שר הכלכלה מודה: "השתמשו בתקינה של מוצרים כדי לחסום יבוא"

תקנים רשמיים יאומצו כלשונם על בסיס התקינה הבינלאומית, ללא התאמות ייחודיות לישראל - כך החליטה היום ועדת השרים לענייני חקיקה, שאישרה הצעת החוק שמקדם שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן. חלק גדול מההתאמות שבוצעו עבור תקנים ישראליים נובע משיקולים של הגנה על תעשיות מקומיות ופוגע בתחרות במשק.

לפי ההצעה, אם השר הממונה ירצה לבצע שינויים בתקן הרשמי ולכלול בו התאמות ייחודיות לישראל, יעמדו לרשותו 60 יום בלבד. השינויים יהיו חייבים לקבל את אישורם של שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה.

כיום יש בישראל 500 תקנים מחייבים, מתוכם ב-250 יש התאמות ייחודיות לישראל. לדוגמה בקטשופ הישראלי היתה דרישה לכמות מלחים ולריכוז עגבניות שונה מהתקן הבינלאומי. במיטת תינוק היתה דרישה לסוג עץ מסוים - דרישה שצימצמה משמעותית את מגוון המיטות שמוצעות בישראל לעומת העולם. בקופסאות שימורי תירס שונתה כמות הסיבים המרבית. בחלבה - היתה הוספה בתקן הישראלי לתכולת מים מרבית שאינה קיימת בתקן הבינלאומי.

בתיקון החוק שנערך בדצמבר 2016 נקבע כי חברי ועדות התקינה יהיו נטולי אינטרסים כדי למנוע ניגודי עניינים. בנוסף, נקבע שכל תקן חדש שרוצים לבצע בו התאמות ייחודיות לישראל, יעבור את תהליך אישור שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה.

לצד זאת נקבע ב-2016, כי בנוגע ל-250 מתוך 500 התקנים שקיימות בהם התאמות ייחודיות לישראל, יש כוונה להפוך גם אותם לתקנים בינלאומיים. ואולם, התברר כי התהליך ארוך ומסורבל - ואת זה החוק הנוכחי בא לתקן.

השינוי המוצע נועד להחיל את התקינה הבינלאומית גם על כל התקנים הקיימים כיום בישראל, ולא רק על אלה העתידיים, כך שהתקינה הבינלאומית תאומץ באופן גורף הן יבוצעו בתוך 60 יום באישור שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה. מטרת האישור להבטיח שההתאמות יהיו במקרים מעטים וחיוניים.

בנוסף, בהצעת החוק, נותרה לשר הכלכלה הסמכות להפוך תקן רגיל למחייב ורשמי במקרים חריגים ביותר של חשש כבד לפגיעה בנושאים כגון בטיחות, בריאות הציבור או הגנה על הסביבה.

"אין שום סיבה לייצר תקנים ייחודיים לישראל" אמר כהן. "אימוץ התקנים הבינלאומיים יפחית באופן דרמטי את הרגולציה, יגדיל את מגוון המוצרים ויסייע ביעילות המגזר התעשייתי ובהפחתת יוקר המחיה. חלק מהסטיות בתקנים הישראלים נוצרו על ידי גורמים אינטרסנטים המשתמשים בוועדת התקינה כפרקטיקה להגבלת תחרות. תקן רשמי נועד להגן על בטיחות ובריאות הציבור – אך גורמים שונים הפכו אותו לחסם של יבוא המזין את יוקר המחיה. היבוא לישראל נועד לספק לצרכנים מוצרים שונים במגוון של איכות ומחירים וחסימתו במכוון היא חסם יבוא משמעותי. בכל מקום שבו נדרשת הגנה על הבטיחות או על בריאות הציבור – יותאמו התקנים. לעומת זאת, חסמי יבוא ייבלמו".

הממונה על התקינה במשרד התעשייה והכלכלה, יעקב וכטל, אמר כי "ממשלת ישראל שמה לה למטרה לטפל ביוקר המחיה ולהימנע מחסמי היבוא. ברוח מדיניות זו, פועל משרד הכלכלה לאמץ תקינה בינלאומית הכוללת מינימום שינויים, כדי לא לייצר חסמי יבוא הפוגעים ביוקר המחיה. מדובר בהליך מורכב, הכולל מגוון שלבים, ולכן הצעת חוק זו נועדה לוודא כי התקינה תאומץ בהליך בזמן סביר, ללא עיכובים, ותייצר תקינה איכותית ומותאמת למקובל בעולם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!