מרן שאל והסביר מדוע אין מגילה בחנוכה

צדיק אבד, לדורו אבד - אחר מיטתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל.

העולם היהודי ספג השבוע אבידה גדולה, בדמותו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן ליב שטינמן זצוק"ל, זכר לדור הנפילים שגדל בימי ינקותו בבריסק הליטאית ועד יומו האחרון היה סמל לשקידה ואהבת תורה, הכנעה וענווה. האבידה היא שבעתיים, כי בצוואתו המופלאה גם לא הותיר לנו בעלי הקולמוסים את הרשות להספידו.

השורות הבאות לא יהיו דברי הספד, כי מי אני הקטן שאבוא אחר המלך ובוודאי שלא אני האיש היכול להספיד את השר הגדול שנפל בישראל. יהיו שורות אלו רק זיכרון חי לאיש רב פעלים, עובדות והנהגות קצרות שזכיתי לאורו ובצילו.

מתוקף תפקידיי הציבוריים, זכיתי להיכנס עשרות פעמים בקודש פנימה לפני ולפנים וליהנות מרוחב חכמתו ובינתו - בינת אלוקים. השיא ללא כל ספק היה ביקורו ההיסטורי של מרן ראש הישיבה זצוק"ל בחדרה בכלל ובבית הספר 'מדעים ויהדות' בפרט. ביקור בלתי נשכח שפירותיה נאכלים עד עצם היום הזה והשלכותיה יהיו בוודאי לדורי דורות.

בביקורו הנזכר ב'מדעים ויהדות' סיפר מרן ראש הישיבה זצוק"ל כי כאשר הגיע לארץ, שלחו אותו לקנות את האתרוג הראשון בחדרה. שאלתי את ראש הישיבה זצוק"ל האם הוא זוכר היכן היה ממוקם הפרדס. ראש הישיבה זכר שהיו אלו אתרוגים מפרדס 'רוטמן'. יצאתי לבדוק היכן היה ממוקם הפרדס, וגיליתי שכיום מוקמת במקום שכונה חדשה, 'שכונת הפארק' על אדמת הפרדס.

בפתח השכונה, עומד כיום על תילו בית הספר 'מדעים ויהדות'.

לאחר שנבחרתי כיו"ר 'יהדות התורה' בחדרה ונכנסתי לראשונה למועצת העיר. על השולחן נערמו בתוך פחות מ-24 שעות נושאים רבים ומגוונים לטיפול. חלקם קריטיים ביותר, סביב מוסדות החינוך. כל נושא בפני עצמו היה סיבה לפרישה מהקואליציה. מרן ראש הישיבה זצוק"ל, אליו רצתי בבהלה, הרגיעיני והוריד אותי לקרקע המציאות. בעיניו החדות ובראייתו ארוכת הטווח העביר לי אז שיעור בעסקי ציבור, אותו אני זוכר עד היום, סביב מגבלות הכוח.

כמעט בכל צעד וצעד בהמשך הדרך הורה מרן ראש הישיבה זצוק"ל, שיש להימנע ככל הניתן מלהשתמש בכוח, אשר פעמים רבות הינו מדומה, זמני, ופעמים הוא רק לרועץ. "הגיבור לא משתמש בכוח" היה אומר ראש הישיבה ודבריו עושים פירות.

כמובן שכשהדבר נגע בקודשי ישראל ראו את מאבקיו ואת מלחמותיו, אבל לרוב אלו היו מאבקים מאופקים ומפויסים, שהוא נכנס מהם בשלום ויצא מהם בשלום. שמעתי ממנו פעם "החוכמה היא לא לדעת ללחום, אלא איך להפסיק ללחום". עד היום, בהוראתו נשמרים כללי יסוד סטטוס קוו בחדרה, הכול בזכותו.

הוא תמיד ראה את הנולד. באינספור הזדמנויות העלתי בפניו שאלות חינוכיות ומאתגרות מבית מהמוסדות שהיו תחת חסותנו . תשובותיו המחכימות והמפתיעות תמיד היו לנו לעיניים.

מעשה בתלמיד שאמו ביקשה להוציאו מבית הספר ולהכניסו בממלכתי הקרוב לבית. צוות המורים העיר את אזניה כי חבל על הילד שמגלה סימני נכונות ותענוג ביהדות. אך האימא, מסיבותיה היא, לא שמעה לקול הצוות.

עליתי לבית מרן ראש הישיבה זצוק"ל ושטחתי את השאלה, האם לנסות בכל זאת לשכנע את האמא שלא להוציא את הילד מבית הספר? תשובתו של מרן הפתיעני: "כמה ילדים לומדים בכיתה שלו?" אמרתי: 22 ילדים. "תגיד לה", הורה לי מרן זצוק"ל, "שאצלך בבית הספר לומדים רק 22 ילדים בכיתה ובממלכתי זה לפחות 26 ילדים. הילד יקבל אצלך יחס עודף".

ואז הוסיף ראש הישיבה: "אל תדבר איתה על יהדות בכלל. רק על היחס לילד". מתברר שעיניו הבדולחיות של גדול הדור ראו נכונה את סיבת מצוקת האם. היא דאגה לבנה, מאוד דאגה, ולכן ביקשה לשלוח אותו לבית הספר הקרוב יותר לבית. מרגע שאמרנו לה שהילד מקבל יחס עודף אצלינו, זה היה טריגר להותירו.

חכמה יש כאן, זקנה יש כאן.



באחת ההזדמנויות נכנסתי עם ידידי הרב יעקב בורנשטיין מנהל "לב לאחים" בחדרה, לבקש שמרן זצוק"ל יחתום על מכתב הסכמה כלשהיא. מרן זצוק"ל קרא את תוכנה והגיב שזה ארוך מידי ומפורט ואין צורך בזה. עם הסכמה לא יצאנו אבל עם ווארט לחיים יצאנו גם יצאנו.

מרן זצוק"ל שאל למה אין מגילה בחנוכה כמו מגילת אסתר בפורים? לא השבנו דבר וחיכינו למוצא פיו. הוא אמר אז שישנם כמה תירוצים והסברים אבל ההסבר שלו היה כדלהלן:

"בפורים היה צריך מגילה שתעשה לנו סדר בניסים ובמאורעות, שהרי כל סיפור מגילת אסתר נמשך כתריסר שנים, ולכאורה אין קשר בין תחילת הסיפור לסופו, וכי מישהו שעומד בחוץ מחזיק ראש שבגתן ותרש שייכים לסיפור הנס, ושנתו של המלך שנדדה וכו'. מגיעה המגילה ועושה לנו סדר בניסים, וחייבו חכמים לפרסה ולקוראה כאגרת, כי הכול תלוי בכול. זו שרשרת אחת של ניסים מתחילה ועד סוף.

"בחנוכה לעומת זאת", אמר לנו הראש ישיבה זצוק"ל, "הנס ברור ומכוון. נותר פך אחד של שמן שהיה בו כדי להדליק נר ליום אחד, ונעשה בו נס ודלק שמונה ימים. זה ניצחון ברור מעל דרך הטבע. כזה נס אין צורך ואולי אף אסור להרבות בהסברים. אין לזה הסברים. זהו נס, וצריך לדעת שהוא נס. ועל נס לא שואלים שאלות ולא מסבירים למה".

זה היה מסר לחיים. הרי כולנו חיים בנס מתמיד, "ועל ניסיך שבכל יום עמנו", לכן, אין שאלות ואין הסברים. הכול מידיו של הקב"ה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

יהי רצון וזכותו הגדולה של מרן זצוק"ל תגן ותסוכך על כל עם ישראל הזקוק לניסים ולישועות, ונראה במהרה בתחיית המתים, אמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!