"שולי המחנה הוציאו דיבה": ידיד משפחת העצורות מגרמניה בטור מיוחד

"פדיון שבויים" הוא יסוד מוסד בהוויה היהודית, היא מהמצוות החשובות בכלל ישראל. והמעלים עיניו מפדיון שבוים מונה הרמב"ם [הלכות מתנות עניים ח, י] ארבע מצוות לא תעשה ושלש מצוות עשה – עליהם הוא עובר ואלו הם: 'לא תעמוד על דם רעך' 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך' 'לא ירדנו בפרך לעינך' ומבטל מצוות 'פתח תפתח את ידך לו' 'וחי אחיך עמך' 'ואהבת לרעך כמוך' 'הצל לקוחים למות'. ומסיים הרמב"ם חשיבות מצווה פדיון שבוים וז"ל: "ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים".

במאמר זה אין טעם להיכנס לפרטי הסיפור, שכבר נחרש ברחבי הרשת כשכל אתר מביא זווית אחרת וגירסה שונה, אלא לצורך הבנת דבריי אביא את עיקרי הדברים... קבוצת נשים כולן בנות משפחה אחת, נשים נשואות בעלות עסקים ידועות כל אחת בתחומה נשים עובדות קשה לפרנסתן שמן הטוב הולך לפניהן, יצאו להן לטיול תמים לברלין עיר הבירה של גרמניה לארבעה ימים ולמרבה הצער רק חלקן חזרו משם, בעודן משאירות מאחור בכלא הגרמני אם ובתה, השניים נעצרו בחשד גניבת פריטי לבוש מחנות של רשת "פריימרק" הידועה במחיריה הזולים, בעוד האמת היא שמדובר במקרה "אנטישמי נטו".

הסיפור הופץ ברבים ובהודעות פנימיות הודלפו תמונות הנשים. חלקן נלקחו מאלבומם שברשת, כל רבע שעה יצא מבזק ובכל שעה עגולה עודכנו הכתבות כמו פרצה מלחמה, והדברים יצאו מכלל פרופורציה.

השיא היה כאמור, פרסום תמונות כל בני המשפחה הקרובה והרחוקה, שנלקחו בלי רשות ופירסום שמותיהן תוך התעלמות בוטה ומזלזלת של בקשות המשפחה, מפרסמי התמונות התייחסו בהתנשאות בלתי מובנות תוך התעלמות מהפשע של פירסום אנשים שאינם קשורים לסיפור זה. ומה שהיה במשפחה עצוב וכאוב, נהפך אצל המפרסמים הנ"ל לששון ולשמחה, תוך קידוש מלחמת הרייטינג בין אתר אחד למשנהו והתחיל פסטיבל שלם של רכילויות.

בעוד אלו עוסקים ברוע, מיד עם היוודע דבר המעצר, התגלה הצד האמיתי של יהודים "ישראל רחמנים בני רחמנים" עטו על ההזדמנות לקיים מצוות פדיון שבויים, ומדובר בעזרה שהגיעה מכל רבדי העם היהודי, החל מרבנים, אנשי חסד, אישי ציבור מהארץ ומהעולם, שרים, ח"כים, עו"ד, ושורה של עסקנים טובי לב בארץ ובעולם. כל אחד הציע את עזרתו הנדיבה ונתן את שירותיו הטובים תוך עשיית המירב שיביא לשיחרור אותן הנשים אמהות לילדים קטנים ושיראו אור יום כמה שיותר מהר. כולם נרתמו לעזור ליהודים הנתונים בצרה ובשביה איש לא בדק את המקרה, אלא התמקדו בצרתן של הנשים ובמצבן הנורא והושיטו עזרה כל אחד כיד ה' הטובה עליו, יהודים חילונים עם לב יהודי חם, חברים ממפלגות שונות, חרדים דתיים ועמך ישראל. כולם באו לעזרת הנשים מבלי לבדוק האם הן אשמות או לא, ופעלו לראותן במהרה מחוץ לכלא.

עם כל זאת, נחשפנו במקרה מצער זה, לפן מכוער ביותר של מסע רדיפה אחר הצהוב הנמוך ביותר, תוך השמצות מצוצות מהאצבע על נשים בעלי משפחה, הרחוקות מהכיעור והדומה לו, אלא נפלו קרבן למקרה מצער של מתורגמן ערבי שהטעה אותן בזדון, ובאווירה האנטישמית המתחדשת בארץ הארורה הזו, הן גילו כי גרמניה נשארה תקועה בעבר האנטישמי שלה כמו לפני כ-70 שנה, ונחשפה לשנאה ליהודים שעדיין קיימת שם.

ואז באו נערי הרשת וכמה עיתונאים מרושעים, שהעמידו פנים כי כוונתם לעזור כערבות הדדית, מבחוץ הם מגלים סימפטיה ונותנים לך הרגשה של שותפות לצרה והבנה למקרה המצער אליו נקלעה המשפחה, ודקה אחרי שיחה איתם, הם מפרסמים תמונות אישיות של המדוברות, ומהמגוחך שבדבר, כשאותם צמאי דם הרוקדים על דם המשפחה המורחבת ומנהלים דיונים תורניים, האם מדובר בעבירה של לא תגנוב וכו'. הרי הם עצמם עוברים על שלל איסורי דאורייתא כמו למשל "לא תלך רכיל בעמיך" ו"לא תעמוד על דם רעך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!