"לא ללחוץ יותר מדי": שו"ת מאלף עם מרן זצ"ל בענייני חינוך הילדים • צפו

בשנת תשס"ט, הגיע מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לכינוס פתיחת סדרת הכינוסים לענייני חינוך בקהילת 'בני תורה' בשכונת הר נוף בירושלים בהנהגת רב הקהילה הגרי"מ רובין. מרן ראש הישיבה זצ"ל נשא דברים, ולאחמ"כ השיב לשאלות בענייני חינוך.

להלן תמלול משאו המלא. 'בחדרי חרדים' מגיש את הוידאו המלא מהמשא ומהשו"ת עם מרן זצ"ל.



מורי ורבותי!

ביקשו שאדבר בענין החינוך.

מדורי דורות כבר ידוע החיוב של חינוך ב'כלל ישראל'. באברהם אבינו כבר כתוב בתורה 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לשעות משפט וצדקה'. כתוב שהסיבה שהקב"ה אהב את אברהם אבינו, למה? כי הוא יצווה את הבנים ואת הדורות אחריו לשמור את דרך ה'! חינוך!

משמע שבדור ההוא לא כולם היו ככה, והראיה, כתוב שאברהם גייר הרבה אנשים ושרה גיירה גם את הנשים, איפה הם כל האנשים האלה?! מי נשאר מהם?! יש להם דורות או ילדים שנשארו ככה?! לא כתוב שיש אנשים שהם צאצאים של אנשים מהדור ההוא שאברהם אבינו גייר אותם, לא נזכר בשום מקום. איפה הם ?!

הם לא ידעו את הסוד של החינוך! וממילא אז באמת לא נשאר מהם כלום - לא נשאר מהם כלום!

רק אברהם אבינו ידע את הסוד של חינוך, והוא ידע להשריש בדורות הבאים את מה שהוא אחז. 'כי ביצחק יקרא לך זרע' - הוא היה הבן העיקרי, ובעיקר אליו העביר והשריש את כל דרך ה', ומיצחק ליעקב, וככה השבטים, וע"י זה נהיה כלל ישראל!

וזה היסוד של כל כלל ישראל – החינוך!

א"כ, איך מוסרים את החינוך? איך משפיעים?

כתוב בספר אוהל יעקב מה'דובנער מגיד', שהוא שאל את הגאון מוילנא איך משפיעים על הציבור? איך אפשר להשפיע?

אמר לו הגר"א, משל לאדם שרוצה לשפוך משקה לכוס גדולה בכדי שממנה יושפע המשקה גם לכוסיות הקטנות המונחות בצידה, כל זמן שהכוס הגדולה לא מליאה, לא שייך שמהכוס יתמלאו גם הכוסיות שבצידה, כיון שהוא עדיין לא מלא. אם רוצים שישפיע לכוסיות - צריך למלא קודם כל את הכוס הגדולה.

ממילא הוא אמר אותו יסוד אם רוצים שאנשים יושפעו, צריך שהוא יהיה מלא. אם הוא מלא - הוא משפיע על אחרים ! אם הוא לא מלא איך ישפיע?! הוא עצמו לא מלא עדיין.

ככה זה הכלל, בכל דבר את עיקר ההנהגה וההשפעה של הבית קובעים ההורים עצמם, אם ההורים יתנהגו כמו שצריך - גם בינם לבין עצמם, גם בינם לאנשים אחרים, איך שמתייחסים לאנשים, איך שההנהגה שלהם, זה מה שמשפיע!

ואם הוא עצמו לא מלא , אז לא מועיל שום דבר! וגם אם ידבר וידבר הרבה, אם הוא לא מלא, זה לא שווה כלום ולא יעזור!

וכן הוא הדבר לא רק בחינוך של הבית, אלא גם במוסדות הלימוד, בבתי הספר, בסמינרים, בישיבות, חייב המחנך או המחנכת להיות מלא קודם בעצמו, ובלי זה אינו יכול להשפיע שום דבר.
[ובאמת בדורנו בודאי א"א ע"י החינוך של הבית לבד, בדורות הקודמים היה מספיק החינוך של הבית, האבא, האמא, הבית היה מחנך. היום אין כזה דבר, הבית ספר גם לא מספיק. צריך להיות קשר בין האבא והמורים בבית ספר!

ואותו הדבר גם בתיכון ובסמינר, וגם בישיבות - ישיבה קטנה וישיבה גדולה, א"א להסתפק בחינוך של הבית בלבד, ולא בחינוך שלהם בלבד, ולכן צריך שיהיה קשר בין ההורים למחנכים].

ישנה עוד נקודה שקשורה לדרך ההשפעה.

סיפרנו בכמה מקומות מעשה שהיה. היה בית לפני המלחמה שהסדר בו היה כך, כל יום בת אחרת היתה מסדרת את המיטה של האבא, היתה תורנות בין הבנות.

אם אחת הבנות הייתה עושה משהו לא כמו שצריך - העונש הכי גדול היה, שבגלל שהיא עשתה משהו לא בסדר, אין לה רשות לסדר את המיטה של האבא. זה היה עונש...!

היום יש כזה דבר?! אם היה כזה דבר שהיו עושים תורנות, היה עונש אם לא?! היא היתה שמחה מאוד..

נו, היום זה רחוק מזה, אני לא שמעתי כזה דבר, שההורים יהיו כ"כ אהובים, שתהיה כזו הערצה - שיעריצו את האבא עד כדי כך, שאם לא יכלו לעשות לו איזה שימוש, זה יהיה כבר עונש...

קשה מאוד שתהיה הערצה. זה יכול להיות רק ע"י הנהגה, אם אדם מתנהג בדרך ארץ כמו שצריך אז יש הערצה... ודאי שלא יעריצוהו עד כדי כך כמו אותו הסיפור, אבל כל אחד לפי דרגתו כשמתנהג בהנהגה יותר מושלמת אז יש הערצה.

ומלבד זה כל שאר הדברים לא יועילו, הילד תמיד חושב שהוא מבין יותר , אבל אם יש הערצה אז הוא יקבל. ממילא הוא מקבל.

איפה יש הורים כאלו שיש להם הערצה? אני לא יודע! אולי היום בודדים מתוך אלפי אנשים, אולי יש להם הערצה...

הלא חילונים אין מה לדבר קורים לאבא חמור, והוא באמת חמור...!
אצלנו זה לא עד כדי כך אבל בכל זאת אין הערצה, אין הערצה.

יש לזה עוד סיבה -

הילדים בדר"כ לא אוהבים אם מגבילים אותם, בפרט היום, אני לא יודע מה שהיה בדורות הקודמים, היום אם מגבילים אותם – 'זה אסור', 'זה אסור', 'זה אסור', זה לא כ"כ טוב.
היום הם מבינים 'יותר' מההורים... כי הם אוחזים 'הוא מהדור הישן', 'הם לא מבינים', הם מבינים...!

ובאמת בכל הדורות ככה היה, הדור לפני שישים שנה גם היה ככה, הדור החדש חשבו שההורים לא מבינים, רק הם יודעים...

עוד אנחנו רוצים להגיד בענין זה, בדורות הקודמים היו מזכירים הרבה והיו יודעים שיש גיהנום, היו יודעים! היום 'אסור' לדבר על גיהנום, גן-עדן אני כבר גם לא יודע... אולי גם גן עדן אסור להגיד... לא גיהנום, לא גן עדן... אבל עכ"פ פעם היו מזכירים גיהנום, היום מה זה גיהנום? לא יודעים שיש גיהנום, אין גיהנום...!

אבל באמת יש גיהנום!, אוי יש גיהנום!!! אוי יש גיהנום!!! יש גיהנום גדול מאוד!!! הילד צריך לדעת שיש עונש מהשמים.

אם הוא מעניש אותו ונותן לו 'פץ', פץ א' פעם אחת אפשר לתת, אבל אם יעשה את זה הרבה אז הוא כבר מתרגל לזה, וגם הוא לומד גם כן לתת פץ', זה מה שהוא משפיע, אם נותן הרבה פץ' אז הוא לומד גם כן לתת פץ' למי? לחברים, או לאבא לפעמים.... זה לא משפיע כלום, הפץ' לא משפיע כלום!

אז מה צריך לעשות?

רק מה שאנחנו אמרנו, ההנהגה צריכה להיות עד כדי כך שהילד ירגיש הערצה, האבא הוא משהו, ההורים צריך להיות באופן כזה שיהיה הערצה כלפיהם. זה מה שצריך לעשות. זה לא כ"כ קל, אני לא יודע מי שיכול לקיים את זה, אבל יש כזה דבר. בדורות הקודמים היה דבר כזה, למשל הקלמ'ר - ר' זיסל מקלם, היה מאוד נערץ על התלמידים, מאוד נערץ! גם ר' ירוחם היה מאוד נערץ. אני מדבר אפילו מאנשים גדולים אנשים היום לא מתפעלים, לומדים בישיבה ומצפצפים על המשגיח. אבל אם יש בן אדם שיש הערצה – מקבלים.

ולזה צריך להיות אדם גדול! האי הקושיא כל א' יכול להיות אדם גדול?

באמת קושיא, צריך להשתדל להתנהג כמו אדם גדול, אפילו אם הוא לא ממש אדם גדול - להתנהג כמו אדם גדול שיהיה בדרך ארץ, ולא בגסות! זה אפשר לדרוש מכל א' אם רוצה שהילדים שלו ילכו כמו שצריך, אז הוא צריך גם שיהיה אפשר להעריץ אותו! זה מה שאנחנו רוצים להגיד.
כתוב בגמ' ואהבת את ה' אלוקיך, מצוה לעשות שהבריות יאהבו את הקב"ה.

איך? אם אדם יתנהג כמו שצריך אז כל האנשים אומרים או! אשרי מי שככה, אשרי מי שלומד תורה, ומי שמתנהג כך - הוא אוהב את הקב"ה.

אבל להפך - אם מתנהג לא כ"כ טוב, אז מה אומרים אוי לפלוני אוי לפלוני אוי לפלוני. נו, זה חילול ה'! יש כל מיני דברים שהאדם צריך לעשות כדי שיתרבה כבוד שמים. אבל לדאבוננו אדם דואג בכל דבר לעצמי 'אני' 'אני' 'אני', מי דואג על כבוד שמים?!

יש לי רשות להגיד מוסר, אני גם כן לא בסדר, אני באמת לא בסדר! אבל מה אני יכול, הם בקשו שאני אגיד ואני מפחד מהם... אני באמת לא.. צריך לעשות הכל רק לשם שמים, מי עושה את זה, מי עושה את זה, אבל ככה צריך להיות.

מי שעושה רק לשם שמים אז הוא לא יבא בריב עם אף אחד, זה העצה ההגונה למי שרוצים לדעת.

הקב"ה נתן מצוות חינוך, האם באמת כל יהודי יכול לחנך? כל אבא יכול לחנך את הילדים? איך התורה אמרה שכל אחד חייב לחנך את הילדים, הרי צריך להיות אדם גדול מאוד בשביל לחנך? משמע שכל אחד יכול, ע"י הנהגה טובה זה עושה שיעריצו אותו, ושישמעו אותו, וכמו שאני סיפרתי את המעשה הזה, שהילדים [עכ"פ ילדות...] היו מעריצים את האבא עד כדי כך שהיה להם עונש אם לא יכלו לסדר את המיטה של האבא באותו יום, זה היה עונש! למה? כי היתה הערצה והילד הרגיש שהאבא הוא משהו מיוחד.

אבל אם האבא מתנהג בגסות כמו שאמרנו. או למשל אם רואים שהוא מתכעס ונהיה בכעס מכל דבר, ורוצה מאוד שיכבדו אותו, אז לא יקבלו ממנו שום דבר, וגם כמובן לא יכבדו אותו באמת, הכל פועל הפוך ממה שחושבים.

בנו של הח"ח סיפר שלאביו הח"ח לא היה מקום מיוחד בבית שבו ישב רק האבא, היה יושב כמו כולם. אז לכן הוא הפסיד מזה?! להיפך, הח"ח ישב כמו כולם, אז היה להם דרך ארץ ממנו - ראו שהוא לא דורש את העצמיות, לא דורש את העצמיות, אז מכבדים אותו.

כל מה שחושבים הכל הפוך, ה-כ-ל הפוך! הוא חושב – המורה, הוא צריך להרביץ חזק, למה? אחרת קופצים לו על הראש... נכון שקופצים לו על הראש, אבל ככה קופצים לו עוד יותר על הראש, אין להם ש-ו-ם דרך ארץ ממנו...

המורים החילונים היום קופצים להם על הראש חזק מאוד, למה? הם יודעים שאין לו שום אמת, שום דבר שעושה בשביל האמת . אבל אדם שעושה משהו בשביל האמת ומתנהג כמו שצריך, אז הוא יכול לעשות שיהיה כלפיו הערצה, ואם תהיה הערצה אז יהיה להם דרך ארץ ממנו, ואז יעשו מה שהוא מבקש לעשות.

אם האב מבקש מהילד דברים לא כ"כ קשים, והוא לא שומע אותו, עליו לחשוב למה זה כך שהילד אינו שומע בקולו, והתשובה - שהוא לא חשוב בעיניו, הוא יודע שהאבא רוצה ודואג רק לעצמו, המורה רוצה לעצמו, המלמד רוצה לעצמו. הרי אם פוגעים בו הוא מאוד כועס, למה? מה פוגעים בו, אתה עושה מלאכתך מלאכת שמים? אתה עושה בשביל הקב"ה!

ולכן אם יתנהגו המחנכים באופן שלא ידרשו את כבוד עצמם, ויצליחו ליצור שתהיה כלפיהם הערצה, אז הילד ישמע את האבא, ישמע את הרבה, והבת תשמע את המורה.

אם התורה לא אמרה שדוקא אדם גדול יחנך את הילד שלו. משמע שכל אבא יכול לעשות את זה! אם הוא מתנהג לא כמו שתלטן, ולא דואג לעצמו, אם עושים מה שצריך, החינוך יהיה בסדר.

אז אני אולי דורש דברים גדולים מצד אחד, אבל ככה זה, זה המציאות...

ממילא אין להתפלא מה שהיום יש הרבה שמבנים טובים בהתחלה הם יורדים ויורדים...

ולסיום ישנו עוד דבר שהוא ממש אחד מה'עיקרים' בכל מקום שאני מגיע, כולם מתלוננים שיש היום הרבה חוצפה, זו הבעיה – חוצפה.

אני טוען, לדעתי אין חוצפה, אין דבר כזה. ילד לא חצוף! הוא בא לבית הספר או לבית, הוא רוצה להיות טוב, בדר"כ ילד רוצה להיות טוב. רק לפעמים לוחצים אותו יותר מדי, אז הוא פולט איזו מילה, אז הוא 'חצוף'?! - הוא לא חצוף! לחצו אותו קצת יותר מדי. מה אתה לוחץ אותו?!
אני יודע על אנשים שאף פעם לא היה להם ילד חוצפן, אף פעם! אם מתנהגים עם הילד כמו שצריך, הוא לא חוצפן. לא כל מילה שהוא פולט הוא כבר נהיה 'חוצפן'.

אני לא חושב שמישהו התחצף לח"ח – גם לא הבן שלו. לא רק בגלל שהיה אדם גדול, אלא בגלל שלא התנהג כמי שרוצה בשביל עצמו משהו, לא רוצה בשביל לעצמו.

אם ההורה רוצה בשביל עצמו, אומר הילד לעצמו: אה.. גם אני רוצה בשביל עצמי.

אני אמרתי את זה גם באמריקה, גם שם הצרה הגדולה חוצפה, כולם התלוננו חוצפה.. חוצפה... אמרתי להם אין כזה דבר, ילד שבא לבית הספר הוא לא רוצה להיות רע, אף א' לא רוצה להיות רע, אולי יש א' ממיליון, יכול להיות מעשרת אלפים... בדר"כ ילדים רוצים להיות טוב, רק מה מתנהגים איתו כך שהוא מרגיש שהרבה רוצה בשביל עצמו, אה... בשביל עצמו - בסדר, אז הוא גם כן רוצה בשביל עצמו...

זה החינוך שהוא רוצה בשביל עצמו, זה החינוך אוי ואבוי לחינוך כזה !!!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!