרדים נמוך מהיעד הממשלתי, ובשנתיים האחרונות נבלמה מגמת העלייה בתחום - כך עולה מסקירת הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה היום (ב'). מהסקירה עולה כי בעשור האחרון שיעור התעסוקה עלה והגיע ל-51%, אך לאור העובדה שמגמת העלייה נבלמה, ספק אם היעד הממשלתי - 63% תעסוקה ב-2020 - יושג.

ההכנסה הממוצעת של חרדים עובדים נמוכה בכ-43% מזו של יהודים עובדים שאינם חרדים. ב-2015 הרוויח גבר חרדי 8,200 שקל בממוצע, לעומת 14,475 שקל בממוצע שהרוויח גבר יהודי שאינו חרדי. הסיבות לפערים שונות, ונובעות בין היתר מהבדלים בגיל הממוצע של האוכלוסייה, היקפי המשרה, מיומנויות נדרשות בשוק העבודה, שיעורי השכלה גבוהה וכניסה מאוחרת של חרדים לשוק העבודה.



מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי האוכלוסייה החרדית צעירה בממוצע מהאוכלוסייה הלא-חרדית, באופן שמשפיע גם על השכר הממוצע. אילו התפלגות הגילאים של הגברים החרדים העובדים היתה זהה לזו של העובדים היהודים שאינם חרדים - ההכנסה הממוצעת של החרדים היתה גבוהה ב-5%-10%. עם זאת, גם בניכוי השפעה זאת, הפער בהכנסה בין שתי האוכלוסיות קרוב ל-40%.

אחת הסיבות העיקריות לפערי השכר נעוצה בעובדה שגברים חרדים עבדו בממוצע ב-2015 38 שעות בשבוע, לעומת גברים יהודים שאינם חרדים שעבדו 46 שעות בשבוע בממוצע. עם זאת, פער השעות מסתכם ב-17% בלבד, ובמונחי הכנסה לשעת עבודה, פער השכר נותר גבוה ומסתכם בכ-30%.



חסם נוסף שיוצר פערי שכר הוא מיומנויות יסוד שנדרשות בשוק העבודה. מבחן PIACC של ה-OECD בוחן את המיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת בשלושה תחומים - מתמטיקה, קריאה ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת (מחשבים ואמצעים טכנולוגיים נוספים). הפערים במתמטיקה ובקריאה בין חרדים לבין לא-חרדים אינם גדולים, אך ניתוח של בנק ישראל מעלה כי התמקדות בבני 40-16 מציגה פערים מובהקים לרעת החרדים.

בכל מה שנוגע למיומנויות סביבה מתוקשבת, הפער בין האוכלוסיות גדול - הן בבדיקת כלל האוכלוסייה והן בהתמקדות על הצעירים. מדובר בנתון משמעותי מכיוון שביותר מ-60% ממקומות העבודה בישראל נעשה שימוש במחשבים, ולפי נתוני הלמ"ס קיים מתאם מובהק בין כישורים בתחום לבין רמת השכר הצפויה.

נתון נוסף שמשפיע גם הוא על רמת השכר של חרדים הוא השליטה בשפה האנגלית. פחות מ-50% מהחרדים שדיווחו כי הם יודעים אנגלית אמרו כי הם שולטים בדיבור ובקריאה ברמה טובה או טובה מאוד, לעומת כמעט 90% מקרב הלא-חרדים. נתון מעניין נוסף מעלה כי השליטה באנגלית בקרב חרדים צעירים בני 34-20 (23%) נמוכה משמעותית מאשר בקרב חרדים בוגרים בני 64-35 (40%). השליטה באנגלית בקרב צעירים יהודים שאינם חרדים גבוהה באופן דרמטי ומסתכמת ב-83%.

מחקר של הלמ"ס שנערך השנה מצא כי קיים קשר משמעותי בין רמת השליטה באנגלית לבין רמת השכר, גם בנטרול משתנים כמו אוריינות קריאה וגם בהתייחסות ספציפית לבעלי השכלה נמוכה (תיכונית ומטה).

עוד עולה מהסקירה כי שיעור הגברים החרדים בעלי השכלה אקדמית נמוך מאוד, באופן שמגביל את יכולתם להשתלב במשרות בשכר גבוה - על אף שבשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במספר החרדים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. מקרב ילידי 1990, רק כ-5% מהגברים החרדים למדו בשלב כלשהו במוסדות להשכלה גבוהה עד 2016 (עד גיל 26), לעומת 37% בקרב הגברים היהודים שאינם חרדים.



עם זאת, בגיל מאוחר יותר (עד 31) שיעור החרדים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה עולה ומגיע ל-9%, לעומת 49% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים. ניכר כי ישנה מגמה של כניסה מאוחרת יחסית למסלולי השכלה גבוהה. שיעור הנשירה מהלימודים בקרב גברים חרדים הוא גבוה מאוד, ובהתאם לכך - שיעור הגברים החרדים בני 35-25 שהחזיקו בתואר אקדמי עד 2014 היה כ-2.4% בלבד.

גורם נוסף שמשפיע ככל הנראה באופן שלילי על יכולת ההשתכרות של גברים חרדים נוגע לגיל שבו הם מצטרפים לשוק העבודה. למרות שיעור הגיוס הנמוך לצבא ושיעורי הלמידה הנמוכים במוסדות להשכלה גבוהה, גברים חרדים מצטרפים לשוק העבודה בגיל מבוגר יחסית. ב-2012 היה שיעור התעסוקה של חרדים בני 33 גבוה בכ-9% מאשר של חרדים בני 27.

להצטרפות המאוחרת לשוק העבודה והלימודים יש השפעות שליליות מכמה היבטים: ראשית, מדובר באובדן של שנים שבהן ניתן לצבור ותק וניסיון בתעסוקה, כשכל שנת ניסיון מעלה את השכר; שנית, מעסיקים לרוב מעדיפים עובדים צעירים לתפקידים המתאימים לתחילת הדרך המקצועית; ושלישית, הכניסה המאוחרת לשוק העבודה מצמצמת את האפשרות של אדם לבחון את התאמתו לתחום העיסוק ולבחור מקצוע שתואם את הכישורים וההעדפות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!